היום נכנסה לתוקף אמנה בינלאומית להגנת זכויותיהם של מהגרי עבודה ומשפחותיהם.
יותר מ-150 מיליון מהגרים – כולל מהגרי עבודה, פליטים, מבקשי מקלט, מהגרים קבועים ואחרים – מהווים 2% מאוכלוסיית העולם. למי שנופל תחת הגדרתה ל 'מהגר עבודה', מבטיחה האמנה הנאה מזכויות-אדם ללא קשר למעמדו/ה החוקי.
האמנה נפתחה לחתימה ולאִשרור ב-1990. עד היום אִשררו אותה 21 מדינות בלבד. ניחשתם נכון: ישראל איננה ביניהן. באופן יותר מעניין, אף מדינה מערב-אירופית עדיין לא נמנית עליהן.
בין חתימה לאשרור
חתימה (signature) מהווה הצהרה עקרונית של המדינה כי היא מקבלת את רוח האמנה. אשרור (ratification) משמעו כי היא נהפכת צד לאמנה וזו מחייבת אותה בזירה הבינלאומית.
בישראל הממשלה מאשררת אמנות. על-מנת שאמנות בינלאומיות יחייבו בבתי-המשפט הישראליים, יש צורך בקליטתן לדין הפנימי על-ידי הכנסת (למעט אם הוראותיהן מהוות חלק מן המשפט הבינלאומי המנהגי).
קרוא וכתוב 