השיא השנה היה בקבלת ברכות שנה טובה, מישראלים החיים בישראל, שנכתבו באנגלית ואיחלו Shana Tova. אולי הם מתאמנים לקראת ההגירה. אז שתהיה גם לכם SHANA TOVA. בראש השנה העברי אני מסתפקת בשנה טובה. שתהיה.
מגמה נוספת, לקראת הימים הנוראים ויום כיפור, היא הקריאה לאחרים לעשות חשבון נפש ולבקש סליחה. זה בסדר. וגם די נוח. אבל כדאי אולי לזכור שהרעיון של חשבון נפש הוא שכל אחד עושה את שלו. אז למרות שקל הרבה יותר להכות על חזה הזולת, לשון התפילה איננה בגוף שני “חטאת עווית פשעת”, אלא בגוף ראשון: “חטאתי עוויתי פשעתי”. ולא סתם. יש כאן איזה רעיון.
מי שנורא רוצה את גוף הרבים, למען יקל לו, ילך לתפילת אשמנו. אבל גם שם זה גוף ראשון רבים, לא גוף שני.
אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דפִי, הֶעֱוִינוּ, וְהִרְשַׁעְנוּ, זַדְנוּ, חָמַסְנוּ, טָפַלְנוּ שֶׁקֶר, יָעַצְנוּ רָע, כִּזַּבְנוּ, לַצְנוּ, מָרַדְנוּ, נִאַצְנוּ, סָרַרְנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, צָרַרְנוּ, קִשִּׁינוּ ערֶף, רָשַׁעְנוּ, שִׁחַתְנוּ, תִּעַבְנוּ, תָּעִינוּ, תִּעְתָּעְנוּ.
רעיון התיקון ביהדות הוא גדול מאוד. אבל התשובה היא פרטית ואדם נוטל קודם כל אחריות על מעשיו הוא.
הנני העניה ממעש.
קרוא וכתוב 