Posted in חוק ואתיקה, שונות, tagged אריק טופול, אתיקה רפואית, בית חולים כרמל, בתי חולים, חולים, חוק זכויות החולה, יואל דונחין, כירורגית א', סודיות רפואית, פטרנליזם, פרטיות, רופאים, רשומה רפואית on 21 ביולי 2015| 4 Comments »
מדי פעם מתפרסם מאמר של רופא הגורם לשפשף את העיניים ולתמוה האם הרופאים חיים באותו בית חולים שבו הם מטפלים בחוליהם או שמא ביקום מקביל.
לא כולם כמובן. אבל בהחלט מספיק כדי להתייחס לזה כתופעה. להכיר בה ואז גם לתקן אותה.
כך היה כאשר ד”ר יהודה ברוך אמר על הזנה מלאכותית בזונדה שכשהיא מתבצעת בהסכמה “זה אמנם לא נעים לחולה אבל גם לא כואב”, ציטוט שבעקבותיו כתבתי את הרשימה ”לא נעים”: הלשון הנקייה של הכאבים.
Posted in חוק ואתיקה, tagged אייל וינקלר, אלי זהר, בתי חולים, גבולות הכוח, היבריס, זאב רוטשטיין, משרד הבריאות, רגולציה, תל השומר on 2 ביוני 2014| Leave a Comment »
עוד לא יבשה הדיו מהדיון בגבי ברבש ואיכילוב, וגלובס מספר על החגיגה בתל השומר. מדובר בחקירה של נציבות שירות המדינה נגד מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בשיבא, פרופ’ וינקלר. על פי החשד ביצע וינקלר ניתוחים בשעות הבוקר במרפאת האסתטיקה הפרטית השייכת ל”קרן המחקרים” של שיבא כשאותן שעות דווחו ושולמו לכאורה גם כשעות עבודה שלו כמנהל מחלקה בבית החולים הציבורי. (אל דאגה, בנוסף יש לו גם מרפאה פרטית לחלוטין). אשכרה רפואה “אסתטית”.
Posted in חוק ואתיקה, tagged איכילוב, בתי חולים, גבי ברבש, התפוררות, כוח, רגולציה, רופאים, שלומי קונסטנטיני on 30 במאי 2014| 2 Comments »
אדם קורא את הראיון שנתן מנהל איכילוב גבי ברבש ועלול להזדקק לרופאת השיניים. שמא לא יצליח לאסוף את לסתו שנשמטה מהרצפה.
לא שיש הרבה חדש בדברים. זה הריכוז שלהם שמעלה את הצחנה השמימה. שואלת את עצמה הקוראת למה היא נדהמת כל פעם מחדש. וטוב שכך, כי אלמלא היינו נדהמים, סימן היה שהכול באמת הרוס כאן עד בלי תקנה. כשהתגובה נרעשת ומתקוממת, יש תקווה. עד כדי כך בכל זאת מדהימה הקריאה, שלרגע עולה המחשבה שמא ברבש צריך בכלל לקבל ח”ח על הכנות; על כך שאינו מסתתר ומציג את הדברים כפי שהם. מדמנה. ומיד להתעשת ולהבין שהנורא מכול כאן הוא בדיוק זה: חוסר הבושה. בושה היא רגש מוסרי המצביע על מצפון ועל אפשרות תיקון. כשזו נעלמת אנו נזקקים לעיתים למכשירים חיצוניים שאוכפים על אנשים את מה שנעלם ממצפונם. אינני יודעת אם יש בחלק מהדברים עילה לחקירה שמא מדובר בעבירות על החוק. למען האמת, זה פחות מעניין אותי: מדובר בעיוורון מוסרי. כשהדברים מוצגים כ“זוהי דרך העולם, ככה זה, אין מה לעשות” – חוסמים כל אפשרות לשינוי, שתמיד קיימת. תמיד יש מה לעשות! אם משתמע גם ש”ככה זה וזה בסדר” – נותנים לזה גם גושפנקא מוסרית. תוך התעלמות בוטה מכך שצדק משמעו, בין השאר, ארגון של חברה באופן שיפצה על אי-השוויון הטבעי, ולא יקבל אותו כמצוי ורצוי גם יחד.
Posted in זכויות אדם, פמיניזם, tagged בתי חולים, הזכות על הגוף, הנקה, חופש הבחירה, לידות בית, מענק לידה, משטור, משרד הבריאות, פרטיות on 17 בדצמבר 2011| 25 Comments »
משרד הבריאות מתכוון להחמיר את הנהלים ללידות בית.
לא כל הנהלים החדשים המוצעים נראים לי בעייתיים או מופרכים על פניהם (למשל, קרבה סבירה לבית חולים). אבל ההנחה העומדת בבסיסם, והנאמרת מפורשות, היא ש"ככלל, יש להעדיף ביצוע לידות בחדרי לידה בבתי חולים מוכרים ומורשים". יש בקיאים ממני בנושא, שיציעו נתונים אודות הסיכון שיש בלידה בבית חולים (לא המקום הכי בטוח והיגייני בעולם, ככלל) לעומת לידה ביתית. חלקם מתבטאים בכתבה. השאלה היותר מעניינת, ומטרידה, היא מהי המוטיווציה המסתתרת מאחורי היוזמה. על-פי מבקריה, ההתנגדות של הממסד הרפואי ומשרד הבריאות ללידות בית נובעת מטעמים כלכליים. בתי-החולים מקבלים עבור כל יולדת סכום נכבד למדי, מה שגורם להם להתחרות על היולדות. נראה שזהו התחום היחיד כמעט שבו קיים חופש בחירה גדול ברפואה הציבורית, המשחק בהחלט גם לטובת היולדות. אבל חופש בחירה צריך לכלול גם את האופציה ללדת מחוץ לבית חולים.
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה
קרוא וכתוב 