Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘חוק יסוד הנשיא’

פרקליטי הנשיא חזרו בהם מהודעתם כי לא יופיעו בפני ועדת הכנסת, שתתחיל מחר בדיון להדחת הנשיא על-בסיס קובלנתם של 40 חברי-כנסת. אבל הם מותחים ביקורת חריפה על עצם זה שעוד לפני השימוע של קצב בפני היועץ המשפטי לממשלה הוא ייאלץ להציג ראיות ולהתגונן בפני הכנסת, שאיננה רשות שופטת. הם גם לא מתכוונים לדבֵּר או לענות לשאלות שם. ממש שלושת הקופים (פחות אחד).

קשה לחשוד בשני הפרקליטים המכובדים שאינם מכירים את חוק יסוד: הנשיא. נדמה לי שהם גם לא לוקים בהבנת הנקרא. כך שהאפשרות הנותרת היא שהם פשוט בוחרים להתעלם מסעיף 20(א) לחוק זה: "הכנסת רשאית, בהחלטה, להעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה". ההדגשה היא שלי, לנוחות עמיתי המלומדים. לא מדובר בכך שמדיחים אותו בשל כך שהוא מורשע בדין או מועמד לדין, משום שאותו חוק עצמו לא מאפשר העמדה כזאת לדין של נשיא מכהן. מדובר בהתנהגות שאיננה הולמת. אדם יכול לצאת זכאי במשפט, או לא להיות כלל מועמד לדין, ועדיין להתנהג באופן שאיננו הולם את מעמדו.

רחמונעס

הנשיא בדימוס ברק מסביר למה חיבק את קצב: "ריחמתי עליו, ופחדתי שהוא יתקע לעצמו כדור בראש".

סעיפים 20(ג) ו-20(ד) לחוק היסוד מפרטים את הנוהל שבו תינתן ההזדמנות לנשיא המדינה להשמיע את דברו ולהיות מיוצג בפני הוועדה. הזדמנות שהנשיא ובאי-כוחו הנכבדים רשאים לא לנצל, אבל שעולה בקנה אחד עם זכות הטיעון שהיא זכות יסוד. הם העדיפו לעשות כאן מניפולציה קטנה. זה רק מתאבֵּן זעיר בדרך למנות העיקריות שעוד נכונו לנו, ואני חוששת שהן תהיינה הרבה יותר קשות לעיכול מבחינת מה שירשו לעצמם המעורבים כלפי המתלוננות.

ישננו עורכי-הדין הנכבדים 100 פעם: "העניין שבגינו מבקשים להדיח את הנשיא איננו משפטי. העניין הוא תרבות פוליטית ואתיקה ציבורית". זה לא נכון, כמובן, שהפרקליטים לא מבינים. הם מבינים מצוין. אבל המניפולציה שלהם נופלת על קרקע תחוחה היטב שנקראת המשפטיזציה של החיים הציבוריים בישראל. המושג "זה לא ייעשה" לא קיים. הרעיון שיש התנהגות שאיננה ראויה או איננה הולמת איש ציבור – נעדר. הכול רק פלילי או תקין. מי שמקבל תעודת יושר או זיכוי מסתובב כתרנגול בלול, במקום להליט את פניו בידיו על כך שהגינותו מוטלת בכלל בספק. הפוליטיקאים מגלגלים הכול לפתחו של בית המשפט ואחר-כך מתבכיינים שהוא מתערב בתחומים לא לו. הפתרון חייב להיות בביסוס סטנדרטים של אתיקה ציבורית ובהחזרת המושג של "לא ייעשה" לתפקוד בחיים הציבוריים. מי שדבק רבב בבגדו לא יכול לכהן במשרה הרמה ביותר במדינה. רק כשהאמיתות הפשוטות האלו יחזרו להיות ברורות ומובנות מאליהן – תהיה תקומה לזירה הציבורית בישראל.

עוד בנושא: חזקת החפות והאמון הציבורי

Read Full Post »

עבריין מין מתבצר בבית הנשיא בישראל

הכותרת המבריקה איננה שלי אלא ניתנה על-ידי אחד מעיתוני אירופה לא מזמן, באחד הדיווחים על הפרשייה שהגיעה הערב לאחד משיאיה, עם החלטת היועמ"ש להגיש כתב-אישום נגד הנשיא קצב. כמובן, יתכן שבבוקר יום ד' הכותרת הזאת כבר לא תהיה מדויקת, אם כי רוב הסימנים מצביעים על כך כי קצב לא יבחר להתפטר, שהיא הדרך הראויה היחידה הפתוחה בפניו בנסיבות שנוצרו. הנשיא איננו יכול להשעות את עצמו, כפי שנכתב ופוטפט הערב ללא סוף, אלא להודיע על נבצרות זמנית (סעיף 22(א)(3) לחוק יסוד: נשיא המדינה). משמעותה של נבצרות היא שהוא מוסיף לשמש כנשיא המדינה, אלא שסמכויותיו ממולאוות על-ידי מחליף, במקרה זה מחליפה (נקודה של צדק פואטי, אולי, לנוכח אופי העבירות שבהן מואשם קצב). לכן אין זה ברור כלל שזה לילו האחרון של קצב בבית הנשיא, כפי שהעלה כאפשרות פרקליטו פרופ' ליבאי; גם לא שלא ימשיך לקבל מאתנו, הציבור, את משכורתו כנשיא, אף אם נבצר ממנו וגו'. אלו, כמובן, הסוגיות הפורמליות יותר בכל הפרשייה מעלת הקבס הזאת. הסוגייה המהותית היא שקצב כבר מזמן היה צריך להתחפף מבית הנשיא. התפטרות רק אחרי השימוע תביא את קצב כמעט לקו הסיום של כהונתו. לעמוד לדין הוא יעמוד אחר-כך בכל מקרה.  מילא שלו לא נשארה טיפה של כבוד. מה עם כבודנו?

קצביגרפיה
הטרדה ומלחמה
it's not done: רבב על קצב
הנשיא כפקיד לענייני חנינות

ברוכים הבאים למאה ה-21

כמעט שלא עובר שבוע בלי ידיעה נוספת על רצח אשה. על רקע "כבוד המשפחה" או על רקע "קנאה במשפחה", כמו ששמעתי אתמול ברדיו בניסוח מעודכן שהגיע זמנו להחליף את הרקע ה"רומנטי" עלק. שכיחותה של התופעה שבה גבר רוצח את אשתו או חברתו כי הוא חושד שהיא "בוגדת" בו או כי היא רוצה להיפרד ממנו מדהימה, משום שהיא מצביעה עד כמה מושרשת בתרבות התפיסה כי אשה היא רכושו של הגבר, גם במאה ה-21. כשמתגלה, לפתע, שיש לה רצונות משלה – זה לא דבר שאפשר לחיות אתו. כלומר, היא לא יכולה לחיות.

קו ישר

קו ישר נמתח בין רצח הנשים, הסחר בהן ואינוסן כאילו היו נתחי בשר באטליז, עסקאות הטיעון הנרקמות לאחר-מכן בבית המשפט והעונשים המגוחכים המוטלים על מי שסוחר בנשים כבהמות, האישומים (מהערב כבר לא חשדות בלבד) נגד נשיא המדינה וקמפיין הביבים (בניסוחה המדויק של עו"ד כנרת בראשי) שבו פתח בניסיון להבאיש את שמן של קורבנותיו, קמפיין שהדהד הערב ברמיזותיו של עו"ד ליבאי. שתדע כל מתלוננת פוטנציאלית ששמה יוכפש, וינסו להציגה כנערת ליווי במסווה (כאילו נערות ליווי מותר לאנוס, לבצע בהן מעשים מגונים או בעילה אסורה בהסכמה).
המאה ה-21 כבר אמרנו? גם במאה הזאת גופן, כבודן וחייהן של נשים עודם הפקר ומרמס.

Read Full Post »

חזקת החפות היא מערובות היסוד של ההליך הפלילי.
סעיף 14.2 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות קובע:

"כל אדם שהואשם בעבירה פלילית יוחזק חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו כדין". חזקה (presumption) במובנה כאן משמעה כי נטל הראיה מוטל על מי שמבקש לערער את החזקה או לסתור אותה. כך, כדי לערער את חזקת החפות במשפט פלילי יש להוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר.

יש הטוענים כי הדרישה מקצב להודיע כי נבצר ממנו באופן זמני למלא את תפקידו, או אף להתפטר, פוגעת בחזקת החפות שלו. האמנם? האם דרישה כזאת מנבחר ציבור בכלל, ומנשיא בפרט – שעה שהוא נחקר על הטרדות מיניות, בעילה אסורה, והחשדות החדשים בדבר האזנות סתר, מרמה והפרת אמונים – היא "משפט שדה"? האם עלינו להיות מודאגים מהשחיקה במעמדה של חזקת החפות? המשך…

Read Full Post »