Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘דה מרקר’

גיא רולניק והמדגיש מגלים את השופט ברנדייס. בכתבת שער ב-The Makrer Week, הפותחת את הפרוייקט המיוחד של הגיליון היום, מופיע המשפט הבא: 

בשבוע שעבר, לאחר קריאת ספרו של ברנדייס שמבוסס על מאמרים שנכתבו בדיוק לפני מאה שנה, גילינו לתדהמתנו קווי דמיון מרשימים בין תפישת העולם הכלכלית, המשפטית, החברתית והפוליטית של ברנדייס לבין המאמרים ב-The Marker.

התכוונתי להכתיר את המשפט הזה כשיא הפאתטיות העיתונאית שנתקלתי בה השבוע. אבל אז, בעודי מעתיקה את הכתובת כדי לקשר לכאן את הכתבה, גיליתי לתדהמתי שבמהדורה המקוונת המשפט הזה מופיע, איך לומר, קצת אחרת:

בשבוע שעבר, לאחר קריאת ספרו של ברנדייס שמבוסס על מאמרים שנכתבו בדיוק לפני מאה שנה, גילינו לתדהמתנו שאנחנו לא מחדשים כלום וכנראה אין הרבה חדש תחת השמש – ברנדייס כבר כתב את הכל לפנינו וכמובן בכישרון, ישירות ונחרצות גדולים בהרבה.

אז מה קרה כאן? האם יחד עם ההעלאה מהדפוס לאתר נוספה מעט צניעות?  לפדרליסט, סליחה, לדה-מרקר הפתרונים והתדהמה. ואולי הפרחים בכלל לאנשי האון-ליין. ורולניק לראשות בית המשפט העליון.

Read Full Post »

הבחור החביב בדוכן המכירות של הארץ, נופף אלי בעיתון ושאל אם אני מעוניינת. הוא הסביר על המבצעים: או הדה-מרקר בחינם לחודש, או עיתון הארץ בשקל ליום למשך חודש, פלוס ספר מתנה. את המבצע האחרון כבר ניסו למכור לי פעם. אבל הראשון היה חידוש.
“מה, אתם נותנים רק את הדה-מרקר?” שאלתי. “כן”, אמר. “זה חדש כי יש עכשיו בלגן ואנשים כועסים על הארץ, אז אנחנו עושים הפרדה”. “אתה מאד גלוי לב”, אמרתי לו בהערכה. “אין לי מה להסתיר”, השיב. “אנחנו מאבדים מנויים. אז מנסים להפריד בין הארץ לדה-מרקר. מה יותר מדבר אליך? האמת, במקומך הייתי הולך על הארץ כל יום, סה”כ 25 ש”ח לחודש, ואת מקבלת ספר.
בשנה שעברה קיבלתי את ‘צִלה של הרוח’!” התלהב. “ככה בכלל התחלתי לעבוד בשבילם”. עיקמתי את האף. “מה, לא אהבת?” “לא משהו”, אמרתי, ונידבתי טיפ: מבין הספרים שמונחים על שולחנו, להמליץ על ‘יוצאים לגנוב סוסים’ המופלא של פר פטרסון).

איפה ממוקם הדוכן הזה לא אכתוב, כדי שלא יבולע לנציג המכירות, שעשה דווקא עבודה מצוינת. מבחינתי יושר וכנות תמיד מוכרים הרבה יותר טוב. אבל ברור לי שאם נציג מכירות זוטר  מתודרך על ביטול המנויים הדי מאסיווי, כנראה, זה כבר רציני. כבר לא מדובר בביטולים הווירטואליים בטוקבקים נרגזים, שמהכמות הפנטסטית שלהם עולה שהארץ הוא העיתון רב התפוצה ביותר… לפני כמה ימים תהיתי  – רטורית לחלוטין – באיזו פרשה הארץ הפסיד יותר מנויים, קם (בלאו) או לאור. “עזבי, את הפוטנציאל הזה גדעון לוי שרף מזמן”, אמר לי היועץ הנבון שלי לענייני תקשורת.

קראתי פעם שעורכו הזחוח של העיתון הזה אמר שכאלה הם מנויי הארץ: אוהבים לקום בבוקר ולכעוס על העיתון שלהם. מתברר שגם לכך יש גבול. וכעס שמוביל לביטול מנויים – את זה אפילו המו”ל האנין של הארץ פחות יאהב. בכל זאת, צריך להתפרנס. ולפרנס גם לא מעט עורכי-דין.
מה שכן, לעומת מכתבי הקוראים בפרשת בלאוקם, שחלקם לפחות היו ביקורתיים, מכתבים שמתחו ביקורת על התנהלותו השערורייתית של העיתון בפרשת לאור – שחלקם לוו בביטול מנוי – לא פורסמו. עיתונות חופשית, אתם יודעים.

יש לי הרגשה שפרשת בלאו-קם והשפעתה על מדיניות השיווק של העיתון תהווה זרז משמעותי למה שכנראה תוכנן ממילא – להפוך את הארץ לאיזה מוסף שולי הנלווה לספינת הדגל דה-מרקר.
העיתון שהם מחלקים שם בדוכן, אגב, נטול גלריה והמוסף השבועי של המדגיש. לא נורא, תמיד יהיו לנו מודעות האבל.

Read Full Post »