Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘ארה"ב’

תהא אשר תהא דעתנו בשאלת פולארד, הפרשייה הזאת היא עניין בין ישראל לבין ארה”ב. לכן תמוה ביותר, בלשון המעטה, שתמורת שחרורו ישראל משלמת לפלסטינים. בסוג של עסקה סיבובית.

צילום: איי.פיכמו אנשים, גם מדינות ועמים יכולים להיקלע לסכסוכים שבהם הם זקוקים לסיוע מבחוץ, תיווך וגישור, כדי להיחלץ מהם. עד כאן הכול בסדר. אבל כאשר המו”מ בין הצדדים מתערבב בעניינים שבין אחד הצדדים למגשר או למתווך, דומה הדבר למטפלת זוגית שתנהל רומן עם אחד מבני הזוג שהגיעו אליה לטיפול. או תקנה ממנו דירה באותו זמן.

אפשר גם להחזיק בדעות שונות לגבי שחרור אסירים והאם אכן מדובר בצעדים בוני אמון. אבל הקושי הגדול ביותר שעולה מהעסקה הסיבובית הזאת, שטרם ברור אם תקרום עור וגידים, הוא שכביכול לישראל אין אינטרס בקידום המשא-ומתן. בסיום הכיבוש ובסיום הסכסוך (שני דברים שלהבדיל מחלקים לא קטנים בשמאל הישראלי, לי ברור כי אינם זהים). עד כדי כך שהיא מוכנה לעשות מחווה במסגרת הניסיון הזה רק תמורת מתן לא מן הצד השני אלא מהמתווך (והוא בתורו מציע אותו). האמת היא שאנחנו לא עושים לאף אחד טובה ולישראל יש אינטרס ראשון במעלה בניסיון כן ואמיתי לקדם את כל אלה.

איך כתב מישהו בטוויטר: אם המו”מ בין ישראל לפלסטינים היה משפט גירושים, ישראל היתה יוצאת עם משמורת על הילדים של השופט…

צילום: איי.פי.

עוד בנושא: האזרחים הישראלים של החמאס

Read Full Post »

לכבוד פתיחתו מחדש של פסל החירות למבקרים, הנה קטע משירה של אמה לזארוס The New Colossus שנכתב בזמנו לכבוד הפסל וחרוט על המעמד שלו.

"…הבי לי את נידחייך, את ענייך,
את ההמונים המצטופפים השואפים לנשום אוויר חופשי,
שנפלטו מחופים הומי-אדם.
שלחי אותם, את חסרי-הבית, סחוּפי הסופה – אלי.
אשא את הלפיד ליד שער הזהב!".

יש לי סנטימנטים לקטע שהבאתי כאן בתרגום חופשי שלי. הוא שימש כמוטו של עבודת הדוקטור שלי.
כשביקרתי בניו-יורק לפני למעלה משנה היה הפסל סגור אבל ממילא נראה לי שמוזיאון ההגירה ב-Ellis Island מעניין הרבה יותר.

"הבי לי את ההמונים המצטופפים"? ספרו את זה להמונים המצטופפים בתורים המיוזעים בשגרירות האמריקאית, ממתינים לקבל ויזת תיירים… וגם אז היעד לא מובטח. פקיד ההגירה בשדה התעופה בארה"ב יכול לסרב להכניס גם בעלי ויזה, איננו צריך לנמק ואין שום אפשרות ערעור. שלא כמו בישראל, אין כל אפשרות לעתור לבית משפט כלשהו כנגד ההחלטה שלא להכניס אתכם לארה"ב. סמכות מוחלטת.

Read Full Post »

"אם המדינה חפצה להישאר נאמנה לאידיאלים של דגלה, אל לה להשתמש באמצעים של רודנות אפילו כהתנגדות למתקפה של כוחות רודניים" (מתוך פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי)

בית המשפט העליון האמריקאי הציל במשהו את כבודו אתמול, כשנתן את החלטתו בשלושה מקרים הנוגעים לזכויותיהם של לוחמי אויב ודחה את הטיעון כי לרשות המבצעת המלה האחרונה בכל הנוגע למעצרים ללא סוף של אזרחים ולא-אזרחים כאחד. "מצב של מלחמה איננו צ'ק פתוח לנשיא", הצהיר בית המשפט, בקבעו כי יש לתת למי שנחשב בידי הממשל ללוחמי אויב, הן בארה"ב הן בגווטנאמו, את האפשרות לעתור נגד מעצרם בפני שופט.

במקרה של יאסר עיסאם חמדי, אזרח אמריקני, קבע בית המשפט כי מעצרו היה לא-חוקי מלכתחילה או שנעשה כזה, מסיבות חוקתיות או חוקיות אחרות. על-פי הדעה המובילה של השופטת סנדרה דיי אוקונור, מניעתו מלהופיע בפני שופט שללה את זכותו החוקתית להליך הוגן. היא דחתה את טענת הממשל כי העיקרון של הפרדת רשויות מקצה אך תפקיד מוגבל לבתי-המשפט בנסיבות כאלו  וקבעה כי "ההיסטוריה והשכל הישר מלמדים אותנו כי מערכת לא-מרוסנת של מעצר נהפכת לאמצעי לדיכוי וניצול של אחרים".

במקרה של העצירים המוחזקים במפרץ גווטנאמו, טען הממשל כי על-פי תקדים משפטי ממלחמת העולם השנייה, אין לבית-משפט פדרלי סמכות לשמוע אותם שכן הבסיס נמצא מחוץ לשטח השיפוט האמריקאי. בית-המשפט פסק כי ממגוון סיבות, התקדים איננו תקף. בין השאר, שכן "הבסיס נמצא תחת שליטתה האפקטיבית של ארה"ב וסמכות שיפוטה". המושג שליטה אפקטיבית הוא מושג מפתח בכל הנוגע לאחריותה של מדינה למתבצע בשטחים שאינם בשטח שיפוטה ומשמש רבות גם טיעונים הנוגעים לישראל ופעולותיה בשטחים.
המקרה של חוזה פדילה לא הסתיים בפסיקה. בית המשפט קבע כי צו ההבאה שלו הובא בפני בית המשפט הלא-נכון.

שלושת המקרים נוגעים לעצירים מהמלחמה באפגניסטן. יחד עם חשיבות הפסיקה היא הותירה כמה שאלות ללא תשובה, כמו הטענות שניתן להעלות נגד המעצר וכיצד יש לשקול אותן כנגד טיעוני הממשל. החשוב הוא הקביעה כי החלטות הממשל במקרים אלו תהיינה נתונות לביקורת שיפוטית, קביעה שעד עתה נמנעו בתי המשפט האמריקאים מלתת במקרים אלו.

תקצירים מההחלטות
.Hamdi et al. v. Rumsfeld, Secretary of Defense, et al (פסק-הדין המלא)
.Rasul et al. v. Bush, Prsident of the Unithes States, et al (פסק-הדין המלא)
.Rumsfeld, Secretary of Defense v. Padilla et al (פסק-הדין המלא)
והסיקור של הניו-יורק טיימס, שעליו התבססתי:

Read Full Post »