קרוא וכתוב

אמנסטי אינטרנשיונל השעתה לפני זמן מה לחודש את אחת מעובדותיה הבכירות, גיטה שנגל, העומדת בראש יחידת המגדר בארגון העולמי. זאת בשל אי-מייל שכתבה לראשי הארגון, ובו יצאה נגד שיתוף הפעולה של אמנסטי עם מואזם בג, עציר לשעבר בגווטאנמו. בג מנהיג קבוצה ג'יהאדיסטית המזוהה עם הטאליבן ועם דיכוי האימים שהפעיל נגד נשים. שנגל כתבה באי-מייל שלה כי לדעתה הקמפיין המשותף עם בג פוגע ביושרה של אמנסטי ומהווה איום על זכויות אדם. "זוהי שגיאה מבחינת אמנסטי לתת לו לגיטימציה כפרטנר", אמרה שנגל לטיימס הבריטי.  בעקבות הסערה לא הגיע בג לאחד מהארועים המשותפים עם אמנסטי שבהם היה צריך להשתתף. תגובתה של אמנסטי מאז פרוץ הפרשה ממשיכה להיות שהיא מגינה על זכויות האדם האוניוורסליות של כולם. אכן, ובצדק. אלא שהשאלה, כפי שהדגישה שנגל, איננה הגנה על זכויות האדם של בג כמי שהוחזק כעציר ללא משפט. אלא, האם צריך להפוך אותו גם לשותף לקמפיין ולפעילות כשבאותה עת הוא תומך פעיל של משטר המדכא נשים ופוגע בזכויות האדם (האוניוורסליות אף הן) שלהן. וגם, יש להוסיף, מהי המידה של חופש הביטוי – זכות אדם אף היא – שיש בארגון זכויות אדם, המשעה עובדת בכירה בשל ביקורת שהיא מעבירה על המדיניות שלו?

היום יצא הסופר סלמן רושדי בהצהרה כי בכך הגיעה אמנסטי לפשיטת רגל מוסרית. אינני בטוחה שעד כדי כך, אבל ללא ספק הפרשה הזאת מטרידה ביותר. במיוחד אי-נכונותה של אמנסטי לחזור בה מטעות ההשעיה ולברר בגלוי את אי-ההסכמות, אם ישנן. הפרשה הזאת תיאלץ את אמנסטי להוכיח מחדש שמחויבותה לזכויות אדם כוללת, הלכה למעשה, גם זכויות נשים; שבאופן לא מפתיע נמצאות בתחתית הרשימה גם בארגונים לזכויות אדם.

Read Full Post »

"מַזָּל גָּדוֹל הוּא / לֹא לָדַעַת בְדִיּוּק, / בְּאֵיזֶה עוֹלָם חַיִּים"
(ויסלבה שימבורסקה, מזל גדול הוא)

מוטב להדליק נר מאשר לקונן על החושך, גורסת אמרה אופטימית. פעם הופיעה הסיסמה הזאת יחד עם סמל אמנסטי על נר אדום שקניתי (כחובבת הצבע והארגון) בחנות אמנסטי באירלנד. האמרה ירדה הנר נשאר, ומדי פעם מאיר את החשכה היורדת עם הפסקות חשמל מזדמנות.

על החשכה הסובבת אותנו מדברים רבות. אינני בטוחה שקשה היום יותר להגן על זכויות אדם מאשר בזמנים אחרים – לפעמים הישגים מצטברים רבים נעלמים משום מה מעינינו – אבל ללא ספק המצב הפוליטי, הקשור הדוקות לזכויות אלה ומשפיע עליהן, מחשיך והולך. מה שאתמול היה "לא יעלה על הדעת", או לפחות נראה כפארסה, הוא היום מציאות שלא מתעכבים עליה יותר מרגע, אם בכלל. לא קשה להיכנס לייאוש לנוכח המציאות הזאת; או לבת-דודה הלא סימפטית לא פחות שלו, האדישות. אז מורידים הילוך. מי יכולה לחשוב על כך שלפני שנים, בחופשתי מהעבודה בארגון זכויות האדם, הרמתי תוך כמה שעות מחאה על מה שקורה ביוגוסלוויה, כולל מסע תרומות של ציוד. בתקופה ההיא נשאלתי אם אני לא מתייאשת מההיחשפות המתמדת לרוע ולפגיעה. תשובתי אז היתה שלהיפך: לנוכח כל הרוע הזה אני לפחות מרגישה שאני עושה משהו, קטן ככל שיהיה. נר בחושך. זה נסך בי סוג של אופטימיות שבאה רק עם העשייה. היום בצלם, הארגון שעבדתי בו אז, מציין 20 שנה להיווסדו. לא ממש סיבה לאופטימיות, כשמסתכלים על המצב שהוא קם כדי לתעד. אפשר להבין שמי שנחשפים יום-יום לרוע ולקשיים האלה, ללא הפוגה וללא סוף – יהיו אלה פעילי זכויות אדם או עיתונאים מסוימים – מקצינים והולכים, ומתקשים לדבר על משהו אחר. זה לא הופך את הפרספקטיווה הזאת לאמת שאין בלתה, רק למובנת יותר לנוכח הנסיבות.  "בֵּינְתַיִם אֲנָשִׁים נֶהֶרגוּ, / חַיּוֹת גָּוְעוּ, / בָּתִּים עָלוּ בַּלֶּהָבוֹת / וְשָׂדוֹת צָמְחוּ פֶּרֶא / כְּמוֹ בִּתְקוּפוֹת קֶדֶם / פָּחוֹת פּוֹלִיטִיוֹת". (שימבורסקה, ילדי התקופה)

אז איזה נר נמצא בכל-זאת השנה, להדליק לכבוד יום זכויות האדם הבינלאומי שצוין אתמול, כדי להאיר את החשכה ההולכת ומשתררת עלינו? אולי פסיקת בג"צ שביטלה את הפרטת בתי-הכלא. יש לי אליה איזו נגיעה קלה, בדמות נייר עמדה שכתבתי בנושא לרופאים לזכויות אדם ופסק-הדין של השופט לוי אף מפנה אליו. כשנתבקשתי לכתוב את הנייר, וסיפרו לי שעו"ד אביב וסרמן מתכוון לעתור נגד החקיקה שכבר התקבלה בשל הפגמים שנפלו בה, הייתי סקפטית מאוד. גם כשהוגשה העתירה, שהרחיבה בהרבה מעבר להליכי החקיקה עצמם, לא האמנתי כי בג"צ יקבל אותה ויפסול את החוק. הנה נר קטן. שמאיר את המשך הדרך. כי הרי לעשייה יש פונקציה חשובה בהרבה משאלת הייאוש הפרטי, שלא ברור אם הוא גדול יותר היום אם עושים או אם לא עושים. אבל בלי לעשות לעולם לא תשתנה המציאות.

אֵין מִי שֶׁטּוֹב לוֹ בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר.
אִם לַנְּמָלִים טוֹב בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר
– נְבָרֵך אֶת הַנְּמָלִים. וְשֶׁתָּבוֹא הַשָּׁעָה חָמֵשׁ,
אִם אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת.
(שימבורסקה, ארבע לפנות בוקר)

אז באמת, שתבוא כבר.

המובאות משימבורסקה הן בתרגומו הנפלא של רפי וייכרט, מן הקובץ "סוף והתחלה".

Read Full Post »

בדוח חדש, תוקפת אמנסטי אינטרנשיונל את מיקרוסופט וענקי מיחשוב אחרים על מכירת טכנולוגיה שמאפשרת לרשויות הסיניות לשלוט ולפקח על שימוש באינטרנט, מה שהוביל לעלייה במספר הנעצרים בשל שימוש ברשת שאיננו נושא חן בעיני השלטנוות. סין מאפשרת גישה לאינטרנט אך מצנזרת אותה ואוסרת על שימוש דיסידנטי ברשת. כיום עצורים בשל כך 54 בני-אדם בסין, שאמנסטי רואה בהם אסירי מצפון וקוראת לשחררם מיד וללא תנאי.

Read Full Post »