Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘אפליה’

כאשר קיימת אפליה יש צורך לתקנה. כיצד לתקנה? מכיוון שאפליה היא פגיעה בשוויון, תיקונה יהיה הגברת השוויון. אך אך שאלת השוויון איננה אדישה לשאלה שוויון במה. כאשר מדובר באפליה במתן זכות, בזכאות, או בהקצאת טובין – נדרוש לתקן את האפליה באופן המתאים: אם בזכות אדם עסקינן, הרי כל אדם זכאי לה מתוקף אנושיותו, היותו אדם. שוויון הוא גם כשלעצמו זכות אדם מהותית, לקבל יחס שווה וכשווה, וגם עיקרון על בשיח זכויות האדם, הדורש להקנותן ללא אפליה לכל אדם ללא הבדל. אם בזכאות מדובר, הרי כל מי שעומדים בקריטריונים לה צריכים לקבלה באופן שוויוני. לעומת זאת, כאשר מדובר במצב שבו נפגעות זכויות, הרי לא נבקש שלכולם תינתן הזכות השווה לפגוע בזכויות של אחרים. התיקון יהיה דווקא בביטול הפגיעה הראשונית, או למצער בצמצומה. תיקון של פגיעה בזכויות אדם הוא בדרך של הגנה על זכויות הכול, לא של רמיסת זכויות באופן שווה.

המשך…

Read Full Post »

במדינות ארה”ב שבהן יכולים היו עד כה זוגות בני אותו המין להינשא, היה זה מכוח חקיקה מדינתית או החלטת בית-משפט. כך עד ליום רביעי האחרון, שבו קבע בית משפט פדרלי בקליפורניה כי האיסור שהטילה קליפורניה על נישואים כאלה איננו חוקתי, באשר הוא מפר את התיקון ה-14 לחוקה, המקנה הגנה שווה של החוק. החלטה שמאמר המערכת של הניו-יורק טיימס הגדיר כהיסטורית. האיסור הקליפורני הוא תוצר של משאל עם מ-2008 שבו הוא עבר (מה שידוע כ”הצעה 8”) ברוב של 52%. משאל העם עשה overruling להחלטת בית המשפט העליון בקליפורניה שאישר נישואים לבני אותו מין. פסק-הדין הפדרלי יגיע כעת לבית משפט פדרלי לערעורים ואחר-כך, מן הסתם, לבית המשפט העליון.

המשך…

Read Full Post »

ישראליות מהי

מודעת עמוד של ידיעות ספרים במוסף לשבת של ידיעות. הכותרת: “חוד החנית: הספרים החדשים שמחברים אתכם ללב הישראליות”. ומהם הספרים האלה, שמיד ארוץ לרכוש כי אין דבר חשוב מלהיות מחוברת? (ועוד ללב הישראליות) –
משא כומתה מאת אלעזר שטרן; בגובה העינים מאת דני (דני, לא דן) חלוץ; שותף סוד מאת דני יתום; וקשת עילם מאת עוזי עילם.

ועכשיו ילדים, העמדתם על המשותף בין הספרים? ההבנתם ישראליות מהי ומהי אותה ליבה ישראלית שהם יחברו אתכם אליה? ומי הם הא-ישראלים, על-פי אותה תפיסה?

תודה, אבל לא תודה. אם להתחבר לזה, מעדיפה להיות מנותקת.

מה חינם

ביה"מ קובע כי הכנסת נשים חינם למסיבות היא אפלית גברים אסורה. נכון.

שימו לב ללשון ההזמנה החיננית למסיבה המדוברת, שהיתה עילת התביעה: “נשים חינם וסושי גם”. אז מה חינם, הכניסה או הנשים? ח"ח לשופט אברהם טננבוים (כדאי לעקוב אחרי פסיקותיו), ששם לב וגם מעיר על כך. וגם על טענותיו השוביניסטיות של הנתבע, שזה בעצם לטובת הגברים, כי גברים יגיעו למסיבות רק אם "יפקוד את המקום מספר רב של נשים". וגם שכשזוגות מגיעים למסיבה יחד, הגבר הוא המשלם, ואם האישה נכנסת חינם – הדבר מפחית את הוצאותיו של הגבר.

ככה זה, כשכבר סוף כל סוף מוצאים אפליה נגד גברים, גם כאן היא נעוצה באיזה סטריאוטיפ אנטי-נשי לא פחות. קשה להיות גבר.

Read Full Post »

ב-17 במאי 1954, נתן בית המשפט העליון של ארה"ב את החלטתו בתיק
Brown v. Board of Education. במה שהיה לאבן-דרך במאבקה של התנועה לזכויות האזרח בארה"ב, פסק בית המשפט פה-אחד כי קיום מערכות חינוך נפרדות ללבנים ולשחורים איננו שוויוני ומנוגד לתיקון ה-14 לחוקה. בכך הפך בית-המשפט את ההלכה של "נפרד אך שווה" (שנקבעה ב-1896) וקבע שהיא בגדר סגרגציה מפלה.

פסק-הדין
כרונולוגיה: הדרך המפותלת לחינוך שווה
ארכיון דיגיטלי של אוניברסיטת מישיגן
– איגוד החינוך הלאומי חוגג יובל להחלטה
הבטחה שלא קוימה: הגרדיאן בודק את מצב הסגרגציה הגזעית
– מוסף הספרים של הניו-יורק טיימס על המחלוקת לגבי הפסיקה ומורשתה
– וקאס סנשטיין, פרופ' למשפטים באוניברסיטת שיקגו, סוקר בניו-יורקר כמה וכמה ספרים העוסקים בהיבטים שונים של פסק-הדין:

Read Full Post »

הארץ, 18.8.2003

ההצדקות לחוק האזרחות החדש, שבא למנוע זכות ישיבה בארץ לפלשתינאים הנישאים לאזרחי ישראל, מצרפות נימוקי ביטחון לנימוקים של שמירת אופיה היהודי של המדינה. לא אתייחס כאן לסיכונים הביטחוניים הנשקפים מיחידים מסוימים, שיש לבדוק בקפידה האם החוק הגורף מתמודד עמם באופן סביר ומידתי, אלא לקבוצה השנייה של הנימוקים. שמירת אופיה היהודי של ישראל היא מטרה, המציבה למבקשים להצדיק באמצעותה את החוק החדש, וגם למתנגדים לו, אתגר מורכב בהרבה. המשך…

Read Full Post »