Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הארץ’

גדעון לוי צודק בביקורתו (נדרש רישום) על ה"התיישבות" בבקעת הירדן. זוהי התנחלות אסורה בשטח כבוש, בדיוק כמו שאר ההתנחלויות. אבל ההתייחסות לארוע כ"רצח החוואי הלבן" בלב מחוז האפרטהייד, אפעס, קצת יוצרת את הרושם שהוא ממלא בתסריט הזה (שבינתיים גוברת ההערכה שמדובר בכלל בארוע פלילי ולא בפיגוע), את אותו קול ב'חרפה' של קוטזי שראה באונס הלבנה בחווה בדרום-אפריקה התקוממות לגיטימית או חצי לגיטימית של השחורים.

ואורן פרסיקו מזכיר לנו היום בסקירת העיתונות של העין השביעית, שהמו”ל של אותו עיתון, עמוס שוקן, אמר בישיבתה האחרונה של מועצת העיתונות לדורון גלעזר, עורך “מעריב” לשעבר: “גם את האידיאולוגיה משווקים. אתה נבהל, שיווק זה לא רק מה שאתה חושב". (את הפרוטוקול המלא של הישיבה ניתן למצוא כאן).
נכון. בואו נזכיר מהו שיווק נוסח הארץ. איך העיתון לאנשים חושבים בוחר לשווק את האידיאולוגיה שלו. הם אמרו.
גם זה סוג של חוואות לבנה, אם תרצו.

ובאופן רק חצי קשור (אבל מסוג הקישורים הרופפים שהארץ דווקא מתמחה בהם): בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע (PDF) (במקרה של Delfi AS v. Estonia), כי הטלת אחריות משפטית על אתר חדשות בגין טוקבקים פוגעניים איננה מהווה הפרה של סעיף 10 לאמנה האירופית לזכויות אדם, המגן על חופש הביטוי. בית המשפט פסק כי החבות שהוטלה על האתר על ידי בתיה”מ באסטוניה היוותה הגבלה מידתית ומוצדקת על חופש הביטוי של האתר.
לתשומת לבם של החוואים הלבנים, המתירים גידולי פרא בערוגתם.
”… I had a farm in Africa”

Read Full Post »

"ח"כ זחאלקה מפציר בצעירים ערבים להתנגד לשירות לאומי: לא יתחתנו איתכם". זאת כותרת הידיעה בהארץ מיום 9.6.13. קריאה בהמשך הידיעה מלמדת שלא מדובר בהפצרה אלא במה שמתאים יותר לכינוי איום. זחאלקה קרא לציבור הערבי להתנגד לכל "מה שמוגדר כשירות אזרחי לאומי" ו"הזהיר צעירים וצעירות המשרתים או המתכוונים להתנדב לשירות הלאומי מנידוי חברתי, שיתבטא במניעת הצעות לשידוך". כך לשון הידיעה. אבל עורך/ת הידיעה בחר/ת, מסיבותיו/ה, לקרוא לזה "הפצרה".

המשך…

Read Full Post »

עוד פלגיאט של ירח טל. אבל מה שמדהים הוא שהתאריך המתנוסס בראש הביקורת “שלו” – המועתקת הפעם מהאינדיפנדנט הבריטי – הוא ה-9.11.
החשיפה של הפלגיאט הקודם
התפרסמה אצלי בבלוג ב-23.10. למחרת, ה-24.10, התפרסם תחקיר הפולואו-אפ של העין השביעית, שהראה שמדובר בשיטה ולא ב”טעות” חד פעמית כפי שניסה טל לתרץ אותה. הוא אף הודה, בסופו של דבר, בכך שנהג להעתיק טקסטים. כלומר, האיש פשוט ממשיך בשלו… ולאיש – באוניברסיטת בר-אילן, באתר הארץ – לא אכפת.

איך עליתי על זה הפעם? קיבלתי פינגבאק לרשימה שכתבתי על הספר ‘בארץ המובטחת’, מאתר ההוצאה. ניגשתי לראות ומצאתי שמדובר ברשימת קישורים שהם נותנים לביקורות שהתפרסמו על הספר (הנפלא). ביניהן של אחד, ירח טל. נו, משם כבר הדרך היתה קצרה.  הייתי בטוחה שמדובר באחד הפלגיאטים הישנים שלא הורדו מהערוץ, כפי שעלה מכתבת מעקב שנייה של העין השביעית בנושא. אבל לא, מדובר במוצר טרי. מה-9.11, כאמור. לא ייאמן.

אני מודה ומתוודה שריחמתי על טל לאחר שנחשף בקלונו. קיוויתי שפרנסתו לא תיפגע ושרק יועבר לתפקיד אחר. ודאי שלא שיערתי כי ימשיך במנהגו. כעת מתברר שבמקום להתבייש בפינה, טל ממשיך לייצר פלגיאטים מהמקפצה. והכול בכובע אקדמי – הוא אוחז בתואר דוקטור – בערוץ של אוניברסיטה בישראל. מהארץ, אני מודה, כבר אין לי ציפיות. מה גם שהעורך שלו (“דבר האלוף” קראו לטור שלו לפני שהבינו שם במאוחר מה את הפדיחה), עסוק בלהתכתש מעל דפי העיתון (או האתר) עם סטטוסים בפייסבוק. ועם זאת צריך להיות מובן שכלי תקשורת רציני לא יכול שלא להתנער מכך. ואילו אוניברסיטה שממשיכה לתת במה לפלגיאריזם סדרתי – צריכה להידרש לבדק בית רציני.  בלוגו של בר-אילן המתנוסס בראש הערוץ (לצד זה של הארץ), מופיעה הסיסמה “מסורת של מצוינות”. אין ספק, זאת מתחילה להיות מסורת.

עדכון, 19.11: על פי העדכון של העין השביעית, הארץ הסיר את הלוגו שלו מערוץ המדע. (נשאר רק הכיתוב “פרויקטים שיווקיים”…). יפה! עכשיו נשאר לחכות לאוניברסיטת בר-אילן. פלגיאט הוא עבירה אתית-אקדמית חמורה, גם משמעתית.

Read Full Post »

לפני שש שנים כתבתי על כך שהארץ חגג בעמודו הראשון על טעות שעשה הניו-יורק טיימס. טעות שהטיימס תיקן בכתבת תיקון שפירסם בעמודו הראשון, ובהערת עורך (תת-מדור נפרד המוקדש לתיקונים מיוחדים הדורשים את התייחסות העורך) מיוחדת:

המשך…

Read Full Post »

לפני זמן מה כתב גדעון לוי בעיתון הארץ: “אם ניוותר עם הדיגיטל לבדו, יבוא הקץ על עיתונות המתנהלת על פי אמות מידה מקצועיות".
כן, אמות מידה מקצועיות, המהמתי בתגובה. כמו, למשל, אלה של העיתון שהוא כותב בו: בפרשת כשר האחרונה, בפרשת הזרחן, בפרשת הטיפול הרפואי לאריק שרון. ואלה רק כמה דוגמיות ששליתי מהזיכרון. באף אחת מהן העיתון לא תיקן; שלא לדבר על התנצל.

המשך…

Read Full Post »

ממש כמו באמריקה (אמריקה)

אחרי שהנחתי מידי את הספר ‘אמריקה אמריקה’ של איתן קיינין, גיגלתי קצת כדי לראות מה כתבו עליו. התחלתי בעברית, בחיפוש “איתן קיינין”. והגעתי בין השאר לביקורת מלומדת שכתב ירח טל (בעבר עיתונאי הארץ) ב”ערוץ המדע”; שהוא סוג של פרוייקט משותף ולא ברור של אוניברסיטת בר-אילן ועיתון הארץ. (עדכון: הרשימה המדוברת (שנמצאת אצלי) הורדה מהאתר שם, בעקבות פוסט זה. ראו תגובתו של ירח טל למטה).

המשכתי בחיפוש באנגלית, על Ethan Canin. והגעתי לביקורת שפורסמה בשיקגו טריביון ב-2008. מעניינת. ורגע, נורא מוכרת. אופס. לא יכול להיות. זאת הביקורת שפירסם ירח טל בעברית! בערוץ המדע! אני חוזרת אליה לבדוק: אולי פספסתי את ההערה שירח טל רק תירגם את הביקורת הזאת, מהשיקגו טריביון? לא. לא מצאתי שום ציון לכך. מתחת לכותרת ‘צבעי השלטון’ מופיע שמו של ירח טל ככותב הרשימה, בציון התאריך והשעה שבהם הועלתה לאתר: ה-30.7.2012 בשעה 13:42. בסופה מופיעים רק פרטי הספר. לא העובדה שמדובר למעשה בתרגום – מלה במלה! – של מאמר שכתב ארט וינסלו בשיקגו טריביון לפני ארבע שנים.

ערוץ המדע? במדעית קוראים לזה פלגיאט.

עדכון נוסף: follow up של העין השביעית, בתחקיר שמגלה שלא מדובר במקרה בודד.

Read Full Post »

מתוך טור העיתונות היומי של ולווט, על מוסף הארץ החדש:

המדור תוצרת הארץ משתרע עד ע' 16. לאחר מכן יש כפולה הנקראת "באנה באנה | נשים מתפרעות על עמוד"
הא! דאבל מינינג. אבל זה לא עמוד אלא כפולה, והעמוד לו ייחלתם לא קיים פה.
בתחתית הכפולה יש קרדיטים.
מערכת | מהממת: מיקה אלמוג | הורסת: אור ישראלי | לוהטת: לילך ברנע-לשם | משגעת: שחר סגל | ממכרת: ליאת שביט מטריפה: רונה תמיד | מפנקת: מאיה סובול | אלוהית: ענבל ארבל

מהממות. הורסות. לוהטות. משגעות, ממכרות. מטריפות. מפנקות. אלוהיות.
כל מִלה נוספת מיותרת.
(כן, ברור, הכול בהומור. זה שאין לפמיניסטיות).
פעם אחת אסכים עם
עמוס שוקן: קרדיט – כזה – הוא קלקול. אבל הוא מצביע על משהו מקולקל עמוק הרבה יותר מבתקשורת.

Read Full Post »

או: שוויון בקיבוץ תל אביב

למה תמיד על הארץ? מה עם ווינט ונרג, להם לא מגיעה ביקורת? הם הרי הרבה יותר גרועים.
בקיצור: מה את נטפלת? זאת שאלה שמופנית אלי לא אחת אחרי פוסט ביקורתי. עניתי עליה כבר לא פעם. הפעם אענה בסיפור.

לפני שנים רבות (כך מתחילים כל הסיפורים. הפעם זה סיפור שהיה באמת), עזבו כמה חברים חדורי אידיאולוגיה את הקיבוץ אל העיר הגדולה. למה? כי אין שוויון בקיבוץ, הם אמרו. זאת אומרת לא באמת.
ומה, תשאלו, בתל אביב או לאן שהם עזבו יש יותר שוויון? כמובן שלא. רק מה, שם לא מתיימרים.

הנמשל ברור. מי שמתיימר להיות איכותי יותר, נאור יותר, אתי יותר; מי שמיצב עצמו שנים כ”עיתון לאנשים חושבים” – שלא יתפלא שהאנשים האלה חושבים שצריך גם למדוד אותו בסטנדרטים שהוא מתיימר לעמוד בהם. שיש ממנו ציפיות שאין מאחרים, שעליהם הוא מתנשא ולהם הוא מטיף; שלראות את האלון עידנים הופכים אותו להיפסטרים שחושב שהוא מה זה מא-גניב – יביא לביקורת. וחריפה; שלראות את עורכיו ומו”לו מאתרגים את הגרועים בשוביניסטים – יגרור תגובה; שאם הוא החליט להיהפך מעיתון לביטאון – תמונת הראי של ‘מקור ראשון’ – הוא יקבל התייחסות בהתאם. אל תפתח ציפיות אצל אחרים אם אינך רוצה שהם יסתמכו עליהן.

זאת יומרה וזאת שכרה.

תמונה: יעל בוגן, העין השביעית

Read Full Post »

כמו דויד גרוסמן, גם אני הרגשתי מחנק נורא אחרי שקראתי כיצד שוחרר עומר אבו ג'ריבאן מבית החולים שיבא מבולבל, לא מתמצא, בקושי הולך ומחובר לקטטר, והושלך על-ידי השוטרים שהיו אמורים להחזירו "לשטחים" לצד הדרך, יחף ורק פיג'מה לגופו. שם התגלה לאחר יומיים ללא רוח חיים באפו. אחרי שקראתי את דבריו של גרוסמן, חוסר היכולת לנשום רק גבר. מהזוועה. צריך להיות גרוסמן כדי ליצוק את החומרים שמהם עשויה הזוועה הזאת במילים; כדי להתמיר אותה לכדי פואטיקה גדולה. עוצרת נשימה במובן הליטראלי והרע של המלה. שמדירה שינה מהעיניים. שמכווצת את הבטן לכלל כאב אחד מרוכז, כאילו מישהו הכניס בה אגרוף. לא כאילו.

המשך…

Read Full Post »

מה שמסתמנת כפרשייה החדשה בלשכת נתניהו מדגישה היבט מוכר בנסיבות שבהן אשה נהפכת לקורבן להפעלת כוח מטרידה מצדו של גבר.
“אחת ההערכות בלשכת ראש הממשלה היא שהפרשה התפוצצה כחלק ממאבקי כוח במקום”. לשכת ראש ממשלה בלי מאבקי כוח היא כמו… טוב, לא חשוב כמו מה. זה ברור שמאבקי כוח הם חלק אינטגרלי מהפוליטיקה. וכשהם מסתבכים בפרשיות הטרדה למיניהן (זאת לא חייבת להיות הטרדה מינית), האשה נהפכת לקורבן כפול. גם להטרדה וגם למאבקי הכוח המתקיימים על גבה. היא תמיד תצא מפסידה. כדאי לזכור זאת וחשוב לומר זאת כבר כעת. כי לא יהיה זה מרחיק לכת לנחש שבקרוב מאוד נשמע את נתניהו, הקוזק הנגזל, מתבכיין על זה ש”גורמים פוליטיים מנסים להפיל אותו” או משהו כזה. הדרת נשים? זאת הכול מזימה כדי להפיל את ביבי. הטרדה בלשכה? גורמים עוינים שתלו מוטרדת.”סרק סרק”!

המשך…

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »