קרוא וכתוב

חוק הנאמנות יחול על כל המבקשים להתאזרח בישראל. התאזרחות מוסדרת בסעיף 5 לחוק האזרחות, וגם היום דורשת הצהרת נאמנות למדינה. סעיף 5ג’ לחוק קובע: “לפני הענקת האזרחות יצהיר המבקש הצהרה זו: ‘אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל’”. החידוש הוא בתוספת “כמדינה יהודית ודמוקרטית”.

מדובר לטעמי בחוק מיותר וטפשי, שללא ספק נובט על מצע בעייתי ומדשן אותו כאחד. אבל תקיפת החוק כמקור כל רע היא טעות אופטית. הקושי נעוץ במקום אחר. שניים, ליתר דיוק: הראשון והמרכזי הוא קניית אזרחות מכוח שבות; השני – הגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (מבחינת אלו המתנגדים להגדרה). תיכף נבין למה.

המשך…

Read Full Post »

פנייתו של שר הפנים אלי ישי ליועץ המשפטי לממשלה לאפשר לו לשלול את אזרחותה של ח”כ חנין זועבי נראית בעיקר כניסיון לתפוס טרמפ וכותרת על העוינות הציבורית כלפיה בשל השתתפותה במשט. למעשה הכתובת לפנייתו צריכה להיות בית המשפט לעניינים מינהליים, שכן בעקבות התיקון לחוק האזרחות מ-2008 – הסמכות לשלילת אזרחות בשל הפרת אמונים עברה אליו. לשר הפנים שמורה היום סמכות על-פי חוק לשלול אזרחות רק אם זו הושגה על-יסוד פרטים כוזבים, ואף זאת רק תוך שלוש שנים מיום רכישת האזרחות. זאת בניגוד למה שכתב בהארץ צבי בראל לפני ימים ספורים, במאמר חשוב כשלעצמו, המצביע על השימוש הסלקטיווי בשלילת אזרחות, כלפי ערבים בלבד (את בראל תיקנתי באי-מייל). אמנם, הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית מבקשת להחזיר את הגלגל ואת הסמכות לשלילת אזרחות – לידיים מינהליות. בכך מוסיף ומסתובב לו הגלגל של הסמכות לשלילת אזרחות, שדווקא בגלגוליו המוקדמים של חוק האזרחות היתה נתונה לבית המשפט, עברה לשר הפנים, חזרה לבית המשפט וכעת מבקשת לחזור חלילה.

המשך…

Read Full Post »

ביום ראשון 14.5 יתן בג"צ את הכרעתו בעתירות שהוגשו נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). החוק מונע ישיבה בארץ וכל מעמד אזרחי מפלסטינים תושבי השטחים, גם כאלו הנישאים לאזרחי ישראל. לקראת הכרעה, ריכוז של מאמרים שפירסמתי בנושא בשנים האחרונות.
עדכון (14.5) – בג"צ דחה את העתירות בשישה קולות מול חמישה. פסק הדין.

התחתנתם? תעזבו! (הארץ, 18.8.2003) – האם שמירת אופיה היהודי של המדינה יכולה להצדיק את חוק האזרחות החדש? מטרה, ראויה ככל שתהיה, איננה יכולה להכשיר את כל האמצעים. לא ניתן לטעון ביושר, כי אין זו פגיעה בזכות לחיי משפחה אם דורשים מאזרח לעזוב את ארצו כדי לקיים את חיי המשפחה שלו.
אזרחות שווה (הארץ, 24.5.2005) – מה אפשר ללמוד מהמשפט הבינלאומי על חוקי הגירה ואזרחות, בהקשר של החוק הישראלי הנדון.
"שיגורו בג'נין?" (הארץ, 20.2.2006) – הוועדה המייעצת לבחינת מדיניות ההגירה לישראל פירסמה מסקנות ביניים. על מסקנותיה לגבי מהגרי עבודה ופליטים יש לברך. המלצותיה בנוגע להגירת נישואין, לעומת זאת – בעייתיות. אין נתונים; אין הבחנה בין התאזרחות לישיבה בארץ; יש דרישות כלכליות; אין כמעט התייחסות לכך שהפגיעה היא באזרחים הערבים, המתחתנים עם בני עמם; ולמרות שהשופט חשין שלח אותם לגור בג'נין, ישראל אוסרת על כניסת אזרחיה אל שטחי A. אז איפה הם יממשו את זכותם לחיי משפחה?

Read Full Post »

שני המאמרים הבאים, שפרסמתי בהארץ לפני שנתיים, בוחנים את הקשר הבעייתי בין אזרחות לבין שייכות אתנית ודתית:
שוויון האזרחות וההתאזרחות
בדרך לאתנוקרטיה

אז הנה זה שוב בחדשות, וכרגיל, ביקורות מימין ומשמאל. רק כמה הערות:

ניתוק בין דת ללאום?

שר הפנים פורז מבקש לנתק בין ההגדרה הדתית ליהדות לבין ההגדרה הלאומית שלה. ברמה העקרונית, זה כבר נקבע בבית-המשפט העליון לפני שנים רבות, במקרה של האח דניאל (בג"ץ 72/62, אוסוולד רופאיזן נ' שר-הפנים. פ"ד טז(4), 2428). בית-המשפט קבע שהמבחן להיותו של אדם יהודי הוא מבחן "עממי" (למעשה, אזרחי) ולא מבחן הלכתי (במקרה הנדון, אדם שהמיר דתו לא נחשב ליהודי גם אם ההלכה עדיין רואה בו יהודי).

מיהו יהודי, ומי "שב" לארץ למרות שנולד בה

ברגע שחוק השבות משתמש בקטגוריה של "יהדות", עולה שוב ושוב השאלה "מיהו יהודי". מה גם שעל-פי סעיף 4 לחוק, שבות חלה גם על יהודים שיושבים בארץ, אפילו אם נולדו בה (למרות שעל-פי התיקון לחוק האזרחות מ-1980, האחרונים מקבלים אזרחות מתוקף לידה ולא מתוקף שבות). למרות זאת, קבע בית-המשפט בבג"ץ סטמקה, בין היתר, כי אזרחים יהודים לא רשאים "להחיל" את זכות השבות שלהם על בני-זוגם הלא-יהודים כמו שרשאי לעשות מי שעולה לארץ מתוקף חוק השבות. שכן תכליתו של האחרון היא שיבת העם היהודי לארצו. (מעניין, אגב, שדווקא בית-המשפט אמר שאם העותרים ימשיכו לטעון לזכות זו, הם למעשה יטענו בזכות אפליה בין יהודים לערבים אזרחי הארץ, שכן האחרונים לא יכולים לאזרח את בני-זוגם מתוקף שבות).

מתן אזרחות

החוק שמעניק אזרחות הוא חוק האזרחות, ולא חוק השבות, שמדבר רק על זכותם של יהודים לעלות ארצה. קטגוריה מרכזית (אוטומטית, בעצם) בחוק האזרחות היא שבות, אבל אפשר לקבל אזרחות גם על בסיסים אחרים. הבעיה היא המכשולים שמציבות הרשויות, כל שלטון וסיבותיו. משרד הפנים תחת הדתיים ביקש לא לאפשר לחוק השבות (האזרחי) "להשתלט" על ההגדרות הדתיות ליהדות. משרד הפנים תחת שינוי חושש שעובדים זרים, למשל, ייהפכו ליהודים רק על-מנת לקבל אזרחות.
אז עד עכשיו אמרו לנו שהענקת אזרחות אוטומטית ליהודים איננה שוות-ערך להצבת קריטריון מפלה שאיננו פתוח לכול, שכן כל-אחד יכול להתגייר(טענה בעייתית בפני עצמה). עכשיו באים ואומרים לנו שלגיור לא תהיה בהכרח נפקות של אזרחות.

דרושה רוויזיה, זה בטוח.

Read Full Post »