Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘יועמ"ש’

הפורשים

עוד אחד פרש מהמירוץ למשרת היועץ המשפטי. מה הפלא. יש מי שבשבילו עצם ההופעה המחמיאה ברשימת המועמדים* משפרת את הרזומה, ויש מי שלא רוצה להשתתף במה שנראה לו משחק מכור. ועדת בך אמורה לסנן מועמדים לא-מתאימים, אך את הבחירה תעשה הממשלה. אם ידוע מראש מיהו המועמד המקובל על ראש הממשלה, הוועדה תוכל לפסול אותו רק במקרה שהוא איננו עומד בקריטריונים למשרה אבל אם הוא עומד בהם הרי בחירתו מובטחת מראש.

"הייתי מועמד". זה טוב לרזומה?

מצד שני, יתכן שכל הספקולציות יתבררו כשגויות. תפקיד יוקרתי שמתפנה תמיד מביא אתו תקופה של אי-ודאות והרצת מועמדים, הרבה מהם מטעם עצמם. לפעמים כלי-תקשורת אחד מריץ מועמד מסוים או נופל בפח של המקורבים לו, ולפעמים התקשורת מוזנת בדיסאינפורמציה מכיוונים שונים.

הוועדה,לפחות, מחויבת לפרסם את המלצותיה ברבים זמן קצוב לפני המועד שבו יובא המינוי לישיבת הממשלה, ולשמוע את השגות הציבור.

כל זה כתוב בלשון זכר בלבד, ולא במקרה. מעניין, למרות שהפרקליטוֹת השתלטו על המקצוע לא נמצאה אפילו אחת לתפקיד?

* למעשה לא מדובר אפילו במועמדים עדיין, אלא במי שהוועדה פנתה אליו והוא נתן את הסכמתו שהיא תבחן את מועמדותו…

Read Full Post »

העיתונות סוערת: דן מרידור לא נבחר לכהן בוועדה שתמליץ על היועמ"ש הבא.(*) מדובר בוועדה המורכבת מנציגי מערכת המשפט, הממשלה, הכנסת, האקדמיה ולשכת עורכי-הדין, שהקמתה היתה אחת מהמלצות ועדת שמגר לאחר פלופ בר-און.

לדן מרידור – מועמד ראוי ככל שיהיה – אין זכות מוקנית לכהן בוועדה הזאת. ואי-בחירתו איננה "פסילה" ולא פגיעה בשלטון החוק. לממשלה סמכות לבחור את נציגה לוועדה. היא לא בחרה באחד מראשי הפשע המאורגן, אלא במי שהיה שר משפטים. מדוע אסור לראש-הממשלה ולשרים האחרים לקבוע מי יהיה נציגם לוועדה (שיהיה רק אחד מחמישה חברים)? הממשלה לא בחרה עדיין ביועמ"ש, אבל היא בוחרת בנציגה לוועדה, ובדין.

הטענה כי "פסילת" מרידור היא "פגיעה חמורה בשלטון החוק", שהשמיע נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה (שמרידור נמנה על הסגל שלו…) היא זילוּת המושג 'שלטון החוק'. מוטב שהחרדים לשלטון החוק יעסקו באיומים הממשיים עליו.

(*) תיקון והבהרה: הממשלה תבחר ביועמ"ש הבא, מבין המועמדים שיומלצו לה ע"י הוועדה. תפקידה של זו הוא לבחון ולסנן מבין המועמדים (שחבריה, כמו גם רה"מ ושר המשפטים, רשאים להגיש) את המועמדים הראויים לתפקיד.

Read Full Post »

אחד המנהגים הפחות מוצלחים שסיגל לעצמו אליקים רובינשטיין בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, הוא כתיבת "דוח ציבורי" לגבי מקרים שבהם החליט על סגירת תיק או על אי-פתיחת חקירה. המקרה האחרון הוא החלטתו לא לפתוח בחקירה פלילית נגד שרון בשל מעורבותו בשינוי החלטה 755 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל לגבי שינוי יעוד הקרקעות, החלטה שיש לו בה אינטרס אישי כבעל קרקעות. מקרים קודמים היו של ויצמן (כנשיא) ושל נתניהו (כרה"מ). במקרים אחרים היו אלו סתם קביעות של "הלכות מוסר" לגבי עניינים שעמדו על סדר-היום הציבורי.

אליקים רובינשטיין. יועץ משפטי או מורה מוסר?

ראשית, צריך לברך על עצם פרסום הנימוקים שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש-הממשלה, שכן זהו ללא ספק נושא בעל עניין ציבורי. זאת ללא קשר לשאלה האם ההחלטה מוצדקת אם לאו.

שנית, אני מאד בעד העלאת הסטנדרטים האתיים של הזירה הציבורית ולהטמעת ההכרה בכך שלא כל מה שאיננו פלילי הוא ראוי. יש לי רק שתי בעיות.

האחת היא שהיועץ המשפטי לממשלה כשמו כן הוא: יועץ משפטי ולא מורה מוסר. שתחום ההתמחות שלו הוא משפט ולא אתיקה. במה, אם כן, יש לחוות-דעתו יתרון על-פני חוות-דעת שיתן כל-אחד אחר?

השנייה נוגעת להקשר: כאשר היועץ המשפטי מחליט שלא לנקוט בהליכים, כל השאר נתפס רק כספח להחלטה הזאת, כך שלאמירות מעבר לכך אין השפעה על האווירה הציבורית. אדרבה, זה עלול אפילו להיתפס כמס שפתיים שולי ביחס להחלטה העיקרית.

זאב סגל בהארץ מצביע על תרומתו של בית-המשפט העליון לקושי להעמיד אישי ציבור לדין על העבירה של הפרת אמונים

Read Full Post »

« Newer Posts