Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘חוק השבות’

כשאני נתקלת מדי פעם במאמרים בנושא חוק השבות, אזרחות או פליטים, או שמסבים אליהם את תשומת לבי – אני מסתקרנת לרוב לראות מה נכתב. את הדוקטורט שלי כתבתי על מדיניות הגירה בתורת הצדק הליברלית. הפרק האחרון שלו בחן את חוק השבות. ספרי ‘חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן’, ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ב-2003. הספר השתמש בחלקים מהדוקטורט (תוך שהוא משמיט את הפרקים הפילוסופיים הכבדים יותר), והפך את סדר הדברים – פתח בחוק השבות – כדי לעשותו נגיש יותר לקהל הרחב. לאחר מכן פירסמתי כמה מאמרים בנושאים אלה ולימדתי שבע שנים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה את הנושאים של הגירה ואזרחות ושל זכויות של זרים. הנושא, בקיצור, קרוב ללבי ואני מתמצאת בו.

המשך…

Read Full Post »

מישהי החמיאה לי היום על הלוק הצרפתי. אמרתי לה שזה לא ממש יום לדבר בו על להיראות כמו צרפתים… העובדה שדורסיה של לי זיתוני ז”ל הם בעלי אזרחות צרפתית שנמלטו לצרפת מיד לאחר שנטשו את קורבנם על הכביש, הוציאה ארס רב כלפי “הצרפתים האלה”. אפילו מכמה שמאלנים נאורים בעיני עצמם. 
חוק השבות מיד עלה לדיון אף הוא. לתקן לתקן!
מה עוד חדש? גם אחרי חשיפת הקבוצה הנאו-נאצית בפתח תקוה נשמעו הדרישות הפופוליסטיות הללו, כמין רפלקס מותנה. גם אז כתבתי על זה משהו. איך זה שעוד לא שמענו מאף ח”כ הצעת עונש מוות לפוגעים ובורחים?

המשך…

Read Full Post »

חוק הנאמנות יחול על כל המבקשים להתאזרח בישראל. התאזרחות מוסדרת בסעיף 5 לחוק האזרחות, וגם היום דורשת הצהרת נאמנות למדינה. סעיף 5ג’ לחוק קובע: “לפני הענקת האזרחות יצהיר המבקש הצהרה זו: ‘אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל’”. החידוש הוא בתוספת “כמדינה יהודית ודמוקרטית”.

מדובר לטעמי בחוק מיותר וטפשי, שללא ספק נובט על מצע בעייתי ומדשן אותו כאחד. אבל תקיפת החוק כמקור כל רע היא טעות אופטית. הקושי נעוץ במקום אחר. שניים, ליתר דיוק: הראשון והמרכזי הוא קניית אזרחות מכוח שבות; השני – הגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (מבחינת אלו המתנגדים להגדרה). תיכף נבין למה.

המשך…

Read Full Post »

הכול התחיל בטוויטר. שם צייצתי על השאלון שמאפשר לכם לדעת מה אתם באמת יודעים על הכיבוש, שהעלה המוקד להגנת הפרט. מסוג השאלונים שאפשר רק להיכשל בהם: או בציון או במציאות. כל ציון שמקבלים בו מעורר רגשות מעורבים. קיבלת ציון גבוה? את מודעת מאד לכל עוולות הכיבוש, אבל גם התאמת את מחשבתך למציאות הבלתי נסבלת הזאת. קיבלת ציון נמוך? לא חשבת מספיק גזעני, או סתם היית אופטימית. יש מי ש”הכשילה” אותו השאלה הבאה:

מי רשאי להיכנס למרחב התפר (השטח בין הקו הירוק לגדר ההפרדה), ובאילו תנאים?

  • למעט גורמים צבאיים, אף אחד לא רשאי להיכנס לשטח.
  • רק פלסטינים שהוכיחו זיקה לשטח וקיבלו היתר מיוחד.
  • רק פלסטינים המחזיקים בהיתר, וכל יהודי באשר הוא, כולל יהודים שאינם אזרחי ישראל.
  • רק גורמי צבא ומתנחלים המתגוררים באזור.

זהירות ספוילר: אני מתכוונת לגלות כאן את התשובה.

המשך…

Read Full Post »

פורסם במפנה 44, ספטמבר 2004

האם נשכיל ליצור חברה ישראלית פתוחה, הטרוגנית ופלורליסטית, שמכילה את השונים? האם אפשרות זאת עומדת בניגוד לקיומה של מדינה ליהודים, מדינה המממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית?

ישראל היא מדינת הגירה. אחוז ניכר מאזרחיה היהודים היגרו אליה ממדינות אחרות ואחוז ניכר מהם הם בניהם ובנותיהם של מהגרים. עצם השימוש במונח 'הגירה' בישראל איננו מקובל. נהוג להשתמש במונח 'עלייה', המצביע על משמעות נורמטיבית חיובית לפעולת ההגירה (היהודית) אל ישראל, לעומת המשמעות הנורמטיבית השלילית של 'ירידה' ממנה (emigration). מדיניות ההגירה של ישראל משמשת בספרות כדוגמה למדיניות הגירה שקוראת תגר על ההנחה כי הגבלת הגירה היא עניין מספרי באשר היא איננה מבוססת על פרמטרים כלכליים בלבד;  היא פתוחה לעלייה יהודית באשר היא וקלטה יהודים ללא תלות ביכולתם הכלכלית. טענה זאת מאותגרת על-ידי טענות שעל-פיהן המדיניות, במיוחד כלפי יהדות צפון אפריקה, היתה סלקטיבית גם במונחים של מעמד כלכלי. אך החשוב הוא כי הקריטריון הרשמי העיקרי, הבלעדי כמעט, לקליטת מהגרים בישראל הוא מוצאם הדתי/הלאומי ולא קריטריונים כלכליים או אחרים. המשך…

Read Full Post »

האם אפשר להצדיק את חוק השבות, כחוק הגירה של מדינה ליברל-דמוקרטית?

חוק השבות מסמל בעיני רבים את אופיה היהודי של מדינת ישראל. גם מי שמחזיק בעמדות "מתקדמות" כביכול, מצדיק על-פי-רוב את קיומו על בסיס מה שאכנה הטיעון מן הריבונות, המקובל במשפט הבינלאומי כיום. על-פי טיעון זה, זכאית כל מדינה לקבוע את חוקי ההגירה שלה מתוקף ריבונותה. המשמעות המעשית של מוסכמה זו – כי למדינה יש שיקול-דעת בהחלטה אילו זרים לקבל ואילו לדחות – מרוקנת מתוכן מעשי את הזכות להגר במובנה המלא. שכן יהיה זה אבסורד להצהיר על הזכות לצאת ממדינה, אם אין לצידה זכות משלימה להיכנס אל מדינה אחרת, אלא אם כן יש בנמצא מדינות המתירות כניסה חופשית. המשך…

Read Full Post »

הוא יצא!

עיצוב העטיפה: יעל בר-דיין על העטיפה: בול בעיצוב גבריאל שמיר

על גב הספר

מעמדו הסמלי של חוק השבות מקשה הן על תומכיו והן על מתנגדיו לדון בו דיון שיטתי וענייני. ספר זה מנתח את חוק השבות ואת השאלות המוסריות והפוליטיות שהוא מעלה, תוך דיון עקרוני בסוגיות האזרחות וההגירה. הוא בוחן באיזו מידה מתיישב חוק השבות עם תפיסת הצדק הליברלית ואיזה מעמד צריכה לקבל, בהקשר זה, התביעה הפלסטינית לזכות השיבה.
הדיון במצב הישראלי מתקיים לאור האתגרים שמציבה הגירה למדינה הליברלית ולרעיון כי ריבונותה מקנה לה שליטה מוחלטת כמעט על גבולותיה ועל הנכנסים בהם. אתגרים אלו הופכים אותה לאחת מן הסוגיות הפוליטיות הבוערות של זמננו. כיצד ניתן ליישב בין סמכותה של כל מדינה להחליט מי יבוא בשעריה לבין תביעתם של המתדפקים על השערים לזכות בסיכוי הוגן באמצעות הגירה? האם קיימת זכות להגירה

חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן

ספר חדש בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב.
להשיג בחנויות הספרים המובחרות, כמו שאומרים, ובחנויות הרשת הבאות: אקדמון, בוקנט, בקבוק, דיבוק, דיונון, מיתוס, סטימצקי. אם אינכם משיגים אפשר לרכוש אצלי.

"נעמה כרמי כתבה ספר רציני ומאיר עיניים המנתח את הסוגיות אחת לאחת. לקורא הכללי מעלה הספר תרומות ותובנות רבות. חוק השבות התקבל על רקע הצעות שונות בתכלית, שביקשו לנרמל את מדינת ישראל הצעירה גם במישור האזרחות והזכות להגר למדינה. כרמי דנה בגבול הלא פשוט בין ליברליות לאפליה לצורך שימור עצמי. חוק השבות ודודניתו "זכות השיבה" מדגישים כמה דחוף להקים שתי מדינות לשני העמים, אולי עם שני חוקי שבות. מעבר לכך, שואלת נעמה כרמי מה היא זכות. אנו משופעים בתביעות זכות (הזכות להורות היא דוגמה חריפה) ולכל החלטה להעניק זכויות יש מחיר לחברה. הדיון הישר בכך חיוני לכולנו." (יורם מלצר, מעריב 7.11.03)

ביקורת על הספר ב'הארץ ספרים', 11.2.2004

ורק כדי לעורר את התיאבון: כאן אפשר לקרוא את המבוא

Read Full Post »

Older Posts »