Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘חוק השבות’

תם. וכמעט נשלם

הגהות אחרונות.

ההגהה הלפני אחרונה חייבה השלמה של מראי-מקום שמספרי העמודים או פרטים אחרים נשמטו מהם. לרוץ לספרייה של האוניברסיטה עכשיו (טוב, לא עכשיו, זה שבת) ולנבור במדף כתבי-העת? מה פתאום, בשביל זה יש אינטרנט. בחיפוש אחד אפשר למצוא הכול. האינטרנט הזה זה משהו, כבר אמרנו?

מִפְתוּחַ.
3 ימים מהבוקר עד הלילה. טוב שהיה ראש השנה. (חתיכת קריעת … מה שנחסך ממי שכותב סיפורת). תיקונים.
הגהה סופית על המפתח – ביום ראשון. ערב יום כיפור, מתאים לי. בטח יישארו כמה טעויות (כי לכל העם בשגגה).

פילמים.
זהו. יורד לדפוס.

צפוי לצאת – מתי שהוא בסוף אוקטובר.

מתוך הטקסט על כריכת הספר

מעמדו הסמלי של חוק השבות מקשה הן על תומכיו והן על מתנגדיו לדון בו דיון שיטתי וענייני. ספר זה מנתח את חוק השבות ואת השאלות המוסריות והפוליטיות שהוא מעלה, תוך דיון עקרוני בסוגיות האזרחות וההגירה. הוא בוחן באיזו מידה מתיישב חוק השבות עם תפיסת הצדק הליברלית ואיזה מעמד צריכה לקבל, בהקשר זה, התביעה הפלסטינית לזכות השיבה.
הדיון במצב הישראלי מתקיים לאור האתגרים שמציבה הגירה למדינה הליברלית ולרעיון כי ריבונותה מקנה לה שליטה מוחלטת כמעט על גבולותיה ועל הנכנסים בהם. אתגרים שהופכים אותה לאחת מן הסוגיות הפוליטיות הבוערות של זמננו. כיצד ניתן ליישב בין סמכותה של כל מדינה להחליט מי יבוא בשעריה לבין תביעתם של המתדפקים על השערים לזכות בסיכוי הוגן באמצעות הגירה? האם קיימת זכות להגירה?

Read Full Post »

שני המאמרים הבאים, שפרסמתי בהארץ לפני שנתיים, בוחנים את הקשר הבעייתי בין אזרחות לבין שייכות אתנית ודתית:
שוויון האזרחות וההתאזרחות
בדרך לאתנוקרטיה

אז הנה זה שוב בחדשות, וכרגיל, ביקורות מימין ומשמאל. רק כמה הערות:

ניתוק בין דת ללאום?

שר הפנים פורז מבקש לנתק בין ההגדרה הדתית ליהדות לבין ההגדרה הלאומית שלה. ברמה העקרונית, זה כבר נקבע בבית-המשפט העליון לפני שנים רבות, במקרה של האח דניאל (בג"ץ 72/62, אוסוולד רופאיזן נ' שר-הפנים. פ"ד טז(4), 2428). בית-המשפט קבע שהמבחן להיותו של אדם יהודי הוא מבחן "עממי" (למעשה, אזרחי) ולא מבחן הלכתי (במקרה הנדון, אדם שהמיר דתו לא נחשב ליהודי גם אם ההלכה עדיין רואה בו יהודי).

מיהו יהודי, ומי "שב" לארץ למרות שנולד בה

ברגע שחוק השבות משתמש בקטגוריה של "יהדות", עולה שוב ושוב השאלה "מיהו יהודי". מה גם שעל-פי סעיף 4 לחוק, שבות חלה גם על יהודים שיושבים בארץ, אפילו אם נולדו בה (למרות שעל-פי התיקון לחוק האזרחות מ-1980, האחרונים מקבלים אזרחות מתוקף לידה ולא מתוקף שבות). למרות זאת, קבע בית-המשפט בבג"ץ סטמקה, בין היתר, כי אזרחים יהודים לא רשאים "להחיל" את זכות השבות שלהם על בני-זוגם הלא-יהודים כמו שרשאי לעשות מי שעולה לארץ מתוקף חוק השבות. שכן תכליתו של האחרון היא שיבת העם היהודי לארצו. (מעניין, אגב, שדווקא בית-המשפט אמר שאם העותרים ימשיכו לטעון לזכות זו, הם למעשה יטענו בזכות אפליה בין יהודים לערבים אזרחי הארץ, שכן האחרונים לא יכולים לאזרח את בני-זוגם מתוקף שבות).

מתן אזרחות

החוק שמעניק אזרחות הוא חוק האזרחות, ולא חוק השבות, שמדבר רק על זכותם של יהודים לעלות ארצה. קטגוריה מרכזית (אוטומטית, בעצם) בחוק האזרחות היא שבות, אבל אפשר לקבל אזרחות גם על בסיסים אחרים. הבעיה היא המכשולים שמציבות הרשויות, כל שלטון וסיבותיו. משרד הפנים תחת הדתיים ביקש לא לאפשר לחוק השבות (האזרחי) "להשתלט" על ההגדרות הדתיות ליהדות. משרד הפנים תחת שינוי חושש שעובדים זרים, למשל, ייהפכו ליהודים רק על-מנת לקבל אזרחות.
אז עד עכשיו אמרו לנו שהענקת אזרחות אוטומטית ליהודים איננה שוות-ערך להצבת קריטריון מפלה שאיננו פתוח לכול, שכן כל-אחד יכול להתגייר(טענה בעייתית בפני עצמה). עכשיו באים ואומרים לנו שלגיור לא תהיה בהכרח נפקות של אזרחות.

דרושה רוויזיה, זה בטוח.

Read Full Post »

« Newer Posts