Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘בחירה’

חברת הכנסת מיכל רוזין מותחת ביקורת על מכללת סמינר הקיבוצים האוסרת להכניס תינוקות להרצאות. רוזין אף פנתה לשר החינוך בנושא בטענה כי איסור זה פוגע בקידום נשים ומהווה חסם בפני נשים המבקשות להביא ילדים לעולם. גם שדולת הנשים התגייסה למאבק ובדקה לבקשת רוזין את התקנונים במוסדות אקדמיים אחרים (זה של סמינר הקיבוצים אוסר על כך במפורש), ואת השאלה האם קיימים בהם מעונות. כך על פי ידיעה המתפרסמת בהארץ. סמינר הקיבוצים, מתברר, דווקא מפעיל פעוטון מגיל 3 חודשים ועד גיל 3, אלא שהמקומות בפעוטון מוגבלים בין היתר על ידי הבטחת מקומות לילדי הסגל ועובדי המכללה. בשדולה הדגישו כי ״לא ייתכן שהמוסד יאסור כניסתה של סטודנטית עם תינוק, ובד בבד יגביל את גיל הפעוטון המינימלי ואת המקומות הפנויים בו״. לא יתכן! הם חייבים לספק פעוטון מגיל אפס ולא להגביל את המקומות בו (איך בדיוק? מישהו שמע על מעון שמספר הילדים בו לא מוגבל? הגבלה שמשרתת בעיקר את רווחת הילדים, אגב).

המשך…

Read Full Post »

שמעתי הבוקר בחצי אוזן מישהי שדיברה ברדיו על דיבור פוגעני המסתתר מאחורי התירוץ “זאת האמת שלי”. זה הזכיר לי שמזה זמן אני רוצה לכתוב על היבט אחר, אולי משלים בחלק מהמקרים: פגיעה בזולת המסתתרת מאחורי המנטרה “זאת בחירה שלך להיפגע”. מנטרה, משום שהיא משחררת את הדוברת מכל אחריות לדבריה. היא תגיד כל שעולה על לבה, בכל צורה. והנמען – זאת בחירה שלו אם הוא נפגע. תמיד יש אפשרות לבחור אחרת. “תסתכל על זה ממקום אחר”.

המשך…

Read Full Post »

על אחריות, מחאה והומאניזם

שאט נפש היא התגובה ההולמת לטענות (כפי שפורסמו) של בכיר במערכת הבנקאות, לאחר הרצח הנורא אתמול בבאר-שבע, ש"המחאה החברתית" הסיתה נגדם והתירה את דמם.
אבל גם חלק מהתגובות מן הצד השני, שהאשימו את המדינה ברצח, איך לומר בלשון המעטה – לא ממש מבריקות.  כמעט תמונת ראי של ניצול טרגדיה איומה לצרכיך הפוליטיים. וראוי להתעכב על כך משום שאלה האנשים שמספרים לנו שהם נאבקים למען חברה “טובה יותר”.

המשך…

Read Full Post »