Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘יורם מלצר’

ספר האי-נחת מאת פרננדו פסואה. תרגום ומבוא: יורם מלצר. בבל, 503 עמ'

פורסם במעריב, 11.8.2000

"תמיד אהיה מי שמחכה שיפתחו לו דלת למרגלות קיר שאין בו דלת", שורה מופלאה זו הביאה להתוודעותי עם פרננדו פסואה המשורר, או שמא נכון יותר לומר עם אלווארו דה קאמפוס, שהוא הדמות שכתבה את השיר 'חנות הטבק', שממנו השורה לקוחה. שכן יצירתו של פסואה היא יצירה הטרונימית: לא כתובה תחת שם ספרותי (פסבדונים) אלא בידי דמות מומצאת (הטרונים – שמו של אחר), שיש לה לא רק שם אלא ביוגרפיה, השקפת-עולם וסגנון ספרותי. פסואה המציא הטרונימים רבים, שהשלושה העיקריים שבהם הם אלברטו קאיירו, ריקרדו רייש ואלווארו דה קאמפוס. נלווים אליהם רבים אחרים, ביניהם ברנרדו סוארס, עוזר למנהל חשבונות במרכז המסחרי של ליסבון, שלו מיוחס 'ספר האי-נחת', לפחות בחלקו. הספרות, אם כן, משתלטת על חייו של המחבר, שמוביל מהלך ספרותי עד לקיצוניות, שגורמת לו לחרוג מאישיותו הממשית:

"אני עצמי אינני יודע אם האני הזה, שאני מציג בפניכם כלפי חוץ בדפים המתפתלים האלו, באמת קיים או שמא הוא בסך-הכל מושג אסתטי וכוזב שיצרתי ביחס לעצמי – לעתים אינני מזהה את עצמי, כה חיצוני מעצמי נעמדתי, עד כדי כך הפעלתי את תודעת עצמי באופן אמנותי לחלוטין" (עמ' 206). המשך…

Read Full Post »

שלג באלבניה מאת יורם מלצר. הוצאת חרגול, 173 עמ'

פורסם במעריב, 12.11.1999

אין זה דבר רגיל, שסופר ישראלי ירחיק עדותו, ויספר לנו סיפור המתרחש בארץ אחרת, שגיבוריו אנשים הנושאים שמות זרים. זו הסיבה שבשלה נדרכתי כאשר התחלתי לקרוא את 'שלג באלבניה', הסיפור שהקובץ כולו נושא את שמו. אי-אפשר לומר על ההכרעה הערכית והאסתטית הזו משהו 'בזכות הנורמליות', משום שכאשר סופר רוצה לספר לנו סיפור המתרחש במישור האישי והיומיומי, הוא יבחר בסביבה הקרובה לו. וספינת ביון אמריקנית, המשייטת מול חופי אלבניה, אינה הסביבה הטבעית לסופר המתגורר בירושלים. בחירה כזו מבטאת אמירה ברורה, במיוחד כאשר היא נעשית בסיפור הפותח, שמנסח את החוזה הבלתי כתוב בין המחבר לקוראים וקובע במידה רבה את יחסם של האחרונים לקובץ כולו. המשך…

Read Full Post »