Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘יואב גלנט’

הפיאסקו הגיע כאן לממדים של גרוטסקה כמעט. כנאמר, אם זה לא היה עלינו היינו צוחקים. האופן שבו מנוהלים ענייני המדינה הרגישים ביותר, כפי שנחשף בפרשת מינוי הרמטכ”ל, הוא לא פחות ממבהיל. 

ברק, שביקש להפוך את אשכנזי לברווז צולע שבעה חודשים לפני תום כהונתו ורצה בגלנט כנראה בעיקר על שום תמיכתו בתקיפת אירן – שהרמטכ”ל, ראש המוסד וראש השב”כ היוצאים מתנגדים לה – מצא עצמו לפתע עם המכנסיים למטה וללא רמטכ”ל פחות משבועיים לפני תום כהונתו של אשכנזי. הזובור שנעשה לגלנט בסיום היה מיותר ומכוער – בני-אדם הם לא השתמש וזרוק – וגם הוא מבית היוצר של ברק. מי שהולך לישון עם כלבים וגו’. אבל הטוענים לסיכול ממוקד ולכך שהעיתוי ל”היטפלות” לפרשת הקרקעות של גלנט אינו מקרי – יתכבדו וייזכרו בכך שתחקירו של קלמן ליבסקינד בפרשה פורסם במעריב לפני כשנתיים. בעקבותיו, מתברר, אף הודח ליבסקינד משירות המילואים שלו בפיקוד דרום. כאילו היה הפיקוד אחוזתו הפרטית של האלוף. בכך הוא מוכיח את דמיונו לפטרונו הפוליטי, המתייחס אל הצבא כולו כאילו היה אחוזתו הפרטית. אם יש מי שסברו שהשתלטות על קרקעות, אי-ציות להוראות הרשויות ותצהירי שקר לא מונעים ממנו להיות רמטכ”ל (יש הסוברים כי הם הופכים אותו למתאים…) – באה התנהלותו הכוחנית והפאתטית של יואב (“המיועד”) גלנט לאחר שנלקח ממנו הכתר – אכלו לי שתו לי – והוכיחה כי מחומר של מנהיגים הוא לא קרוץ. מה שכן, את חוקי הפיסיקה הוא הפריך, בהופיעו בו-זמנית בשלושה אולפני טלוויזיה בערב שבת, צמוד לדף המסרים שלו, כשההחלטה על המועמד החדש כבר נפלה. יואב (“אני לא מועמד, אני המיועד”) גלנט יכול בהחלט להצטרף לאפי איתם באחוזת המיועדים במיל’. כאילו הרמטכ”לות של אבא שלו.

כל השגיאות האפשריות נעשו כאן, בעיקר מצד ברק אך גם נתניהו. צמד חמד מהסיירת שכנראה מנפיקה אותם בזוגות המתחרים זה בזה בחוסר אינטליגנציה רגשית, to say the least. לנוכח טירוף המערכות שהשתלט עלינו, היה כדאי אולי להיחפז פחות במינויו של גנץ, ולאפשר הפעם הליך בדיקה רציני. מצד שני, ייתכן שהצורך לייצב את המערכת שנכנסה כאן לסחרור מסוכן כמעט, גובר הפעם.

וברק? ברק לא יכול להמשיך להפריח רמזים על אשכנזי (שאני מקווה שעדיין עושה עוד כמה דברים מלבד להיגרר בין טקסי פרידה מכל יחידות צה”ל). אם יש דברים בגו, ולו חשדות, יש לפרוש אותם בגלוי בפני הציבור והרשויות המוסמכות. לא מדובר כאן במריבת בנים בגן והצבא איננו צבאו הפרטי של פטרון המיועד. אהוד ברק הוא סכנה לביטחון המדינה.

Read Full Post »

העניין הזה כבר נדחק הרבה לאחור, לאור ההתפתחויות הדרמטיות בפרשה. אבל כהרגלי אני אוהבת להאיר לעיתים בפנס דווקא פינות פחות מדוברות, במיוחד כשהן מזמנות אפשרות לומר משהו מעבר לעניין הקונקרטי שבהקשרו הן עולות.

תחילה היה לנו מה שנקרא ‘מסמך גלנט’, לאחר מכן קרקעות גלנט, ובתחילת השבוע צצה לה מודעת גלנט. מדובר במודעה בת עמוד שלם שהופיעה בעיתונות; כותרתה “הפוטש בקריה הצליח (כמעט)” וחתומים עליה “אזרחים שאינם מכירים את גלנט אישית ומודאגים מה’פוטש’ בקריה”. במודעה הופיעו בין היתר האשמות חמורות כלפי “חבורת” גבי אשכנזי, אבי בניהו, הרפז ועיתונאי החצר שלהם, וכן אמירות קשות על מבקר המדינה.

בעקבות המודעה, כך דווח, פנה הפצ”ר למשנה לפרקליט המדינה בבקשה לבדוק פתיחה בחקירה פלילית בגין הוצאת לשון הרע לכאורה והעלבת עובד ציבור.

פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית שהנפגע ממנו יכול להגיש בגינו תביעת נזיקין. אך הוא גם עבירה פלילית שעונשה מאסר שנה אחת. הגשת כתב אישום פלילי בגינה היא סמכות שממעטים מאוד לעשות בה שימוש. ולפחות על-פי הנוהג שהשתרש, היא מותנית באישורו של היועמ”ש. ערוץ נוסף שפותח חוק איסור לשון הרע, כמספר חוקים נוספים, הוא הגשת קובלנה פלילית פרטית. כפי שפורסם לפני מעט למעלה משבוע, משרד המשפטים מבקש לבטל את כל ההליך של קובלנה פלילית פרטית ונימוקיו משכנעים למדי בעיני. יש לזכור כי ברמת העיקרון, קובלנה פלילית פרטית מהווה חריג לכלל שעל-פיו בתביעה פלילית התובעת היא המדינה. כלל שטעמו מעוגן היטב בתפיסה של האמנה החברתית וההגנה על זכויות האזרחים. 

הדרך להגשת תביעה אזרחית פתוחה בפני כל מי שהוזכר במודעה באופן שהוציא נגדו לשון הרע כפי שזה מוגדר בחוק. יתכן, אכן, שהוא יתקשה לאתר את מוציאי הדיבה, ששמם אינו חתום על המודעה וכל שידוע הוא שהמודעה הועברה לפרסום על-ידי משרד מקאן אריסון. זה העביר לידיעות אחרונות כתב שיפוי במקרה שהעיתון – שסירב בתחילה לפרסם את המודעה – ייתבע בגינה.

לעומת זאת, עדיף שהיועמ”ש לא יעשה שימוש בסמכותו להגיש כתב-אישום בגין לשון הרע. בסמכות זאת נעשה שימוש במשורה רבה. אם לא המקרה היחיד, כי אז לבטח הידוע ביותר, ארע כאשר חיים כהן הגיש תביעה כנגד אחד, מלכיאל גרינוולד, בגין הוצאת לשון הרע. בדיעבד כהן הצטער על כך צער רב: תביעת הדיבה הזאת התפתחה למה שידוע כיום כמשפט קסטנר. 

באשר להעלבת עובד ציבור: לטעמי זוהי עבירה שיש למחוק מספר החוקים הישראלי, לפחות בנוסחה הנוכחי. מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ובהפחתת הפיקוח על הרשויות. איסור פלילי עליה אינו תורם לאמון הציבור בנושא המשרה. להסבר ראו מאמרו של ראם שגב.

Read Full Post »