קרוא וכתוב

ועדת השיפוט של פרס לנדאו התפרקה בעקבות פרישתה של גילית חומסקי מצוות השופטים בשל כך שמסתמן כי שני השופטים האחרים מבקשים לשוב ולהעניק את הפרס ליצחק לאור. הידיעה על כך – הפתעה הפתעה – סגורה לתגובות (פרס תנחומים) באתר עיתון הארץ.

המשך…

Read Full Post »

כל-כך הרבה מתרחש. ושום דבר שבאמת מתחשק לכתוב עליו ממש.
פטור בלא כלום אי אפשר. אז הנה מקבץ קצר לכבוד חג האורים:
או ההיפך / לא ארץ לנשים / מוציאים מהארון: פרק חדש בסדרה של הבריון אוחובסקי / האתרוג של הארץ ופרס התנחומים / הכפתור הנכון.

המשך…

Read Full Post »

ד”ר אורלי אינס היתה מקורבן לגיבורה, הכריזה הכותרת הראשית בעיתון של יום שישי, שלא היתה אלא טור דעה (אנטי-עיתונאות, אך לא לשם כך התכנסנו). באותו יום קרא מאמר המערכת למפכ”ל נקי מכל חשד. אכן, מדובר בעניין של היגיינה ציבורית, ללא קשר לדיני ראיות שבהם מוכחת אשמתו של אדם בפלילים. שני טורים נוספים התפרסמו באותו עיתון באותו יום. אחד במדור הדעות והשני במדור הספרות. שניהם סגורים לתגובות. שמא יזכיר אחד הקוראים לכותב את הטענות הקשות על הטרדות מיניות שהועלו נגדו. מאמריו הם המאמרים היחידים במדור הדעות שסגורים לתגובות באתר העיתון. כך ייעשה לאתרוג שהעיתון חפץ ביקרו. ביום ראשון מאמר מערכת נוסף(!) באותו נושא: א’ יצאה לאור, כותרתו. המשבח את ד”ר אינס. אפילו לא שמו לב שם לאירוניה שבכותרת.

מילים כדרבנות כתב ביום שישי גדעון לוי, פרשננו לענייני פמיניזם. (כולל הערה מתנשאת למחנה הפמיניסטי, "שאין לו די חיילות ומנהיגות", מפי מי שכידוע לא עובר שבוע בלי שהוא כותב על ענייני מגדר וזכויות נשים).  אבל רגע, הכותב הוא לא מי שמילא פיו מים בפרשה אחרת, שגם בה נשמעו האשמות על הטרדות מיניות ותקיפות, מפי יותר מאשה אחת, אבל לפחות אחת מהן נחשפה אף היא? איך זה שאז לא זכינו לטור שקיבל את הכותרת הראשית בעיתון?  יכול להיות שמשום שבמקרה ההוא הנילון חבר לדרך? כותב בעצמו באותו עיתון? והעיתון ממשיך לתת לו את הבמה?

אין גבול לצביעות, לצדקנות ובעיקר לחוצפה. עיתון הנושא על דגל את ההיגיינה הציבורית – ראוי שינקה את המערכת שלו עצמו לפני שהוא יוצא במאמרי מערכת צדקניים. עיתון הקורא למאבק בהטרדות מיניות – ראוי שיבוא למאבק בידיים נקיות. במקרה של האתרוג הפרטי שלו, נשמעו טענות מפי נשים לא מעטות. אחת מהן יצאה אף היא לאור ונחשפה בשמה, ואף הגישה תלונה במשטרה.

לנו, מר שוקן, לקוראים ולקוראות, מגיעה תשובה. הכיצד יוצא עיתון הנאורות בכותרת ראשית המשבחת את אינס – גם שם עדיין לא הוכח דבר בבית משפט, כזכור – ובה בעת ממשיך לתת טורים, ומשכורת, למי שהושמעו נגדו טענות לא פחות חמורות?

הבהרה: יתפרסמו תגובות המתייחסות לעניין עצמו, של האתיקה העיתונאית. לא לעצם בחירת הנושא ולא לשאלה למה שוב אני כותבת על הארץ. מלבד העובדה שבחירת הנושאים בבלוג שלי נתונה לי;  מלבד העובדה שאני כותבת על העיתון שאותו אני קוראת – הארץ מקפיד לאורך כל השנים למתג את עצמו כעיתון איכותי המקדם אג’נדה של זכויות אדם. מי שמפתח בעקביות ובהתנשאות ציפיות גבוהות, שלא יבוא בטענות למי שמחילה את אותם סטנדרטים עליו עצמו. קשוט עצמך תחילה.

עוד בנושא:  ששש… אל תפריעו / הו הצדקנות 

Read Full Post »

מי הפך את תושבי מזרח ירושלים למהגרים שקיבלו רישיון לתושבות קבע על פי חוק הכניסה לישראל / אלון גרבוז ממחיש לנו מה זה old boys’ network ואיך היא פועלת / ומה קובע, בכדורגל ובכלל: התוצאה או המשחק? היעד או הדרך? אולי התשובה תינתן בספר חדש, שבביקורת עליו מובא ציטוט שמסביר למה, באמת, זה מסובך.

המשך…

Read Full Post »

אני מודה שלרוב איני קוראת את בני ציפר. בכלל, ובמיוחד לא בבלוג שלו. עדיין אין חובה בחוק להיחשף לגסות רוח, תודה לאל.
אבל בטוריו האחרונים אני מציצה, כדי לראות מתי ואיך, אם בכלל, יתייחס לפרשת ההטרדות המיניות המיוחסות למי שהוא עורכו הישיר.
אז הנה זה הגיע. ולולא הייתי רואה במו עיני לא הייתי מאמינה:

"… פתאום מצלצל הטלפון הסלולרי שלי. מישהו שואל אם אמנם הייתי עד לכך שפלוני אלמוני, שמאשימים אותו עכשיו בהטרדה מינית, הטריד מינית מישהי לנגד עיני. עניתי לשואל בכך שהזכרתי לו את הרומאן של א"מ פורסטר, 'המעבר להודו'. מסופר שם על אשה שמפנטזת על כך שהמלווה ההודי שלה אונס אותה, והפנטסיה שלה לובשת קונקרטיות כזאת, שהיא אכן מרגישה באמת, ומשוכנעת, שהמלווה ההודי אנס אותה. ונערך משפט וגם במשפט היא רואה בעיני רוחה שנאנסה, אף על פי שאין לכך שחר.
סיפרתי על פרשת ההטרדה המינית לחברי יואכים. והתביישתי מכך שאני צריך לספר לו, שמה שמעניין אנשים בארץ הזאת הוא שטויות מהסוג הזה. מתחת לאף של האנשים האלה נעשות עוולות קטנות וגדולות ומעשי ונדליזם לפלסטינים, והם עייפים מכדי להזיז את התחת שלהם ולמחות או לבוא ולו פעם אחת להשתתף בהפגנת מחאה בבילעין או בנעלין או בשיח ג'ראח. אבל כשנוגעים באשה לרעה מבחינה מינית, הם מזדקפים על הרגליים האחוריות, כי זה יותר פיקנטי ויותר סקסי."  (ההדגשות שלי)

אז מה היה לנו?
א. הנשים פשוט מפנטזות. כמו האשה ב'מעבר להודו' של א"מ פורסטר (עורך מדור ספרות או לא?).
ב. בושה שבזה מתעסקים בארץ הזאת. פשוט מביש שזה מה שמעניין אנשים. הרי יש כיבוש וגורמים עוולות לפלסטינים.

הכיבוש כהצדקה להטרדות מיניות, או למצער הצדקה להתעלמות מהן  – הנה עמדת הארץ בקליפת אגוז. תזכרו את זה בפעם הבאה שהעיתון ייצא באיזה מאמר מערכת לוחמני נגד הטרדות מיניות שקורות במקום אחר, לא אצלו במערכת (לכאורה, לכאורה).  ולמה, בסופו של דבר, זה לא מפתיע אותי.
הבושה, יש לומר, איננה שבזה מתעסקים בארץ הזאת, אלא שכך מתעסקים בנושא בהארץ.

וזה אפילו לא מקורי, אם כי פחות עילג: כבר היה מישהו שזה היה קו ההגנה שלו.
עוד בנושא:
השגיאה של חנוך מרמרי
הו הצדקנות
ששש… אל תפריעו

Read Full Post »

הבא בתור מהארץ (לשעבר) שמעלה טור אפולוגטי ביחס להתנהלות העיתון לגבי לאור והתנהגותו בהארץ הוא מי שהיה שנים רבות עורך הארץ, חנוך מרמרי.
מרמרי כותב תמיד יפה, והוא גם איש הגון, כך אומרים לי. אבל הטור שלו בנושא בעין השביעית מעלה כמה בעיות. מביניהן אתמקד בשגיאה הבולטת במיוחד, שעל כנה הוא בונה את עיקר התזה שלו. המשך…

Read Full Post »

להארץ לא היתה ברירה אלא לפרסם היום ידיעה על פרשת לאור. ידיעה די נרחבת יחסית למצופה, אך שכולה פראפראזה טקסטואלית על תחקיר המקור בערוץ 10 מאתמול. ובאופן חריג סגורה לתגובות. גם התגובה של הארץ, כפי שהובאה בתחקיר אמש ובידיעה שלו עצמו, לא מדויקת, בלשון המעטה. לפרטים קראו בבלוג של רביב דרוקר, שכותב גם על כך שלבכירים בעיתון, בעבר ובהווה, הגיעו תלונות נגד האיש, מה שלא הפריע להם להכחיש וגם לא לנסות להפסיק זאת. המשך…

Read Full Post »

ששש…. אל תפריעו.

כאן כותבים שירה. כאן מבקרים ספרים.
כאן מדווחים כל שבוע בלהט על עוולות הכיבוש.
כאן מייצרים את תרבות הנגד.
כאן נושאים בגאון את הדעות הנכונות. האמיצות. השוחות נגד הזרם. הרדיקליות.
כאן תומכים בהפרדה באוטובוסים בשם "רב תרבותיות".

אז מה אכפת מהנשים? ומה אכפת מה עושים להן?
הרי אנחנו בעלי העמדות הנכונות. אנחנו ההומאניסטים. אנחנו הנאורים. אנחנו מנפנפים בזכויות האדם. ואין שום סתירה בין זה לבין למעוך אתכן. להשפיל אתכן. לנצל אתכן. ואז, בעיקר, להשתיק אתכן.

כי אתן השמן על גלגלי המהפכה שלנו. או אולי הקפה. הנושאים "שלכן" תמיד אחרונים בתור. בינתיים דעו את מקומכן (לא בכנסת. בכל אופן לא ברשימות שלנו).

ששש… אל תפריעו. כאן יוצרים את קשר השתיקה.

עדכון 18.2: חזיתי את הנולד?

Read Full Post »