Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘הריסת בתים’

השב”כ ממליץ להרוס את בתיהם של רוצחי משפחת פוגל מאיתמר, שנידונו לכמה מאסרי עולם. היועמ”ש אמור לדון ולהחליט אם לאשר את ההמלצה.

הריסת בתים עונשית היא אחד האקטים הברבריים ביותר שניתן להעלות על הדעת. ענישה קולקטיבית מהסוג הגרוע ביותר (לא שיש סוג לא גרוע). היא פעולה עונשית ללא משפט. היא איננה מענישה את הפועלים (agents), שכבר נידונו ונענשו, אלא את בני משפחותיהם. “למען יראו וייראו”. לא רואים ולא יראים: הצבא עצמו קבע לפני שנים שהריסת בתים אינה מרתיעה ובחשבון כולל ייתכן שאף גורמת ליותר נזק. (מראה הריסות ביתו ודאי לא גורם לילד או לנער לגדול להיות שוחר שלום גדול). בנוסף להיותה לא מוסרית ולא יעילה (למי שנימוקי מוסר הם קטנות בלתי נחשבות בעיניו) – הריסית בתים עונשית גם אינה חוקית על-פי הדין הבינלאומי. והעובדה שבג”צ אישר אותה פעמים רבות היא אות קלון למוסד הזה.

המשך…

Read Full Post »

צ'ופרים לבוחרים

כלכלת הבחירות של מופז

שר הביטחון שאול מופז פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת אישור לחזור להרוס בתים של מחבלים מתאבדים. לא מזמן קיבל מופז המלצה של ועדה שהקים הצבא עצמו להפסיק את ההריסות משום שהן לא אפקטיביות (לא משום שהן לא מוסריות, חלילה…). נו, אז אם הן לא אפקטיביות הן עכשיו ייעשו אפקטיביות, רק כי מופז מתמודד על הנהגת הליכוד ורוצה לחלק צ'ופרים?

יש מאין

גלעד עדין, שמונה למנכ"ל הזמני של חדשות 10, שלח מכתב לעובדים עם היכנסו לתפקידו. "אני משוכנע שמעכשיו נצליח להתמקד בעיקר – להביא סיפורים בלעדיים, לשרת את הצופים שלנו, ליצור יש מאין…" הו, לא. נשמע נורא יצרני, אבל ליצור יש מאין – זה בדיוק מה שעושה התקשורת בלי הרף ואסור לה לעשות. ליצור סערות בשלולית, להעלות אבק (ואחר-כך להתלונן שקשה לראות, כמו שאמר ברקלי), להוביל קמפיינים ואחר-כך לדווח על כך ש"המערכת גועשת". בואו תתרכזו בלדווח, לפרש ולחקור. יש מספיק יש, לא צריך להמציא אותו מהאין.

רק דוגמית

והנה דוגמא לאייטם הקודם. "עכשיו כשהאבק שוקע", כותב על פרשת מינוי גביזון יובל יועז, מי שהיה מעלה האבק הראשי. "עם סיום הפסטיבל על שם גביזון", ממשיך וכותב מי שקרא את הפסטיבל הזה על שמה. יש לו גם החוצפה להמשיך לספר לקוראים מה "ראוי" לעשות. אה, מה יש להוסיף מילים. רק עוד אחת: חשבתי שהארץ נגד סיכולים ממוקדים.

יום זכויות האדם הבינ"ל 2005: הקץ לעינויים

היום הוא יום זכויות האדם הבינלאומי. היום מצוין בתאריך 10 בדצמבר, שבו התקבלה ב-1948 בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה האוניברסלית לזכויות האדם. הפעם מצוין היום באו"ם בסימן הקץ לעינויים. ב-7 בדצמבר נפתחה בארמון האומות בז'נבה, מקום מושבה של נציבת זכויות האדם של האו"ם, תערוכה בנושא "לרפא את פצעי העינויים". הסקנדל האחרון באירופה הוא סביב הגילוי של "טיסות העינויים" של ארה"ב, שעשו שימוש בנמלי תעופה אירופיים, ובהן מוטסים חשודים במעורבות בטרור למדינות שבהן ייחקרו בעינויים. דיוויד אהרונוביץ' בטיימס הלונדוני.

כרזה של אמנסטי

    משפט השבוע

    בעולם כמו שלנו צריך להחליט על מה להתרגז. חייבים איזה שהוא סדר עדיפות. לא מלה במלה, אבל זה מה שדרש השבוע מוטי קירשנבאום. לאמץ בחום.

    לוח 'קרוא וכתוב'

    אני מחפשת כלוב טיסה לכלבה בינונית (גובה 50 ס"מ, משקל 15 ק"ג). אם למי מכם או ממכריכם יש כזה, אשמח לשאול או לקנות יד שנייה. צרו קשר דרך קישור "כתבו אלי" למעלה. תודה מראש ממני ומשלג.

    Read Full Post »

    הריסה

    אתמול נכחתי בדיון של ו. החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושא הריסות בתים, שהוזמן אליה הדווח המיוחד של האו"ם לעניין השטחים, פרופ' ג'ון דוגרד, שהוציא כמה דו"חות חריפים בעניין. יש לצל"ש את יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, הן על נחישותו לפקח גם על נושאים שנויים במחלוקת והן על הזמנתו של פרופ' דוגרד לדבר בפני הוועדה. איתן היה נתון ללחצים כבדים ממשרד החוץ שלא להזמין את דוגרד, שכן באופן רשמי משרד החוץ מחרים אותו בשל המנדט החד-צדדי שלו מטעם האו"ם, לעסוק רק בהפרות הזכויות של הפלסטינים בשטחים. בדבריו בחר דוגרד להתייחס להריסת בתים מבצעית, המובחנת משתי קטגוריות נוספות: הריסת בתים עונשית והריסה של בתים שנבנו ללא רישיון. הבעייתית מכל היא ההריסה העונשית, עונש אכזרי וברברי המוטל על בני משפחתם של מפגעים שכבר נהרגו או נעצרו, ובכך מהווה ענישה קולקטיבית האסורה לחלוטין על-פי הדין הבינלאומי. לעומת זאת, הריסה לצרכים צבאיים איננה אסורה בדין זה, אך יש מחלוקת על הפרשנות ל"צורך צבאי", האם מדובר רק בתנועת כוחות אל הקרב או גם בנסיבות אחרות. בנוסף, גם הריסה כזאת חייבת לעמוד בדרישות המידתיות, שנראה כי לא עמדו בה בהריסות רבות ברפיח, לדוגמא. בדיון השתתפה גם עו"ד עירית קהאן, ראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות (העומדת לסיים את תפקידה בחודש הבא). קהאן דיברה על האפקט המרתיע של הריסה עונשית שלדבריה הובא בישיבות רבות של גורמי הביטחון אצל היועמ"ש. לשאלתו של איתן האם הראיות לאותו אפקט הוצגו ענתה קהאן כי היא לא נכחה בכל הישיבות, אבל באותן שבהן נכחה לא הוצגו ראיות כאלו. הריסות עונשיות מתבצעות בשטחים על-פי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945. הן עברו ביקורת שיפוטית לאורך השנים ואושרו על-ידי בג"ץ, שהשתכנע אף הוא בפונקציה ההרתעתית שלהם. זאת למרות שעל-פי הדין הבינלאומי מדובר בפעולות שאינן חוקיות.
    והנה, עיתון הבוקר מביא את הידיעה על מסקנות הוועדה הצבאית המיוחדת שהוקמה לבחון את הריסת הבתים, שעל-פיהן הן אינן מרתיעות ואף סביר כי בחשבון הכולל גורמות יותר נזק מאשר מביאות תועלת. מה שטוענים ארגוני זכויות האדם מזה שנים באופן עקבי. בעקבות זאת קיבל מופז את המלצת הוועדה והורה על הפסקת הריסות בתים. אז על מה בדיוק ביססו שירותי הביטחון את קביעותיהם לאורך השנים, על האפקט ההרתעתי של הענישה הזאת? ועד מתי ימשיכו ללכת כעיוורים אחרי המלצותיהם, ללא חשיפת הראיות כמובן, ובית המשפט יאמר אמן? בפסיקתו הכניס בית המשפט העליון את עצמו לפינה, שכן הוא לא יכול היה לבוא ולומר בעתירות האחרונות שכל השנים הוא שגה באשרו הריסת בתים. כעת הוא מוצג במלוא כלימתו.

    הדחה?

    הדחה זה לא

    אי-הארכת קדנציה מעבר לזמן הקבוע לה בחוק איננו הדחה. אפשר לבקר את השיקולים העומדים מאחורי אי-הארכת הקדנציה של הרמטכ"ל, ואת עיתוי החלפתו כתוצאה מכך, הנופל יומיים לפני ביצוע ההתנתקות. העובדה שנוצר "נוהג" להאריך את הקדנציה של רמטכ"לים מעבר לשלוש השנים שלה איננה מעלה או מורידה. אין ספק כי יש בכך אי-הבעת אמון מצד שר הביטחון ברמטכ"ל "שלו"; אבל הדחה זו אינה. מופז מעולם לא הרשים בשיקולים ענייניים כלשהם; בתקופתו של יעלון, לעומת זאת, התדרדר הצבא לשפל מוסרי חסר תקדים.
    נדמה לי שאת החטא הגדול בכל הסיפור צריך לחפש בעובדה שמופז זינק מכסא הרמטכ"ל היישר ללשכת שר הביטחון (תוך "כיפוף" תאריך הפרישה שלו מהצבא). את מה שמופז עשה לשרי הביטחון שמעליו הוא לא היה מוכן לסבול מצד מי שהיה פקודו בצבא וכעת נעשה כפוף לו כרמטכ"ל לשר. הלקח הוא שחובה לעגן בחוק תקופת צינון למקרים כאלו.

    משפחה

    בדיווחים על ההדחה לכאורה מהסעיף הקודם, נאמר כי מועמדה של משפחת שרון לתפקיד הרמטכ"ל הבא הוא דן חלוץ. לא מועמדו של ראש הממשלה, מועמדה של "משפחת שרון". של בית המלוכה. או אולי של משפחה מסוג אחר? משפחת שרון גם לא אהבה את אי-קידומו של קצין אחר לתפקיד בכיר שהיא הועידה לו. יודעי דבר מספרים על בחישתו של עמרי שרון במינויים רבים, כולל כאלו שעשויים לגלות יחס סלחני כלפי העמדה לדין של בני ה"משפחה". בין אם בסגירת תיקים ובין אם, כמו שקרה במקרה האחרון, הגשת כתב אישום על עבירות קלות יחסית, וסגירת תיק החקירה על עבירות חמורות בהרבה (שיש עִמן קלון) כפי שהמליצה פרקליטות המחוז*. איך אמר ג"פ קנדי: "מה הטעם להיות נשיא אם אינך יכול למנות את אחיך לתובע הכללי?".

    * תיקון (18.2): בניגוד לפרסומים המוקדמים, החליט מזוז להגיש כתב אישום נגד שרון ג'וניור גם על העבירות החמורות. בכפוף לשימוע.

    Read Full Post »