Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘הטרדה מינית’

הכתבה המחרידה הזאת קשה לקריאה.  הנה רק הפתיח שלה:

סטודנטיות שצפו בניתוח הוזמנו לנצל מצב שבו אישה מטופלת מורדמת כדי לתרגל מישוש שדיים על מנת לגלות גושים. במקרה אחר דיווחו סטודנטיות בשנה ה', בסבב גינקולוגיה, כי רופא בכיר נעמד מול רגליה המפושקות של חולה מורדמת ונע קדימה ואחורה כאילו הוא מקיים עימה יחסי מין, לקול צחוקם של המתמחה והאחיות שנכחו בחדר. לא פעם הצוות הטיפולי בחדר הניתוח – אחים, אחיות, רופאים ורופאות – נוקטים שפה מינית גסה ומבזה כדי לתאר איברים בגוף המנותחת או המנותח. זה יכול לכלול התייחסויות כמו "איזה כלי גדול יש לו", "תחת של קרדשיאן", "תספורת יפה" (בהתייחסות לשיער הערווה), הערות על צורתו של איבר המין הנשי בניתוחים גינקולוגיים, הערות כלליות על המראה של החולה כגון "איזה נקבה דוחה ומכוערת".

עברתי 5 ניתוחים. המחשבה שבזמן שהייתי מורדמת להוצאת גידול סרטני סטודנטיות/ים התאמנו עלי בבדיקת שד (ללא הסכמתי – עבירה פלילית!), ובזמן שנאבקתי על חיי בניתוח חירום הרופאים ועוזריהם העבירו דאחקות של "בדיחות" פוגעניות ואמירות מבזות על צורת איברי, ואולי גרוע מזה – גורמת לי לרעוד מזעם ואימה.
אני איבדתי כל אמון במערכת הרפואית.

כבר לפני שנים רבות שמעתי מאחות חדר ניתוח (ועוד בבי”ח פרטי) על הבדיחות הפוגעניות על החולים שמתעופפות בחדר הניתוח, ועל רופא אחד שכל המנותחים הגברים שלו היו מוצאים מחדר הניתוח עם בלון קשור סביב איבר המין שלהם. איזה צחוק! הורס!!
וכולם שתקו. לא נמצא צדיק אחד בסדום הזאת שיגיד: נא להפסיק את הדיבור הפוגעני הזה, את ההטרדות המיניות ואת המעשים המגונים, במקום שבו חולות וחולים הם חסרי הישע וחסרי האונים ביותר. מורדמים. לא נמצאה צדיקה אחת בסדום הזאת שתתלונן על מה שהיא היתה עדה לו. 

רופאות ואחיות שעמדו מן הצד ושתקו מול ההתנהגות הזאת שהתרחשה בנוכחותן, או צחקו מה”בדיחות” על חולות – אל תתפלאו שאחר-כך גם אתן מוטרדות על ידי רופאים! רופאים ורופאות (בוודאי בכירים) שמחר לא משמיעים קול בפומבי ועושים מעשה כדי לעצור את מה שמתואר שקורה בחדרי ניתוח לחולות (וחולים) מורדמות – אתם שותפים לפשע!! ככה פשוט.

Read Full Post »

specolulmאוסף גינקולוגים וגינקולוגיות חסרי וחסרות מודעת עצמית התקבצו להציג לנו מופע מדהים של האשמת הקורבן בחסות ערוץ 13. תשע דקות תמימות נאלצנו לחזות במופע התקרבנות של "אכלו לי שתו לי", שבו סיפרו הרופאים האומללים שהם הם הקורבנות המסכנים והרדופים של האווירה שנוצרה בעקבות התלונות על הטרדות ותקיפות מיניות שעברו נשים אצל קולגות שלהם.

המשך…

Read Full Post »

"לא אפעל בחוסר צדק כלפי החולים ולעולם לא אזיק להם"

בפרץ של כוחניות שהפנה כלפי פעם, הטיח בי רופא (משפחה!) אחד: “את מחפשת צדק? – לא פה!". המשפט נחרט בזכרוני – היה זה שיאה של מסכת השפלות שעברתי מצד רופא זה, שבעיני לא ראוי לתוארו – כשעשיתי דרכי מחוץ לחדרו על-מנת שלא לשוב אליו לעולם. שכן האמנם אפשר לדבר על הקשר כלשהו של זכויות – לא כל שכן הזכות לבריאות – שאיננו קשור לצדק?!

שבועת הרופאים בכתב יד מהמאה ה-12אפשר וקל, כמובן, לפנות אל החוק והמשפט. סעיף 1 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (שנחקק טרם היה הנ"ל רופא אפילו) קובע: "ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית". ובסעיף 3ה': "שירותי הבריאות יינתנו תוך שמירה על כבוד האדם, הגנה על הפרטיות ושמירה על הסודיות הרפואית".
חוק זכויות החולה
(שאף הוא קדם להסמכתו של הנ"ל כרופא), עוסק כל כולו בזכויות המטופלים, כפי שניתן ללמוד משמו, וממטרתו המוגדרת בסעיף 1: "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו." (ההדגשות בציטוטים משני החוקים הוספו). וכדאי גם לציין במיוחד את סעיף 4א' לחוק, האוסר על אפליה בין מטופלים "מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה" – מהו איסור על אפליה אם לא דרישה מובהקת של צדק?

המשך…

Read Full Post »

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים המצוין היום, ה-25 בנובמבר, מדגיש עד כמה אנו רחוקות מביטחון בפני פגיעה. ועד כמה נשים ממשיכות להיתפס כמי שיש להטיל ספק בטענותיהן, כלא אמינות, כמי שמנסות להפליל גברים על לא עוול בכפם או לסגור איתם חשבונות אחרים מתוך שיקולים זרים. ואילו המעשים עצמם, גם כשמודים בהם, לא נתפסים כחמורים.

לא פחות מכך, עד כמה לכל פגיעה פיזית בגופנו מתוספת הפגיעה של הפיכתו למאבק בין ימין לשמאל, שבו כל צד מנגח את האחר כאילו זאת תחרות מי לוקח – המטרידים “שלנו” או “שלכם”. בכך מוסטת תשומת הלב מהמעשים עצמם. בכך משכיחים שנשים נפגעות תמיד, מכל הצדדים. מימין ומשמאל. בכך מה שנשכח הוא גופנו עצמו; כבודנו האנושי; אנחנו הנשים, החשובות כקליפת השום. 

האופן שבו הגוף הנשי נהפך ללא יותר מזירת התגוששות בין ימין לשמאל הוא רק עוד דרך מתוחכמת של דיכוי נשים. מטא-דיכוי. בכך מתבצעת בהן פגיעה כפולה: קודם הן מוטרדות או מותקפות, אחר-כך נאבקים מעל גופן את המלחמות החשובות "באמת". האופן שבו צדדים פוליטיים מנכסים לעצמם את הפגיעה בנשים ומנסים לגזור קופון פוליטי על גופן של נשים מטריד לא פחות מההטרדה המקורית.

ברוכים הבאים לגוף הנשי המנוכס. תמיד לטובת משהו חשוב ממנו.

המשך…

Read Full Post »

1. (א) כפי שכתבתי מיד עם תחילת הפרשה, אין שום חובה להתלונן במשטרה על הטרדה מינית כדי שהיא תטופל על-ידי המעסיק. החוק קובע את חובתו לעשות זאת באופן נפרד. למעשה ערוץ 2 טיפל בכך כאשר פיטר את עמנואל רוזן בעבר, עוד מידע שמשום מה מתגלה לעיני הציבור רק בעקבות התפוצצות הפרשה. ערוץ 2 לא עשה זאת על סמך "שמועות" אלא על סמך מידע, תוך קיום הליך שבו נמסרה הן גרסה של הנפגעת הן של רוזן (כך על פי הדיווח בידיעות של שבת). לו רוזן היה סבור שההליך לא היה תקין או שנעשה לו עוול – הוא היה מן הסתם תובע את הערוץ. השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, ציינה אף היא בתוכנית 'תיק תקשורת' שהחוק אינו מחייב תלונה במשטרה. ועוד דברים חשובים. רוזן נמצא כיום בחופשה או השעיה מתוך אותה חובה בדיוק של המעביד לברר מידע המגיע אליו. תא העיתונאיות פנה למנהליו של רוזן בערוץ 10 עם החומר הרב שברשותו, בדיוק כפי שהיה עליו לעשות, כמו גם מאוחר יותר לראש אגף החקירות במשטרה, בבקשה שזאת תפתח בחקירה. המשטרה גם לא צריכה לקבל תלונה כדי לפתוח בחקירה במקרה של חשד לעבירה פלילית אם יש. בסופו של דבר, כידוע, היא נפתחה. 
   (ב) יצירת סביבת עבודה נקייה מהטרדות איננה עניין למשטרה! למרות שחובתו  של המעביד ליצור אותה מעוגנת כיום בחוק והוא חשוף לתביעה (אזרחית) היה ומעל בה. ניתוב הכול לתלונה במשטרה ימקד את השיח בשאלות אחרות, אבל לא יביא לסביבת עבודה כזאת. אנחנו מוכרחים לחזור ולהבין שיש גם נורמות שאינן משפטיות. ושצדק אינו נעשה רק בבית משפט (הציניקנים יאמרו ששם הוא בדרך-כלל לא נעשה). כאילו מדובר בעניין בינארי: או פלילי או צח כשלג. המשפט הוא סף מינימום, לא חזות הכול. אפשר לצטט את מי שאמר: נו, אני אף פעם לא יצאתי זכאי…
  נניח שכל מה שעשה רוזן לא היה פלילי. האם זה תקין בעינינו? האם גברים היו רוצים שנשותיהם, בנותיהם, אחיותיהם או אמהותיהם (לא, לא מטרידים רק נשים צעירות) יעבדו בסביבה כזאת?

המשך…

Read Full Post »

“לכו למשטרה” – יש המפנים את הנשים שהעידו בפני תא העיתונאיות על הטרדות לכאורה מצד העיתונאי עמנואל רוזן. עד אז תשתקו. אתן והעיתונאיות. אני בהחלט בעד לפנות גם למשטרה כשמדובר בעבירות פליליות לכאורה. לפעמים זה גם נדרש כדי שאפשר יהיה לפרסם את שמו של הנילון בלי חשש לתביעת דיבה. אבל הנה, הוא פורסם גם בלי תלונה, על סמך תחקיר (חשיפה על אחרים תמיד קלה יותר מטיפול ראוי במה שקרה אצלך במערכת וכמובן אין קשר בין השניים…). ומה, בכל התחקירים שמכינה התקשורת היא מחכה טרם פרסומם לתלונה במשטרה?….

המשך…

Read Full Post »

מה קורה כשעיתונאית מבקשת לעשות תחקיר על מחאת קיץ 2011, ורוצה לעסוק בין השאר בהטרדות המיניות במאהלים, שכבר פורסם עליהן בזמנו, והיו פעילות שהתלוננו על השתקתן? זאת כמובן מיד “הכפשה”. את חלק מהתגובות, וגם זה לא לראשונה, אפשר לראות כאן (מדובר בדיון גלוי לכול. ותודה לקוראת ערנית על ההפניה).

לגלות חשדנות כלפי עיתונאים – זה תמיד מומלץ. כל מי שחווה על בשרו לא צריך הסברים. רק מה, כשהתקשורת אוהדת את המחאה היא אחלה. כשהיא מנסה לעשות את העבודה שלה (מה לעשות), ולהיות ביקורתית גם כלפי המחאה – היא אויבת העם. זה שעושה וודסטוק כשמזג האוויר חוזר להיות נוח.  או אז מסתבר ש”אנחנו מאהל קטן ומוקף אויבים”, כהגדרתו הקולעת של שלום בוגוסלבסקי. כמו הכעס מימין על המדווחים על עוולות הנעשות כאן כי זה פוגע בשמה הטוב של ישראל… כי מדובר, הפלא ופלא, בשיעתוק של הטיעונים הממסדיים. שנשמעים לפתע מגרונם של מי שבימים כתיקונם יוצאים נגדם.

המשך…

Read Full Post »

הביטו בתמונה משמאל. זוהי אחת מהתמונות שבהן בחרה תנועת סולידריות שייח ג’ראח “לפרסם” את הקמפיין נגד מגרון.

הפוסט הזה יהיה חריג, בכך שהוא בעצם הפניה לפוסט אחר. כי מעין אמרה את כל מה שיש לומר בנושא כרגע. העם הפלסטיני שואף לחופשי, אל תקחי את האונס באופן אישי.

ולמי שחושבים שגם הפעם הם “יחליקו” את העניין, וימשיכו להכחיש ולהוליך בכחש – הפעם זה כנראה לא יילך. יותר מדי עדויות קשות הצטברו לאחרונה על המשך ההטרדות המיניות בהפגנות ובעיקר על המשך השתקתן וטיוחן. 

אז שמאלידריות (או אולי סמולידריות) ניסתה להתנער באמצעות הסטת האש: “מסע ההכפשות המובל בידי קבוצה מצומצמת של בלוגרים ובלוגריות בעלות אג’נדה מפוקפקת”. הפעם (כפי שמעין הספיקה כבר לעדכן בפוסט שלה): “לעיתים הרגישות הזו (לרגשות של אחרים – נ”כ) מצרה את אמצעי הביטוי הפוליטיים של המחנה שלנו והופכת אותנו מצודקים לצדקנים. אבל אנחנו מסכימים שאין טעם להסיט את תשומת הלב מהביקורת על שערוריית מגרון”.

צדקנים. מצרים לנו את “אמצעי הביטוי הפוליטיים” (אונס!). וההסרה של קמפיין הפייסבוק רק כדי לא להסיט את תשומת הלב מהביקורת על שערוריית מגרון. לא, חלילה, כי מדובר בקמפיין שערורייתי על פי כל קנה מידה. ואותו הגו אנשים שחלקם מציגים עצמם כלוחמים לזכויות אדם. לא תצליחו. כי אתם אלופים ביצירת שערוריות משלכם. שלא נופלות מאלה שאתם יוצאים נגדן. דעתי על מגרון ידועה. פירסמתי כאן גם מאמר אורח בנושא. אבל מי שבוחרים לנהל את הקמפיין שלהם נגד אנשי מגרון באופן כזה – לא טובים מהם.

דימויי אונס ווזלין. בשביל הסולידריות.

עדכון: בינתיים הצטרף פוסט נוסף שכדאי לקרוא. וזלין. כדאי גם להזכיר, לטובת מי שלא מכירות את המקור משנות ה-70, של”סלוגן” של ה”קמפיין” הזה יש גם רפרור פורנוגרפי ברור.  אונס, אנלי ופורנו. שילוש קדוש.

מה היה לנו:
משת”פיות של הימין
פמיניסטיות של גופיות ספגטי

Read Full Post »

ד”ר אורלי אינס היתה מקורבן לגיבורה, הכריזה הכותרת הראשית בעיתון של יום שישי, שלא היתה אלא טור דעה (אנטי-עיתונאות, אך לא לשם כך התכנסנו). באותו יום קרא מאמר המערכת למפכ”ל נקי מכל חשד. אכן, מדובר בעניין של היגיינה ציבורית, ללא קשר לדיני ראיות שבהם מוכחת אשמתו של אדם בפלילים. שני טורים נוספים התפרסמו באותו עיתון באותו יום. אחד במדור הדעות והשני במדור הספרות. שניהם סגורים לתגובות. שמא יזכיר אחד הקוראים לכותב את הטענות הקשות על הטרדות מיניות שהועלו נגדו. מאמריו הם המאמרים היחידים במדור הדעות שסגורים לתגובות באתר העיתון. כך ייעשה לאתרוג שהעיתון חפץ ביקרו. ביום ראשון מאמר מערכת נוסף(!) באותו נושא: א’ יצאה לאור, כותרתו. המשבח את ד”ר אינס. אפילו לא שמו לב שם לאירוניה שבכותרת.

מילים כדרבנות כתב ביום שישי גדעון לוי, פרשננו לענייני פמיניזם. (כולל הערה מתנשאת למחנה הפמיניסטי, "שאין לו די חיילות ומנהיגות", מפי מי שכידוע לא עובר שבוע בלי שהוא כותב על ענייני מגדר וזכויות נשים).  אבל רגע, הכותב הוא לא מי שמילא פיו מים בפרשה אחרת, שגם בה נשמעו האשמות על הטרדות מיניות ותקיפות, מפי יותר מאשה אחת, אבל לפחות אחת מהן נחשפה אף היא? איך זה שאז לא זכינו לטור שקיבל את הכותרת הראשית בעיתון?  יכול להיות שמשום שבמקרה ההוא הנילון חבר לדרך? כותב בעצמו באותו עיתון? והעיתון ממשיך לתת לו את הבמה?

אין גבול לצביעות, לצדקנות ובעיקר לחוצפה. עיתון הנושא על דגל את ההיגיינה הציבורית – ראוי שינקה את המערכת שלו עצמו לפני שהוא יוצא במאמרי מערכת צדקניים. עיתון הקורא למאבק בהטרדות מיניות – ראוי שיבוא למאבק בידיים נקיות. במקרה של האתרוג הפרטי שלו, נשמעו טענות מפי נשים לא מעטות. אחת מהן יצאה אף היא לאור ונחשפה בשמה, ואף הגישה תלונה במשטרה.

לנו, מר שוקן, לקוראים ולקוראות, מגיעה תשובה. הכיצד יוצא עיתון הנאורות בכותרת ראשית המשבחת את אינס – גם שם עדיין לא הוכח דבר בבית משפט, כזכור – ובה בעת ממשיך לתת טורים, ומשכורת, למי שהושמעו נגדו טענות לא פחות חמורות?

הבהרה: יתפרסמו תגובות המתייחסות לעניין עצמו, של האתיקה העיתונאית. לא לעצם בחירת הנושא ולא לשאלה למה שוב אני כותבת על הארץ. מלבד העובדה שבחירת הנושאים בבלוג שלי נתונה לי;  מלבד העובדה שאני כותבת על העיתון שאותו אני קוראת – הארץ מקפיד לאורך כל השנים למתג את עצמו כעיתון איכותי המקדם אג’נדה של זכויות אדם. מי שמפתח בעקביות ובהתנשאות ציפיות גבוהות, שלא יבוא בטענות למי שמחילה את אותם סטנדרטים עליו עצמו. קשוט עצמך תחילה.

עוד בנושא:  ששש… אל תפריעו / הו הצדקנות 

Read Full Post »

אין לי מושג מה קרה בסיפור של א’, המשטרה והמשרד לביטחון פנים. האם מדובר בארועים חמורים הדורשים טיפול או בטפילת אשמה שהיא חלק ממאבק פוליטי על מינוי נכסף. (אגב, זה יכול להיות אפילו גם וגם, באופן מתוחכם כלשהו. זאת לא תהיה הפעם הראשונה שמשתמשים באשה הקורבן לשם כך). אני מחכה, אפוא, לבירור יסודי של הטענות וההאשמות.

יש לי, לעומת זאת, מה לומר על כך שמכיוון שא’ התלוננה על שתי הטרדות מיניות – היא מוצגת בידי אחדים כ”מתלוננת סדרתית”.
ברור: זה כל כך לא יעלה על הדעת שאותה אשה הוטרדה פעמיים, שההסבר הסביר היחיד הוא שהיא סדרתית. בתלונותיה.

אני מציעה תרגיל: שאלו את האשה שאתם מכירים – בת-הזוג, האחות, הידידה, החברה לעבודה – כמה פעמים בחייה היא עברה הטרדה מינית. תגלו שכנראה כמעט כל הנשים בסביבתכם הן “סדרתיות”. ואתם לא ידעתם.

אבל מה שלא יסולח זה לא שכמעט כל אשה עוברת בחייה לפחות הטרדה מינית אחת, אלא שמישהי מעיזה להתלונן על יותר מאחת. לא המטרידים הם מטרידים סדרתיים, אלא הקורבן (לכאורה) היא מתלוננת סדרתית.

ובסקירת העיתונות של העין השביעית מראים יפה כיצד דיווחי העיתונים בנושא מציגים את א’ כמופקרת מינית.

Read Full Post »

Older Posts »