Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘גזענות’

קודם מהגרי העבודה מפיצים מחלות, עכשיו שלום עכשיו והאליטות הם וירוס. ואולי זה התחיל עם "הג'וקים המסוממים" של רפול, על הערבים. למען האמת זה התחיל הרבה קודם, בתרבות שמתארת בני-אדם אחרים כחיות על-מנת שתוכל לנצל אותם, להתעלל בהם, ולהשמיד אותם.

אז אפשר להחליף את נשוא האמירות האלה ל"יהודים", למען מי שרק זה מטלטל אותו; או לתרגם את האמירות האלה לגרמנית. טריקים שיש הרואים כדמגוגיה זולה ובעיני הם לא רק מאד אפקטיוויים, אלא פשוט יש בהם אמת נוקבת.  המשך…

Read Full Post »

גל של אלימות שוטף את דרום אפריקה. בפרעות שביצעו אזרחים דרום אפריקאים במהגרי עבודה שחורים כמותם, ממדינות שכנות, נרצחו עד כה לפחות 50 בני אדם. כ-20,000 נמלטו ונותרו ללא קורת גג.
דפוסי התנהגות כאלה כלפי מהגרים אינם ייחודיים, לצערנו. גם אם לא תמיד הם מגיעים לקיצוניות אכזרית כזאת. מהגרי עבודה הם כתובת קבועה לטענות שהם תופסים מקומות עבודה של עובדים מקומיים ומורידים את רמת השכר שלהם. מהגרים בכלל מנקזים אליהם שנאת זרים וגזענות, בעיקר כשהם שונים מאד בחזותם מהמקומיים. לא זה המקרה של דרום אפריקה. אבל כל חברה צריכה "אחר". וכל חלש יחפש לו חלש יותר להתעמר בו. זוהי שרשרת המזון המבעיתה של חוק הג'ונגל.

דרום אפריקה היא אכזבה. למרות המעבר החלק יחסית משלטון האפרטהייד לדמוקרטיה. מעבר שלמעשה טרם נאמרה בו המִלה האחרונה, כפי שיכולים לרמז המאורעות האחרונים. היא אכזבה משום שאנו מצפים מקבוצה שהיתה קורבן לגזענות ודיכוי לבער אותם גם מקרבה. לנהוג אחרת כשאצלה הכוח וגורלה (וגורל אחרים) בידה. דרום אפריקה כמובן לא חריגה בציפיות שיש ממנה, להיות קצת יותר מוסרית, או לפחות קצת יותר רגישה. גם כלפי מדינת היהודים מעמיד העולם סטנדרט גבוה בהרבה מזה שהוא מעמיד לעצמו. וגם כאן מדכא לראות את חוסר הרגישות לאחר, לזר, למבקש מקלט, לנרדף. גם כאן סומר השיער נוכח גילויי הגזענות נגד ערבים ואחרים; נוכח ביטויים הלקוחים ממיטב הספרות האנטישמית או הפאשיסטית.

נשיא דרום אפריקה גינה, מעט מדי ומאוחר מדי, את הפרעות. אבל מבקי נושא באחריות רבה לדמותו של המשטר הדרום-אפריקאי הנוכחי. שתיקתו המתמשכת עד שהואיל להתבטא במקרה זה, היא רק רפליקה חיוורת לשתיקה האמיתית, כלפי מה שמתרחש בשכנה האחות זימבבוואה. מבקי שותק כי שם רצחו לבנים. כי שם השתלטו על אדמות של לבנים. וכשמשטר האימים של מוגאבה החל להיות מופנה (כצפוי) כלפי כל הנתינים, גם השחורים, הוא שותק כי מדובר בשלטון שחור, שהחליף את השלטון העריץ הלבן. ונגדו אסור לצאת. כי הסולידאריות, הו הסולידאריות, כלומר השבטיות, מה יהיה אִתה. אותה שבטיות שגרמה למדינות אפריקה להתנגד להתערבות בדארפור ובזימבבוואה. השבטיות שמונעת מאתנו לצאת נגד מה שחובה עלינו לצאת נגדו רק בשל זהותם של המבצעים.

השיעור של דרום אפריקה הוא עצוב, כי שוב נכזבת תקוותנו שמי שחווה על בשרו את מכוות האש של הגזענות, יהיה רגיש אליה במיוחד. הוא מלמד אותנו שמוקדם מדי לקבוע שאכן הדגם הדרום אפריקאי של מעבר לדמוקרטיה היה הצלחה. קרוב לוודאי שגם כלפי לבנים עדיין לא נאמרה שם המִלה האחרונה. הוא מלמד אותנו שוב שכאשר יבואו לקחת אותי, לא יישאר איש להרים קול בשבילי. כי את כולם כבר לקחו, כשאני לא הרמתי את קולי.

עוד לקרוא: כרטיס לכיוון אחד לזימבבוואה

Read Full Post »

במאמר שפורסם לפני ימים אחדים בהארץ, טוען גאי כרמי (אין קשר משפחתי) כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופטת דורית בייניש, טעתה בכך שפסלה את התשדיר של מפלגת 'חירות'. לא סתם טעתה, "העניקה מכה אנושה לחופש הביטוי". תזכורת: הטקסט שנפסל הוא "ערבי טוב הוא לא ערבי מת, ערבי טוב לפעמים רוצה לצאת". ומדוע סבור גאי כרמי כי לא צריך היה לפסול את התשדיר? משום שאין מדובר בוודאות קרובה, ואף לא בהסתברות נמוכה, של פגיעה באינטרס הציבורי.

אני סבורה כי בייניש צדקה בפסילת התשדיר, משום שיש בו הסתה לגזענות. המסר שלו הוא עידוד ערבים לצאת מישראל. מבחן הוודאות הקרובה, שנטבע בפרשת "קול העם", איננו רלבנטי למקרה שלפנינו, וטועים הנתלים בו, בין אם היתה זו בייניש בנימוקיה לפסול ובין אם אלו מגיני חופש הביטוי או החופש להסתה לגזענות, במקרה הזה. הסתה לגזענות איננה דורשת מבחן הסתברותי או תוצאתי כלשהו. היא דורשת מטרה. החוק קובע מפורשות כי אין נפקא מינא אם ההסתה הובילה בפועל לגזענות אם לאו. דעה זו היתה גם דעת הרוב בבית המשפט העליון בפרשת אלבה. הצידוק להגבלת חופש הביטוי על-ידי הסתה לגזענות הוא כי בני-אדם זכאים לחיות בחברה המכבדת אותם ואת השתייכותם הקבוצתית, באווירה חופשית מהסתה נגדם על רקע זה.

יתרה מזאת, כאן לא מדובר היה בהפללת ביטוי המסית לגזענות, אלא בפסילת תשדיר בחירות. מעניין כיצד היו מגיבים בישראל אם במערכת בחירות במדינה אחרת היתה אחת המפלגות יוצאת בתשדיר הבחירות הבא: "יהודי טוב הוא לא יהודי מת. יהודי טוב לפעמים רוצה לצאת". אולי עכשיו זה יותר ברור?

עוד בנושא: האם להפליל ביטוי גזעני?

Read Full Post »

"אנקדוטה" לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות

זה קרה מזמן אבל איכשהו, למרות שכתבתי על הארוע סמוך להתרחשותו, לא יצא לי להעלות את זה לאתר. היום, כשמציינים את היום הבינלאומי למאבק בגזענות, נזכרתי בפוסט הזה שמעלה אבק באדיטור. לא סטטיסטיקות מפחידות, לא מילים גבוהות, לא הסברים מלומדים. סתם תקרית של חורף ירושלמי, לפני למעלה משנה.

באחד הלילות יצאנו להליכה מהירה עם הכלבה. כשכבר כמעט הגענו בחזרה לבית, עצר אותנו ברחוב הסמוך איש שעמד שם ושאל אם אנחנו יודעים אם התכניות להעברת הקונסוליה האמריקאית לשכונה כבר אושרו. הוא לא ידע כלל, אני קראתי על זה משהו כללי בעיתון. האיש הסביר שהם מתכוונים להעביר את הקונסוליה לבית ממול והוסיף "מה הם השתגעו? הרי כל הערבושים יבואו הנה".

שנינו ננטענו במקומנו. היתה שתיקה של תדהמה. הוא: "מה?!" האיש "הסביר": "הרי הם מתעסקים עם כל הויזות וכל זה… עכשיו יגיעו לכאן כל ה…ערבושים האלה". אני: "אתה מתכוון כמו היהודונים האלה?". הסתכלנו אחד על השנייה ופתחנו בהליכה מהירה עוד יותר, מנסים להתרחק ככל שניתן מן הזוהמה הזאת, אבל יודעים היטב שהיא פשתה בכול.

Read Full Post »

היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד הח"כים בוים וחזן מהליכוד בשל התבטאויותיהם על רצחנות הערבים. בוים נשא דברים באזכרה לנפגעי טרור ותהה, בהקשר של הטרור הרצחני, האם מדובר בפגם גנטי באיסלאם בכלל ובפלסטינים בפרט. בעקבות הסערה שפרצה אמר חזן כי ערבים רוצחים יהודים כמעשה הטבוע אצלם בדם. אין ספק כי מדובר בדברים מחליאים וגזעניים, הראויים לכל גינוי וסלידה.

אבל האם מדובר גם בהסתה לגזענות, המהווה עבירה פלילית? האיסור בחוק על הסתה לגזענות (סעיף 144ב לחוק העונשין) עולה בקנה אחד עם חובתה הבינלאומית של ישראל, כשל כל המדינות שהן צד לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, הקובעת בסעיף 20.2: "כל הטפה לשנאה לאומית, גזעית או דתית, המהווה הסתה להפליה, לפעולת איבה או לאלימות תאסר על-ידי החוק". נשים לב כי סעיף זה בא מיד אחרי שנקבעת הזכות לחופש הביטוי, בסעיף 19. חופש הביטוי מוגבל בעצמו בס"ק 3, הקובע כי מדובר בזכות הנושאת עמה חובות מיוחדות ואחריות מיוחדת ולפיכך יכול שיהיה כפוף להגבלות מסוימות ובתנאי שייקבעו בחוק ויידרשו לשמירת זכויותיו או שמו הטוב של הזולת, הביטחון הלאומי, הסדר הציבורי (תקנת הציבור), בריאות הציבור או מוסר הציבור. אבל האמנה מצאה לנכון לא להסתפק בכך שמותר בנסיבות מסוימות להגביל את חופש הביטוי אלא הקדישה סעיף נפרד לאיסור על הסתה לגזענות, שמסייג את חופש הביטוי. לא רק בשל החשיבות המיוחסת לזכותו של אדם לחיות בחברה חופשית מגזענות כלפיו, אלא גם בשל התוצאות הידועות של הסתה כזאת.

האיסור הפלילי, נשים לב, הוא על הסתה לגזענות, לא על ביטוי גזעני כשלעצמו. בישראל גם אין הפללה של מעשים גזעניים (אין איסור על בעל דירה לא להשכיר אותה לערבים, למשל. אך יש החמרה בעונש על עבירה שמניעה היה גזעני). כך שבמוקד החלטתו של היועמ"ש עמדה ההכרעה האם הביטוי הגזעני שהשמיעו הח"כים הוא בגדר הסתה לגזענות או שהוא חוסה תחת חופש הביטוי שניתן גם לביטויים גזעניים כמו לביטויים מסלידים ומקוממים אחרים. נדמה לי שהחלטתו של מזוז מוצדקת בנסיבות העניין. העברתה לוועדת האתיקה של הכנסת מבטאת שאין מדובר בהתנערות מכל שיפוט כלפי הביטוי אלא אמירה שלא מדובר בביטוי שיש להפליל.
השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא מה יעשה היועמ"ש בנסיבות הפוכות, שבהן יתבטאו ערבים באופן דומה כלפי יהודים, שכן מדיניות נבחנת לא רק בהחלטה נקודתית כלפי ביטוי או מעשה ספציפי, אלא גם בהחלת אותם סטנדרטים על מקרים דומים. בכך מבחנו של מזוז עדיין לפניו.

Read Full Post »

הידיעה המקושרת כאן מדברת בעד עצמה. זוג שביקש לרכוש דירה בכפר דוד בירושלים נדרש לחתום על תצהיר (סטנדרטי לכל הקונים) כי הם אינם מהווים "גורם עוין למדינה" או אזרחי מדינת אויב.

ראויה לתשומת-לב מיוחדת תשובתו של היועץ המשפטי לפרוייקט, ששימש בעבר כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה(!): "אותם עולים המתקוממים נגד הסעיף צריכים לומר תודה למדינה שקלטה אותם מכוח חוק השבות ולחתום בגאווה על התצהיר". "למדינה, בעלת הקרקע, יש זכות למכור דירות בשכונה זו רק ליהודים הנאמנים למדינה. ההתנגדות של בני הזוג תמוהה בעיני. אם אתה אכן נאמן למדינה, חתום ואל תעשה מזה עניין. הרי גם חייל, אזרח המדינה, נדרש להצהיר אמונים ואין הוא נעלב מדרישה זו. איני רואה הבדל מהותי בין המצבים".

אז מה היה לנו? מי שהיה משנה ליועמ"ש – א. מכנה אזרחים "עולים" (ושיגידו תודה). ב. לא רואה הבדל בין הצהרת אמונים של חייל בצבא להצהרת אמונים של אזרחים המבקשים לרכוש דירה. ג. מצהיר בריש גלי כי מדובר בשכונה שבה נמכרות דירות רק ליהודים הנאמנים למדינה. מכירה ליהודים בלבד כנראה כבר לא מרגשת אף אחד. עכשיו הידקו את התנאים. כמה מפתה לרדת מכאן הישר אל הטור הימני, לסימניה, אל הלילה הארוך שלפני הבוקר החום.

איך אמר יוהנס נימלר? בסוף לא נשאר איש שירים קול בשבילי.

Read Full Post »

בית-משפט במנצ'סטר, בריטניה, הוציא צו נגד אדם האוסר עליו לבטא את המלה "פאקי", כינוי גנאי גזעני לבני-אדם ממוצא פקיסטני. ביטוי פומבי כזה עלול להשית עליו עד 5 שנות מאסר, עד סוף ימיו. כמו-כן אוסר עליו הצו להתנהג באופן "אנטי-חברתי" או להשתמש בפומבי בשפה מאיימת, פוגעת או הומופובית.

המורשע שוקל לפנות לבית-הדין האירופי לזכויות האדם. יהיה מעניין. במקביל להגנה על חופש הביטוי, אוסרת האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (בסעיף 20) על הסתה גזענית וחייבה מדינות לחוקק חוקים האוסרים עליה. לעומתה, האמנה האירופית לזכויות אדם לא כוללת ניסוח מפורש כזה אלא קובעת בסעיף 10, הדן בחופש הביטוי, כי הוא יהיה נתון להגבלות החיוניות לחברה דמוקרטית, בין השאר להגנה על זכויותיהם של אחרים. אם אכן יגיע המקרה לבית-המשפט, יהיה עליו לבחון האם פגיעה זאת בחופש-הביטוי היא בגדר הגבלה לגיטימית.

הידיעה בגרדיאן

Read Full Post »

« Newer Posts