Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘יום האשה’

מיס פיגי: הכנס השוביניסטי של החודשאחד הפרוייקטים שהבלוג החדש איפשר לי להרים הוא אות מיס פיגי. אם אתם לא מכירים, זה מופיע בסרגל הצד בבלוג מתחת ל’סימניה’ והקישור לדף הפייסבוק. הדרך הנוחה ביותר להתעדכן במקבלי האות בלי להיכנס כל פעם לבלוג היא באמצעות הרסס הזה. הרשימה המלאה נמצאת בדף הדלישס שלי. האות מוענק מטעם הבלוג לאנשים המתבטאים באופן שוביניסטי נגד נשים, לפעולות שוביניסטיות ולכנסים (וועדות) המתקיימים ללא נשים. נו, שוביניזם, הוא בכל מקום.

לפעמים נדמה שהאות ניתן על “קטנות”. אבל כל הרעיון הוא להסב את תשומת הלב גם אל הקטנות האלה. כי מודעות פמיניסטית איננה רק התקוממות הלב אל מול אלימות כלפי נשים, דיכוין וסחר בהן למטרות זנות. לאלה קל להתנגד, לפחות מצוות אנשים מלומדה. את המודעות צריך לפתח מול מה שרגילים לעבור עליו בלי לשים לב; או לעבור עליו לסדר היום (תמיד יש, הרי, דברים “יותר חשובים”); שמוצנע ולפעמים אפילו נסתר מרואי. הרעיון הוא להרגיל את העין. לחדד את הקשב. לאמן את המודעות. לא כי אין היררכיה בין חשוב יותר לפחות. אלא כי, כנאמר, “אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין”. אליו אני רוצה להפנות את העין ולהרגיל אותה. עליו אני רוצה להסתכל מחדש.

ולמה כתבתי להתנגד מצוות אנשים מלומדה? כי יש אנשים שמסכימים על זה רק כשזה אצל אחרים. אבל מתעדפים אפילו את ההתנגדות להטרדות מיניות לסוף, כשזאת קורית בחצר האחורית שלהם עצמם. בראיון שערכה צפי סער עם חמש פמיניסטיות צעירות, המתפרסם היום, אומרת תמר זנדברג, חברת מועצת ת”א-יפו מטעם מרצ, בעניין הטענות על ההטרדות המיניות בשמאל: 

נתקלתי בכמה נשים מזירת השמאל שהתחבטו בשאלה אם להתלונן נגד אדם כזה או אחר. ובין היתר, עמדה על הפרק שאלת המחיר שהן יצטרכו לשלם, גם בתוך הקהילה שלהן. יש העניין הזה של: אבל הוא כל כך פעיל נגד הכיבוש והוא עומד בראש המאבק וכו’.

תמונה: ויקיפדיהכך גם ממשיכים לתת בימה ב”מעוז הליברליות” למי שהושמעו נגדו טענות קשות על הטרדות מיניות ויותר. גם אצלם במערכת. זאת ללא קיום כל הליך של בירור פנימי, לכל הפחות. וללא מתן הסבר נאות לציבור. זה שבשמו הם דורשים תמיד הסברים מאחרים. ליתר ביטחון פרי עטו מתפרסם סגור לתגובות באתר, בניגוד לכל שאר הכתבות. שמא איזה טוקבקיסט נרגן יזכיר את זה. אז אולי באמת (גם כי שני כותבים שלו מככבים דרך קבע ברשימת מקבלי האות), עמוס שוקן הוא המועמד הראוי לקבל את אות מיס פיגי של השנה, לרגל יום האשה.

היה פה גם קדימון, קודם, עם המלצות.

Read Full Post »

התלבטתי אם לכתוב משהו על יום האשה הבינלאומי, השנה. לאחרונה כתבתי רשימות לא מעטות המקוטלגות באתר בקטגוריה 'פמיניזם'. אם כל יום הוא יום האשה, תהיתי, אולי יהיה מתאים יותר לכתוב משהו שונה בתכלית. בהפוך על הפוך.  לבסוף, החלטתי לכתוב משהו דווקא על גברים.

מעולם לא ראיתי גברים באופן אישי כיריבים שלי. ודאי לא כאויבים. אני אפילו מחבבת גברים. טוב, לא את כולם, כמובן. אבל גם ממש לא את כל הנשים. -להמשך קריאה>

Read Full Post »

סוגרים מעגל

סוגרים מעגל במובן הרע של המלה. ה-8 במרץ, שבמקורו החל כמאבק נשים על תנאי עבודתן, חוזר לשם כנראה. לפחות נקווה שהוא יחזור להיבט של המאבק: בחוגים רבים מדי הוא נהפך ליום פינוק ל"מין היפה" או לעוד יום צרכנות המעודד אותנו לקנות עוד דברים שאיננו זקוקות להם.  יש סיכוי שהוא יחזור למקורותיו משום שנשים משלמות ביוקר על המשבר הכלכלי. והראשונות לשלם במשרתן. הן הרי מפרנסות שניות… המשבר הזה עתיד להשפיע על מעמדן של נשים כפי שהוא עתיד להשפיע על היבטים נוספים שאינם קשורים אליו ישירות.
אבל "סקס" מוכֵר הרבה יותר, כמו שיעידו הארועים המזינים את שתי ההערות הבאות.

על גו-גו וצביעות

יש לי משהו להגיד על צ'ייניגייט? בואו נראה. אני לא חושבת שאם מדובר בארוע חד-פעמי צריך להדיח את מפקד חיל הים מהצבא. אני כן חושבת שבילוי במועדון חשפנות שמשפיל נשים ומחפצן אותן (על ה"בחירה" כבר כתבתי. שיקום מי שרוצה שבתו תתפרנס מכך) – איננו נאות לקצין בכיר בצבא שאמור לשמש דוגמא אישית. בשנות ה-70 הם בילו במסעדות פאר וחלקם התחככו עם העולם התחתון. היום הטרנד הוא המועדונים באלנבי, כנראה.   אבל בעיקר יש לי לומר שני דברים אחרים:
# הייתי רוצה שהצבא יראה בחומרה לא רק בילוי של קצין בכיר במועדון גו-גו, ואולי הסתבכות בשקרים אודותיו, או אודות תאונה שנגרמה מכך שקצין נתן לבנו לנהוג בטרקטורון ללא רישיון, כמו בפרשת צ'יקו תמיר (וגם על זה כתבתי). הייתי רוצה שהצבא יתייחס בחומרה לא פחותה למה שקצינים אלה או אחרים אחראים לו בהתנהגות הצבא בשטחים, למשל. חשדות רציניים להפרת דיני המלחמה אינם נופלים מבילוי במועדון גו-גו.
# יש מידה לא מעטה של צביעות בכך שהעיתון שמוביל ברעש וצלצולים את פסטיבל צ'ייני הוא אותו עיתון שקבוצתו עושה קוּפּה ממודעות הזנות (סליחה, נערות הליווי) במקומוניו.

סוף קצב לתלייה?

לא ברור אם הבחירה להודיע כי קצב יועמד בסופו של דבר לדין דווקא ב-8 במרץ היא מקרית. (אחרי ששמענו שמפגעי מלון 'פארק' לא ידעו שבאותו יום חל ליל הסדר ויצא להם "פוקס" במקרה, אפשר להאמין הכול). אבל סיבה לחגיגה היא לא. לי נראה שאישום האונס הוא סולם גבוה מדי, וידרוש רמת הוכחה ראייתית שיהיה קשה מאד לבסס. בכל מקרה, הפרשה הזאת מבישה מכל זווית שלא מסתכלים עליה. כולל הזיג-זג של היועמ"ש והפרקליטות לאורך כל הדרך. ולא שזה פוטר במשהו את קצב ופרקליטיו.

Read Full Post »

מכיוון שיום האשה הבינ"ל חל השנה 20 ימים לפני מערכת הבחירות בארץ, היה זה אך מתבקש לבדוק את האתרים של מפלגות שונות, כדי לראות מי מהן מואילה להתייחס לנושא. היחידות שעושות כן באתרי האינטרנט שלהן הן קדימה וחד"ש. האחרונה באופן בולט ביותר, אולי כי ה-8 במרץ קשור באופן מקורי גם לסוציאליזם, לא רק לזכויות נשים. זה לא מקהה את עוקץ חסרונה של אשה במקום ריאלי בחד"ש. על עקרונות לא מספיק לדבר, כדאי גם להגשים אותם. בעיקר כשזה תלוי במפלגה עצמה, והיא איננה יכולה להאשים בכך את הבוחרים, את הכיבוש ואת מי לא. מרוב שהיה חשוב שיהיה יהודי במקום שלישי (זאת הרי רשימה ערבית-יהודית), אולי שכחו שם שיהודי יכול להיות גם יהודיה. זה היתרון של נשים: הן למעלה מ-50% מהאוכלוסייה, ובאופן שחוצה את כל הקבוצות החברתיות. ייצוג נשים איננו בא במקום ייצוג של אחרים.

זה לא אומר שמפלגות אחרות אינן מתייחסות לנושא הנשים. רובן עושות כן במצען. אבל יום האשה הבינ"ל יכול היה למנף ולהדגיש את המסר, ולפחות באתרי האינטרנט שלהן – דממה. מכיוון שאינני בארץ, אינני יודעת אם ניתן לכך ביטוי בכלי תקשורת אחרים. באתר מרצ מקשים מאד על המבקשים למצוא משהו בנושא: אם נכנסים לדף החדשות המלא שלהם, מפנים שם באיזה שהוא מקום לאתר עדכונים לקראת הבחירות, ובו מופיעה ידיעה קטנה על ארוע של פורום הנשים לכבוד יום האשה. ומדובר במפלגה שהיא צאצאתה של רצ, להזכירכם, שבה זכויות נשים (וזכויות אדם בכלל) היו אחד מהנושאים המרכזיים.

לא שהייתי בוחרת במפלגה על-פי מה שהיא מציגה באתר האינטרנט שלה ב-8 במרץ. גם לא די במה שכתוב במצעה. חשוב ככל שיהיה, מצע קשה להגשים כשאת לא בשלטון, וגם שם מרובות הפשרות מחמת הגועליציה. מה עושה המפלגה בפועל? – זה מה שהייתי בודקת. לא רק עד כמה היא נאה דורשת אלא עד כמה היא נאה מקיימת, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. זה כולל מיקום של נשים במקומות ריאליים ברשימה, ייצוג נאות שלהן בכל גוף ופורום פנימי, ומחויבות אמיתית של כל נבחריה – נשים כגברים – לנושא הזה. זאת לא פינת נשים, זאת סוגייה חברתית כללית. וחשובה.

והערת אגב לא קשורה, מכיוון שבדקתי לא מעט אתרי מפלגות: מה זה הסרטונים האלו שקופצים בפרצוף, בפול ווליום, אם ביקשנו או לא? תרגיעו.

Read Full Post »

8 במרץ (ב')

ה-8 במרץ הוא יום האשה הבינלאומי. יום מאבק למען זכויות נשים, שלמרבה הצער מנוכס בחוגים רחבים לכדי עוד יום פינוק לנשים. זה טוב למכירות של הפרחים והשוקולד אבל זה מחלחל עמוק יותר, לתפיסה החותרת תחת ההכרה בכך שיש עוד הרבה מה לעשות בעולם עד שנשים תזכינה לשוויון. לא רק שכר שווה עבור עבודה שווה, ייצוג מלא בזירה הציבורית וחופש מפחד מפני אלימות. לנשים רבות בעולם עדיין אין זכות הצבעה, הן אינן רשאיות לנהוג במכונית וגופן הפקר. הן נתונות למרותו המלאה של הגבר במשפחה, יהיה זה האב או הבעל, וחירותן האישית כפופה לקוד הכבוד השבטי.

מהצצה באתרי האינטרנט של ארגונים לזכויות אדם בישראל, מאכזב לראות שאפילו הם לא הפנימו את חשיבותו של היום הזה, ולו ברמה ההצהרתית. women rights are human rights? לא שמעו על זה שם. נאדה. גם בעולם לא כולם מזכירים את ה-8 במרץ, אם כי בחלק מהעולם עדיין לילה, כך שאפשר לתת להם ליהנות מהספק.
רק אמנסטי אינטרנשיונל עומדת בינתיים בציפיות. הקמפיין שלה, נשים תחת אש – המצביע על המחיר הכבד שמשלמות נשים במלחמה וקורא לפיקוח על נשק וסיום האלימות כלפי נשים – מופיע בראש האתר שלה.

הנה כמה קישורים נוספים:
8 במרץ 2004 (קישורים לרשימות שלי)
אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה
יום האשה הבינלאומי 2005 באו"ם
.Ms
NOW
הרוב הפמיניסטי
ספר נתונים על מצב הנשים בישראל 2002 באתר שדולת הנשים

Read Full Post »