Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘יועמ"ש’

השר גדעון עזרא הגיש אמש את ראשו של מזרחי לבאי ועידת הליכוד. אבל הסירחון של הפרשה הזאת מתחיל הרבה קודם, ודווקא אצל היועמ"ש הקודם, אליקים רובינשטיין. רובינשטיין החליט מחד גיסא שאין די ראיות כדי להעמיד את מזרחי לדין פלילי ואף לא לדין משמעתי, אך מאידך גיסא הורה לקיים הליך פיקודי-מינהלי במישור האישי, "עד כדי סיום התפקיד", בכפוף לשימוע.

הליך הוגן? הצחקתם אותו

יתכן שמזרחי לא נהג כשורה, אם כי הפיקוח על האזנות סתר והוצאת הנחיות בנדון הן מתפקידו של היועמ"ש, שמקבל דיווח על היקפן מן המשטרה, כך שגם הוא בעסק. מכל מקום, כאן עסקינן בהליך. וההליך שנקט רובינשטיין היה הפסול שבפסולים. לו היה מזרחי מועמד לדין, פלילי או משמעתי, היה באפשרותו להתגונן, להביא עדים, לחקור עדים חקירה נגדית וכן הלאה. בקצרה, היה עומד לו הליך הוגן. לעומת זאת, קביעה כי יש להדיחו באמצעות הליך פיקודי-מינהלי איננה מספקת לו אף לא אחת מן הערבויות של ההליך ההוגן. אם אין די ראיות להליך כזה, כיצד מורה היועמ"ש – העומד בראש המערכת של אכיפת החוק – להעביר אדם מתפקידו בלעדיו? יתרה מזאת, קשה לראות שהמלצה להעביר אדם מתפקידו ללא הליך כזה היא בגדר סמכותו של היועמ"ש.

לא סגי, אלא שאותה המלצה של היועמ"ש כבר בוצעה (בניגוד למה שכותב זאב סגל בהארץ היום, שזהו יישום מאוחר שלה): מזרחי נקרא לשימוע אצל המפכ"ל הקודם וזה החליט להעיר לו הערה פיקודית. הנושא כולו הגיע לבג"צ, שגם אם לא חלק על ביקורתו של היועמ"ש על התנהלותו של מזרחי, קבע שלא יתערב בשאלת המשך תפקידו. כעת, לאחר שמולאה המלצת היועמ"ש לקיום הליך פיקודי (אם כי לא אומצה המסקנה הסופית שחפץ בה) והנושא כבר נבחן בבג"צ, יש טעם לפגם (גדול) שמגייסים אותה שוב על-מנת להעביר את מזרחי מתפקידו. זאת כשממילא עמד לסיים את תפקידו בקרוב, וממש בשעה שמתקיימת "חגיגת הדמוקרטיה" בוועידת הליכוד.

המסר של הפרשה, גם ללא עיתויה, קשה. צחנתה עולה עכשיו ממש עד השמים. כעת התפנה המאחז האחרון מקרב ממלאי התפקידים הבכירים במערכת אכיפת החוק, שעמרי שרון ושות' יוכלו לשבץ אליו עוד מישהו נוח לשלטון.

Read Full Post »

הקילר

אין בכוונתי להתייחס להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמה, בפרשת האי היווני. לצורך העניין אפשר להניח כי אכן ניתן להסיק מחומר הראיות בתיק מסקנות שונות ואף מנוגדות לגבי דיוּתן של הראיות לביסוס כתב אישום.

לעומת זאת, בתדרוך המלווה לעיתונאים (על-פי הדיווח עליו) חרג היועץ מהתנהגות ראויה והפגין חוסר אחריות כלפי המערכת שהוא עומד בראשה. די היה בהחלטה עצמה שמתוכנה עלתה ביקורת חריפה על הפרקליטות והתנהלותה בתיק, בין אם הביקורת מוצדקת בין אם לאו.

בחרונו, ריסק היועץ המשפטי לממשלה את הפרקליטוּת, שמעבר לתפקידה העצמאי הוא עצמו עדיין זקוק לה ויהיה זקוק לה כמלווה את עבודתו ומייעצת לה, בעיקר בתחום המשפט הפלילי שהוא איננו מומחה לו. הוא גם קבר קבורת חמור את המלחמה בשחיתות השלטונית בישראל. מהיום כל ניסיון להשתמש בכלי המשפט נגד מה שלכאורה נופל בגדר שחיתות כזאת, יקוטלג מיד כעוד "סימון מטרה" מצד הפרקליטות. מזוז נתן כלי משחית בידי הפוליטיקאים; הם לא יהססו להשתמש בו.
יש דרכים למתוח ביקורת על הכפופים לך, אם אתה סבור כי נהגו שלא כהלכה. תדרוך לעיתונאים שמטיח בהם האשמות חסרות תקדים מבלי שיוכלו להגיב איננו אחת מהן.

יש מי שרואה בעיתוי של מזוז עשיית חסד עם עדנה ארבל, שמינויה לבית המשפט העליון נכנס לתוקף לפני פרסום החלטתו. אבל יכול להיות שהשיקולים שלו שונים. כל הסיכויים הם שבג"ץ לא יתערב בהחלטתו, ומסיבות טובות. אולי מזוז מנסה גם לחשק את בית המשפט מלמתוח ביקורת על שיקוליו: העובדה שמדובר בעמיתה לספסל השיפוט תגביל את מי שישב בדין בהתבטאויותיו, ביודעו כי אלו עשויות להתפרש כהגנה על קולגה ולא כענייניות.

מזוז "הצליח" להסיט את הדיון הענייני בפרשה אל דיון אישי במעורבוֹת בגיבוש המלצות הפרקליטות. בדרך הוא עלול להרוג את הפרקליטות עצמה ואת התפקיד החשוב ששמור לה במערכת המשפט בישראל. בין השאר צוטט מזוז כאומר "המשפט הפלילי הוא כמו גומי, תמתח אותו יותר מדי והוא יחזור ויכה בך בזמן הזיכוי". מזוז עלול לגלות כי גם overkill יכול לחזור ולהכות בך.

Read Full Post »

"אחד שפותר בעיות"

מקורבי נציב השב"ס מבטאים היום את כעסו על היועץ המשפטי שלו, שהסביר לו מדוע אי-אפשר למנוע מיגאל עמיר להינשא. הנציב גנות קיווה לקבל הסבר משפטי הפוך, איך למנוע ממנו זכות זו. "יועץ משפטי טוב הוא אחד שפותר בעיות, לא אחד שיוצר בעיות", צוּטטו בעיתון המקורבים.

היועמ"ש הבא(?) האתגר: ליצור "בעיות"

הרי לנו בקליפת אגוז התפיסה השלטת בישראל, של היועץ המשפטי כמשרת אדוניו, חיט התופר את החוק למידותיו של הקליינט שלו. נכון שמשפטנים מתמחים לעיתים במציאת ה"חורים" בחוק שיעבדו לטובת מַרְשם, אך לא פחות מכך הם נציגים של שלטון החוק, במיוחד כאשר הם מכהנים כיועצים משפטיים של רשות ציבורית ומייצגים גם את האינטרס הציבורי. חלק מרכזי בתפקידם הוא לדאוג לכך שהמעסיק שלהם לא יפעל שלא כחוק. וכאן יש לצלש את היועץ המשפטי של השב"ס חיים שמואלביץ, שעשה בדיוק את המוטל עליו.

אחת הטענות כלפי היועץ המשפטי לממשלה היוצא היתה שהוא מעל בתפקידו זה, להתריע על אי-חוקיותן של פעולות הממשלה. תפקידו של יועץ משפטי איננו להכשיר את השרץ אלא לדאוג לשלטון החוק ולאכוף אותו. וזה אומר הרבה פעמים ליצור בעיות.

זכויות היסוד של האדם שורדות בכלא (הארץ)

Read Full Post »

הפורשים

עוד אחד פרש מהמירוץ למשרת היועץ המשפטי. מה הפלא. יש מי שבשבילו עצם ההופעה המחמיאה ברשימת המועמדים* משפרת את הרזומה, ויש מי שלא רוצה להשתתף במה שנראה לו משחק מכור. ועדת בך אמורה לסנן מועמדים לא-מתאימים, אך את הבחירה תעשה הממשלה. אם ידוע מראש מיהו המועמד המקובל על ראש הממשלה, הוועדה תוכל לפסול אותו רק במקרה שהוא איננו עומד בקריטריונים למשרה אבל אם הוא עומד בהם הרי בחירתו מובטחת מראש.

"הייתי מועמד". זה טוב לרזומה?

מצד שני, יתכן שכל הספקולציות יתבררו כשגויות. תפקיד יוקרתי שמתפנה תמיד מביא אתו תקופה של אי-ודאות והרצת מועמדים, הרבה מהם מטעם עצמם. לפעמים כלי-תקשורת אחד מריץ מועמד מסוים או נופל בפח של המקורבים לו, ולפעמים התקשורת מוזנת בדיסאינפורמציה מכיוונים שונים.

הוועדה,לפחות, מחויבת לפרסם את המלצותיה ברבים זמן קצוב לפני המועד שבו יובא המינוי לישיבת הממשלה, ולשמוע את השגות הציבור.

כל זה כתוב בלשון זכר בלבד, ולא במקרה. מעניין, למרות שהפרקליטוֹת השתלטו על המקצוע לא נמצאה אפילו אחת לתפקיד?

* למעשה לא מדובר אפילו במועמדים עדיין, אלא במי שהוועדה פנתה אליו והוא נתן את הסכמתו שהיא תבחן את מועמדותו…

Read Full Post »

העיתונות סוערת: דן מרידור לא נבחר לכהן בוועדה שתמליץ על היועמ"ש הבא.(*) מדובר בוועדה המורכבת מנציגי מערכת המשפט, הממשלה, הכנסת, האקדמיה ולשכת עורכי-הדין, שהקמתה היתה אחת מהמלצות ועדת שמגר לאחר פלופ בר-און.

לדן מרידור – מועמד ראוי ככל שיהיה – אין זכות מוקנית לכהן בוועדה הזאת. ואי-בחירתו איננה "פסילה" ולא פגיעה בשלטון החוק. לממשלה סמכות לבחור את נציגה לוועדה. היא לא בחרה באחד מראשי הפשע המאורגן, אלא במי שהיה שר משפטים. מדוע אסור לראש-הממשלה ולשרים האחרים לקבוע מי יהיה נציגם לוועדה (שיהיה רק אחד מחמישה חברים)? הממשלה לא בחרה עדיין ביועמ"ש, אבל היא בוחרת בנציגה לוועדה, ובדין.

הטענה כי "פסילת" מרידור היא "פגיעה חמורה בשלטון החוק", שהשמיע נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה (שמרידור נמנה על הסגל שלו…) היא זילוּת המושג 'שלטון החוק'. מוטב שהחרדים לשלטון החוק יעסקו באיומים הממשיים עליו.

(*) תיקון והבהרה: הממשלה תבחר ביועמ"ש הבא, מבין המועמדים שיומלצו לה ע"י הוועדה. תפקידה של זו הוא לבחון ולסנן מבין המועמדים (שחבריה, כמו גם רה"מ ושר המשפטים, רשאים להגיש) את המועמדים הראויים לתפקיד.

Read Full Post »

אחד המנהגים הפחות מוצלחים שסיגל לעצמו אליקים רובינשטיין בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, הוא כתיבת "דוח ציבורי" לגבי מקרים שבהם החליט על סגירת תיק או על אי-פתיחת חקירה. המקרה האחרון הוא החלטתו לא לפתוח בחקירה פלילית נגד שרון בשל מעורבותו בשינוי החלטה 755 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל לגבי שינוי יעוד הקרקעות, החלטה שיש לו בה אינטרס אישי כבעל קרקעות. מקרים קודמים היו של ויצמן (כנשיא) ושל נתניהו (כרה"מ). במקרים אחרים היו אלו סתם קביעות של "הלכות מוסר" לגבי עניינים שעמדו על סדר-היום הציבורי.

אליקים רובינשטיין. יועץ משפטי או מורה מוסר?

ראשית, צריך לברך על עצם פרסום הנימוקים שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש-הממשלה, שכן זהו ללא ספק נושא בעל עניין ציבורי. זאת ללא קשר לשאלה האם ההחלטה מוצדקת אם לאו.

שנית, אני מאד בעד העלאת הסטנדרטים האתיים של הזירה הציבורית ולהטמעת ההכרה בכך שלא כל מה שאיננו פלילי הוא ראוי. יש לי רק שתי בעיות.

האחת היא שהיועץ המשפטי לממשלה כשמו כן הוא: יועץ משפטי ולא מורה מוסר. שתחום ההתמחות שלו הוא משפט ולא אתיקה. במה, אם כן, יש לחוות-דעתו יתרון על-פני חוות-דעת שיתן כל-אחד אחר?

השנייה נוגעת להקשר: כאשר היועץ המשפטי מחליט שלא לנקוט בהליכים, כל השאר נתפס רק כספח להחלטה הזאת, כך שלאמירות מעבר לכך אין השפעה על האווירה הציבורית. אדרבה, זה עלול אפילו להיתפס כמס שפתיים שולי ביחס להחלטה העיקרית.

זאב סגל בהארץ מצביע על תרומתו של בית-המשפט העליון לקושי להעמיד אישי ציבור לדין על העבירה של הפרת אמונים

Read Full Post »

« Newer Posts