Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘העיר’

אחד אלון עוזיאל, שעד אתמול לא שמעתי את שמו, ביצע מופע של חוסר טעם. דירתו משקיפה על בית הקברות בטרומפלדור, והלה ניצל את הלוקיישן כדי לביצוע ריקוד מעל המרפסת לצלילי מוסיקה מחרישת אזניים בשעת הלוויה של סמי עופר, תוך שהוא מתעד זאת בווידאו וכותב על הארוע המגניב. למי שנורא דחוף אפשר לראות את זה כאן, יחד עם פרשנויות שמעידות על המחבר. מתברר שאותו עוזיאל כותב בשני כלי תקשורת: וואלה! תרבות וטיים-אאוט. הראשון הפסיק את עבודתו (כפרילאנסר) בשל הארוע. כלומר, פיטר אותו. יש לומר בהערה מוסגרת שכדאי לא למהר לקבוע שכשאדם עובד כפרילאנסר אין בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעביד; אפילו כשזה כתוב בחוזה. ישנם כמה מבחנים לשאלה האם קיימים יחסים כאלה, וגם פסיקה; ומי שיש לו כוח להביא זאת בפני בית משפט יכול בהחלט לזכות בהחלטה לטובתו, על נפקויותיה כמו חובת שימוע, פיצויי פיטורין ולעיתים אף יותר.

כל המופע של עוזיאל היה מגעיל וגם ילדותי. לא הפגנה נגד (מי שהיה) אחד האנשים החזקים במשק אלא בעיקר הפגנה של טעם רע. כתבה מישהי בתגובה להחלטה ולעמדה שאין להעסיק מי שעשה מעשה בזוי כזה: “אני לא חושבת ש’התנהגות מטומטמת’ זו עבירה על החוק. גם לא התנהגות מכוערת וחסרת טאקט (שבלי ספק היתה כאן).”  ברגע הראשון הסכמתי מאוד. כלומר, אני עדיין מסכימה שהתנהגות מטומטמת, מכוערת או חסרת טקט היא לא עבירה על החוק. וטוב שכך. אבל באמירה הזאת גלומה הנחה בעייתית, והיא שרק התנהגות לא-חוקית היא עילה לפיטורים. או לנקיטת סנקציות אחרות.

המשך…

Read Full Post »

כותב חנוך מרמרי, אקס עורך הארץ והעיר: “למרבה הצער לא מצאתי מקורות נוספים לשערוריית ציפר, ועל כן עלי להסתמך אך ורק על הדיווח של ‘זמן הדרום’. דיווח בנוסח משטרתי, כאילו ציפר אינו אלא עוד אחת מאבני הבניין החדשותיות שהן מזונם של המקומונים. חטיפי פלילים, נגיסי תאונות, פריכיות עימותים בין חברי מועצה מתלהמים לראש עיר גס רוח. והרי לכם סיפור טרי: מרצה אמר, סטודנטים מחו, ריח של גזענות, דרישה להדיח.”

על מה המהומה, שלה נדרש גם בעל טור בעין השביעית? על-פי הדיווח, תלונות של סטודנטים במכללת ספיר על הערות גזעניות כלפי אנשים ממוצא מזרחי שכותב המרצה שלהם במכללה, בני ציפר, בבלוג שלו. “ואם לא די בכך,” ממשיך מרמרי, הרי הוא משמיע בשיעוריו ‘הערות מזלזלות, המכוונות כלפי תושבי הפריפריה’". הייתי דווקא מפרידה בין מה שנכתב בבלוג לבין מה שנאמר בשיעורים על-ידי מרצה, גם אם הוא בלוגר. כי השאלה איך צריך לנהוג מוסד אקדמי במרצה שלו בשל התנהגותו של זה מחוץ לכתלי המוסד היא מורכבת. כשמדובר בביטוי – עוד יותר. לגבי התנהגותו הנטענת כמרצה בתוך הכיתה – הנתונה למגבלות הדוקות יותר של ראוּיוּת – כדאי לצטט סטודנט דווקא מהדיווח המקורי: “הוא לא מפסיק לתת הערות גזעניות בכל שיעור”. המשך…

Read Full Post »

הארץ ממשיך לשתוק. העיר לא.

אז מה היה לנו? –

  1. כשפוליטיקאי דוגמת אולמרט או קצב מכנסים “מסיבת עיתונאים”, נושאים נאום ארוך המועבר פעמים רבות בשידור ישיר ואז אומרים: “בלי שאלות” – התקשורת מתרעמת. ובצדק. השתמשו בה כשופר ולא נתנו לה לעשות את מלאכתה. שהיא בין השאר לשאול שאלות קשות.
  2. העיר מעמיד בימה חופשית ליצחק לאור לפרסם בו טקסט ארוך מאוד מפרי עטו שבו הוא מביא את גרסתו. לא כתבה עיתונאית, לא ראיון שבו שואלים גם שאלות.
  3. העיר והארץ שייכים לאותו מו”ל. שמו עמוס שוקן. מערכת העיר יושבת היום בבניין עיתון הארץ, רח’ שוקן 21 בתל-אביב.
  4. יצחק לאור עובד שנים רבות בהארץ. בעבר בדסק והיום ככותב במדור הספרות ופובליציסט לעת מצוא.
  5. על-פי עדויות שהובאו בתכנית המקור, מערכת הארץ עצמה היתה זירה להתנהגות לא נאותה של לאור.
  6. עורך העיר, אלון עידן, כתב בהארץ ביקורת טלוויזיה על תכנית המקור, שהובילה את האפולוגיטיקה הצדקנית של הארץ על לאור.

המשך…

Read Full Post »