Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הארי פרנקפורט’

בולשיט

ספרו של הארי פרנקפורט על בולשיט לא נכתב, ואני מנחשת שאפילו לא הוצא בעברית, מתוך קשר לבחירות הקרבות. ועם זאת קשה שלא לחשוב עליהן כשקוראים בו; שהרי אנו צפויים לכל-כך הרבה מנושא הספר הזה בתקופה שמשתרעת לפנינו, שנראית ארוכה מנשוא.

למרות שמו הפרובוקטיבי לכאורה של הספר, ולמרות שחזותו החיצונית מזכירה קצת ספרוני מתנה המקבצים אמרות שפר, ייאמר מייד כי הארי פרנקפורט הוא פילוסוף רציני ביותר. אחד המאמרים המעניינים והמאתגרים משלו שקראתי הוא Equality as a Moral Value. תוך שהוא מערער אינטואיציות רוֹוחות, טוען פרנקפורט כי שוויון כלכלי אינו ערך מוסרי כשלעצמו, שכן מה שחשוב מנקודת מבט מוסרית אינו שלכל אחד יהיה אותו הדבר אלא שלכל אחד יהיה מספיק. ההשוואה, העומדת לדעתו בבסיס השוויוניות, גורמת לאנשים להסתכל על עצמם כל הזמן ביחס לאחרים, ובמידה מסוימת להיעשות למנוכרים לעצמם ולרצונותיהם האמיתיים. קנה-המידה שלהם הוא חיצוני במקום להיות פנימי. המוטו של המאמר, אגב, הוא כדלקמן:

א': "מה שלום הילדים שלך"?
ב': "בהשוואה למה"?

פרנקפורט גם טבע את המושג של "העדפות מסדר שני". זוהי היכולת להעדיף (או לא להעדיף) את ההעדפות שלנו. למשל, יכולה להיות לי העדפה לאכול לחם מחיטה מלאה, שנובעת מהעדפה מסדר שני לשמור על בריאותי. אבל יכול להיות גם מתח בין שתי הרמות האלו: לאדם יכולה להיות העדפה לסיגריות, ובו-בזמן העדפה מסדר שני להפסיק לעשן. או העדפה שנובעת מהעדפה מסדר שני שיהיה לי מה שיש לאחרים. מה שפרנקפורט מבקש מאתנו לעשות, בניגוד לתפיסה השוויונית במובנה כהשוואתית או משווה, הוא לבחון עד כמה אנחנו באמת רוצים את ההעדפות שלנו.

על בולשיט היה במקור מאמר אקדמי, שלאחר שיצא כספר(ון) היה לרב-מכר מפתיע. גם בו מבקש פרנקפורט לחקור ברצינות את המושג שהוא דן בו. כדבריו, חסרה לנו תיאוריה להערכת משמעותו. אני לא בטוחה שהוא מצליח לעשות את מה שהוא מבקש. כלומר, שאחרי קריאת 53 העמודים האלו אנחנו מבינים טוב יותר מהו בולשיט. כמה תובנות מעניינות – ודאי שיש. למשל, על הקשר בין אמת, שקר ובולשיט. אמת ושקר הם ניגודים, אך ככאלו הם משחקים באותו משחק, אומר לנו פרנקפורט. הבולשיט, לעומת זאת, פשוט לא שם לב לאמת: "'הבולשיטאי' מתעלם מהדרישות הללו [של האמת] לגמרי. הוא לא דוחה את סמכותה של האמת, כמו שעושה השקרן, ולא מעמיד עצמו כנגדה. הוא פשוט לא שם לב אליה. לפיכך ה'בולשיט' הוא אויב גדול לאמת יותר מאשר השקר".  יצירת בולשיט אינה מצריכה את ידיעת האמת, כמו שמצריך השקר. "אדם שמשקר מגיב על האמת, ולפיכך אפשר לומר שהוא מכבד אותה. כשאדם ישר מדבר, הוא אומר רק את מה שהוא מאמין שהוא אמת. השקרן, בהתאמה, חייב לדעת שהצהרותיו כוזבות כדי להיות שקרן. לעומת זאת אצל ה"בולשיטאי" כל ההנחות האלה אינן תקפות. הוא אינו לצד האמת ולא לצד השקר (…) הוא פשוט בוחר או ממציא אותם [את הדברים] כך שיתאימו למטרתו".

'על בולשיט' כמדריך האולטימטיווי לבחירות הקרבות

לגזור ולתלות על המקרר, כמנת-נגד לכל החארטות והספינים שעוד יבואו עלינו לרעה:
"ה'בולשיט' הוא בלתי נמנע בכל פעם שהנסיבות מאלצות מישהו לדבר בלי לדעת לעל מה הוא מדבר. מכאן שהגרייה ליצירת 'בולשיט' עולה בכל פעם שמחויבויות או הזדמנויות של אדם מאלצות אותו לדבר על נושא כלשהו, וידיעותיו בנושא הזה מוגבלות. חוסר התאימות זה קיים בכל מקום בחיים הציבוריים, שבו אנשים נאלצים לעתים קרובות – עקב צורך שבא מתוכם או עקב דרישות מאנשים אחרים – לדבר ארוכות על עניינים שבהם הם חסרים ידע".

הארי ג' פרנקפורט, על בולשיט. תרגום: אפרת אביסרור. הוצאת אופוס, 2005

כל ביקורות הספרים

Read Full Post »