Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ישנה’

בננה יושימוטו, ישנה. מיפנית: לילך וייס. כתר, 134 עמ'

פורסם במעריב, 25.7.03

שינה היא המוטיב המשותף לשלושת הסיפורים הקצרים המאוגדים בספרה של בננה יושימוטו. הישנות הן כולן נשים, שעולמן כרוך בדרך זו או אחרת במשולש רומנטי, עצב גדול ואובדן. שנתן יוצרת עולם ביניים סהרורי, שהכניסה אליו היא בגדר בריחה מן המציאות ובו-בזמן הגעה להבנה מחודשת שלה.

בסיפור הפותח, 'לילה והמשוטטים בלילה', מחייה שיבאמי את זכרו של אחיה שמת על ידי סיפורן של שתי אהובותיו. שרה האמריקנית, שאותה פגש בעת שלמדה ביפן ונסע בעקבותיה לבוסטון; ומריאה, בת-דודתם, שגדלה עמם מילדות ואליה נקשר כשחזר מאמריקה. לאחר מותו עברה מריאה להתגורר בביתם לתקופת-מה וכעת היא מהלכת בשנתה ברחבי העיר. ההתבוננות במריאה וייסוריה מעניקה לשיבאמי את ההתרחקות הנחוצה לה-עצמה כדי לספר על הכאב על גדיעתם של חיים צעירים, ועל מותו חסר הטעם של אחיה. האבל, הגעגועים והזכרונות המכאיבים, כמו גם הניסיון להמשיך בחיים, נשזרים בערות ובשינה וביחסים בין עולמם של הערים והישנים, ואלו שערים גם כאשר הם ישנים ואינם יכולים להכיל את כאבם.

בסיפור 'מעשה שהיה' נאחזת פומי באלכוהול כדי לשקוע בשינה. חוויה מוזרה, שהיא חווה ממש סמוך להירדמותה, מחזירה אליה את זכרונו של משולש אהבים, שבו היתה מעורבת. היא היתה אהובתו של גבר, שהיתה לו אהובה נוספת. בין השתיים נוצרו יחסי אהבה-שנאה. עולם הביניים שבין הערות לשינה מאפשר לפומי להתבונן באור אחר על יחסה לאשה הזאת, שכבר אינה בין החיים, ולפתוח את עולמה בפני שלווה ומתיקות, שחודרות אליו יחד עם הפרידה מן העבר ומן המתים.

בסיפור 'ישנה', שעל-שמו נקרא הספר, משתלטת השינה כמעט על כל הדמויות. הגיבורה, טראקו, ישנה רוב הזמן. בשאריתו, היא מנהלת רומן עם גבר נשוי, שאשתו שרויה בתרדמת בבית-החולים, וגם מתוך שינה היא מזהה את צלצולי הטלפון שלו. חברתה, שהתאבדה לא מכבר, הרוויחה את לחמה משינה לצד לקוחות: אנשים פגועים ומותשים, הזקוקים שמישהו יהיה לצידם בשנתם והתעוררותם. והיה עליה לא להירדם ממש אלא להיות קשובה להם גם בשנתם ובחלומותיהם. שנתה של טראקו היא חלק מזרם אפל ועצוב, שמשתלט על חייה ומסלק את החיוניות והעליזות שהיו חלק ממנה. אך השינה היא גם הדרך אל ההיחלצות מן הזרם האפל, בעזרת קשב פנימי והבנה כי על הגיבורה לתת לחייה להתנהל בקצב שלהם. "חיינו הקטנים מוקפים שינה", אמר שקספיר. ובננה יושימוטו מספרת לנו לא על השינה עצמה אלא על מה שהיא מקיפה.

יושימוטו זכתה להכרה ופרסום עם 'המטבח', אך מאז הוציאה כמה ספרים מוצלחים פחות. ב'ישנה' היא שבה לקול ולסגנון היחודיים שלה, שהקנו לה מוניטין. כתיבתה הצלולה לירית ופיוטית, אך בו-בזמן היא תמציתית ושומרת על איפוק מרוסן ועדינות. העיקר בסיפוריה מתרחש בעולם הפנימי. יושימוטו מתייחסת לאופן שבו מושפעת התודעה מהארועים החיצוניים. לכן הבחירה בשינה מוצלחת. השינה היא סמל להתכנסות אל העולם הפנימי, על סערותיו ותובנותיו. העולם הזה כובש אותנו ומזכיר לנו עד כמה חשוב – ועד כמה מרתק – להתבונן פנימה.

כל ביקורות הספרים

Read Full Post »