Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘כנס’

המכון לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם המרכז לאתיקה בירושלים, מקיימים כנס בנושא האתיקה של הטוקבקים: היבט משפטי – היבט תקשורתי. הכנס יתקיים ביום שני 7.6 בשעה 15:30 באוניברסיטת תל-אביב (הפקולטה לניהול, אולם ליאון).

 מושב ראשון: אחד שיודע – אנונימיות באינטרנט לאחר פסיקת בית המשפט העליון.
מושב שני: האתיקה של הטוקבקים: היבט תקשורתי.
התכנית המפורטת כאן.

אני משתתפת במושב הראשון ואדבר על השאלה ‘האם יש לנו זכות לאנונימיות?’.
אתם מוזמנים.

בהזדמנות זאת, הערה מינהלתית: בימים אלה סיימתי לתקן את העיצוב של פוסטים לא מעטים, פעולה שנדרשה בשל שינוי ערכת העיצוב של הבלוג עם המעבר לוורדפרס. חוששני שבשל תקלה עלומה בממשק, משתמשי גוגל רידר קיבלו על כל תיקון כזה הודעה ב-RSS כאילו הועלה פוסט חדש. מעתה ואילך זה צפוי רק פה ושם בפוסטים אקראיים, אם אתקל בהם בבעיית עיצוב. סליחה ותודה על הסבלנות.

Read Full Post »

למבקשים גרסה אנגלית

מאמר שלי על הכנס באוניברסיטת יורק התפרסם אתמול ב-Toronto Star. זהו מאמר מקוצר ורזה בהשוואה לגרסה שפרסמתי כאן בעברית על רשמי מהכנס. מכיוון שלעתים קרובות מבקשים ממני גרסאות באנגלית לרשימות שלי, ולגבי הרשימה הזאת במיוחד קיבלתי כמה בקשות, אני מצרפת קישור. ומה מתאים יותר מלעשות זאת היום, האחד ביולי, שהוא  "יום קנדה"…

Read Full Post »

ברשימה קודמת, הצגתי בין השאר את הלבטים שקדמו לנסיעתי לכנס באוניברסיטת יורק. (בהזדמנות זאת תודה לרבים שכתבו לי בתגובה ולא הספקתי להשיב להם אישית לפני שנסעתי). האם חזרתי בשלום? תלוי מאיזו בחינה.

מכיוון שחששתי מראש שהכנס ייהפך לגרסה אקדמית של דרבן, לא ממש הופתעתי לשוב ולשמוע את אותם טיעונים פלסטינים המושמעים מזה עשרות שנים. גם אם לעיתים בהקצנה קשה לשמיעה; וגם אם פה ושם תוך שימוש במונחים חדשים, כדי להתאים את השיח לבון-טון הפוליטי-האקדמי (ההתאמה למציאות פחות חשובה…). כך שמענו שישראל היא מדינת אפרטהייד גזענית; שהציונות היא תנועה קולוניאלית שנישלה, טבחה וטיהרה את אוכלוסיית הילידים ("indigenous") הפלסטינים; שהסיבה היחידה לאי-נכונותם של היהודים בישראל לוותר על מדינת לאום יהודית היא אי-רצונם לאבד כוח ופריווילגיות; ושיש בציונות נטייה איהנרנטית (כך!) לפשעי מלחמה. המשך…

Read Full Post »

מחר אני נוסעת לכנס באוניברסיטת יורק שבטורונטו, בנושא של המודלים האפשריים לפתרון הסכסוך, שתי מדינות או מדינה אחת? התבקשתי, מאד מאוחר, לדבר בכנס על הנושא של הפליטים הפלסטינים.

התלבטתי קשות אם להיענות לבקשה, והאמת שאינני יודעת אם טוב עשיתי שהחלטתי בחיוב. מדובר בכנס בעייתי מאד. בתחילת דרכו הנושא שלו הוגדר כמדינה אחת כדרך לפתרון הסכסוך, ורק לאחר מכן  בעקבות input של ישראלים מרכזיים שאליהם פנו להשתתף בוועדת ההיגוי, כבחינת מודלים אפשריים. אני מעריכה שהפנייה המאוחרת אלי באה כדי לנסות לאזן את התכנית: התבקשתי במפורש להציג את הגישה הישראלית לתביעת השיבה, על סמך דברים שכתבתי. למרות מאמציהם של מארגני הכנס, עדיין התרשמתי שהתכנית איננה מאוזנת וגם היתה לי התכתבות אתם בנושא.
מנסיוני, כנסים כאלה, גם כשהם מאורגנים בתום לב ועם כל הרצון הטוב, "נחטפים" לעיתים קרובות על-ידי חלק מהמשתתפים או אפילו הקהל. הפזורה הפלסטינית, ממש כמו היהודית, מתאפיינת בכך שהיא עוד יותר קיצונית מהקולקטיב החי בישראל. הדבר נכון במיוחד לגבי תביעת השיבה, שהוא הנושא של הפאנל שלי, הטעון במיוחד. חששתי, אפוא, שהכנס יהיה מעין "דרבן" אקדמי. המשך…

Read Full Post »

בהשתתפות אשה

קבוצת הכדורגל של מרכז בגין

מרכז מורשת בגין בירושלים ערך יום עיון על דת ומדינה: המודל האמריקאי מול המקרה הישראלי . 11 דוברים (אחד שמדבר פעמיים). אף לא אשה אחת.
ברור, אין אף אשה שיש לה מה לומר בענייני דת ומדינה. נשים הן רק הקורבן העיקרי של העירוב של שני המוסדות האלה. זאת הן משום שמעמדן נחות ברוב דתות העולם, הן משום שהדת מסדירה גם את הזירה הפרטית של החיים, המשפחה והפריון. זירה המשפיעה רבות על נשים ושבה השליטה הגברית בנשים עדיין שולטת בכיפה. (ראו עוד כאן).
את כל התירוצים למה אין נשים בפאנלים כבר שמענו. והם תמיד אותו דבר. אז אנא חסכו אותם מאתנו.

סובייקטים ואובייקט

יום העיון הנ"ל היה חלק מפסטיבל 'שערייך' שהתקיים בירושלים בשני ימים של חול המועד סוכות ונמשך לתוך ליל הושענא רבא. ארוע אחר בפסטיבל עסק בגיור. נושא חשוב וחם לאחרונה, משאישר בית הדין הרבני הגבוה את ביטול הגיורים של הרב דרוקמן, שקיבל את המנדט לפעולתו מטעם ממשלת ישראל. החלטה ההופכת במחי יד רבבות אנשים ללא-יהודים ולכן, בין השאר, לכאלו שנישואיהם בטלים. התכנייה שהיתה בידי סיפרה כי יטלו בו חלק ארבעה גברים שהופיעו בשמם המלא ובתוארם (רב, שני ח"כים ופרופסור) ובהשתתפות "אשה שבתהליך גיור". אינני חושדת ב'קולך' – ארגון פמיניסטי דתי שאני מעריכה מאד – שמטעמו נערך הארוע, בתפיסה שוביניסטית. סביר שאי-פרסום שמה של האשה נבע מרצון להגן עליה; יתכן שבעת פרסום התכנייה לא ברור היה מי תופיע.  עדיין, נראה כי גם 'קולך' נכשלה כאן בכך שהאשה היחידה שמדברת בארוע היא קורבן ללא שם. חשוב מאד להביא את קולה. כאמור בסעיף לעיל, חיוני לזכור את הקורבנות של הפרקטיקות האלה, שבהן הדת מסדירה את מעמדו האישי של אדם, כמו גיור, נישואין וגירושין, ושנשים נפגעות מהן במיוחד. אבל נשים יכולות להופיע גם בתור דוברות שמנתחות אותן. כסובייקט ולא כאובייקט בלבד.

גברת ופרופסור

חברה הסבה את תשומת לבי לרשימה של אלי אשד, שמציג ויכוח בין "ד"ר אריה מורגנשטרן" לבין "גברת מרגלית שילה". "גברת" שילה, כתבה לי חברתי, היא פרופסור שתרמה רבות בתחום ההיסטוריה של נשים בפלשתינה-ארץ ישראל. בין אם בוחרים לכנות אשה כ"גברת" במקום בתוארה האקדמי/המקצועי (מקום שזה רלוונטי), בין אם מציגים אותה בשמה הפרטי בלבד ולא בשמה ובשם משפחתה – מדובר בפרקטיקה של הקטנת נשים. במקרה הזה היא שירתה ניסיון להאדיר צד אחד בוויכוח, שהוכתר בתוארו האקדמי (וכן הוסף לו האפיתט "החוקר הידוע"), תוך הקטנת הצד השני, פרופסור שהוצגה כ"גברת".
זה לא תרגיל שמופנה תמיד רק כלפי נשים, אלא כלפי כל מי שרוצים לזלזל בו תוך מצג של נימוס. בראיון שנתן פרופ' דניאל פרידמן הוא כינה את פרופ' אהרן ברק "מר ברק". האחרון עשה בדיוק אותו הדבר לפרופ' יורם שחר כשכינה אותו "אדון (או מר) שחר". אבל היא נפוצה במיוחד כלפי נשים (וכשמדובר בהצגה בשם פרטי בלבד – גם כלפי ילדים). אותן דחוף יותר להקטין.   (תודה לפ').

Read Full Post »

הפקולטה למשפטים (הפורום למשפט ופילוסופיה) בשיתוף עם החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ארגנו כנס בינלאומי מכובד שנושאו שוויון.
בכנס משתתפים 20 דוברים, במתכונת של מרצה ומגיב. ועכשיו נחשו, כמה נשים משתתפות בכנס שנושאו, כזכור, "שוויון"?
התשובה: אחת.   כמגיבה.

ולמשתתפים מכובדים בכנס, בעלי דעות מתקדמות עד רדיקליות, שבדרך-כלל מספרים לנו רבות על שוויון, גם באופן אקדמי וגם מחוץ לאקדמיה, בטלוויזיה, בעיתונות ובבלוגים – זה כנראה לא מפריע. בכל אופן לא מפריע להם להשתתף.  או שהם מדקלמים לעצמם את התירוצים הרגילים שאנחנו מקבלות להיעדרן של נשים מכנסים אקדמיים. שמענו כבר את כולם. והם תמיד אותו דבר.  או שאולי יעירו על כך הערה מתוחכמת בפתח הרצאתם, לכסות את ערוותם המשותפת, וירגישו נפלא.

לצערי לא מצאתי כרגע גרסה מקוונת להזמנה שאפשר לקשר אליה. תודה לד"ר יופי תירוש שהעבירה לי את ההזמנה באי-מייל, בליווי ההערה הקולעת (המצוטטת ברשותה): "נראה מרתק. אני רק מציעה להוסיף עוד פייפר אחד, שנושאו 'מה ניתן ללמוד על שוויון מתוכנית הכנס על שוויון'."

Read Full Post »

בשם הביטחון (של כיסא ראש הממשלה)

עד עתה איש לא קיבל על עצמו אחריות להתנקשות במורנייה. כך שלא נדע אם ישראל עומדת מאחוריה. כלומר, עד הפעם הבאה שהמשנה לראש הממשלה ירצה לחלץ את הבוס שלו מוועדת חקירה, ויצהיר שמסקנות הוועדה בדוח החלקי יושמו בהצלחה. עובדה: בפעולה בסוריה (שעד אז דובר עליה רק מפי "מקורות זרים") נערך תהליך מוצלח של קבלת החלטות. את שם הביטחון נושאים רק כשמדובר ברמיסת זכויות הפרט, מן הסתם. כשמדובר בחשיפת סוד צבאי כדי להציל את עורו של ראש הממשלה לקראת פרסום דוח וינוגרד הסופי – זה מותר ועוד איך. אבל לְמה אפשר לצפות ממי שבילה את ישיבת הממשלה שבה הוחלט על היציאה למלחמה בהכנסה לזיכרון הטלפון שלו את מספרה של קצינה צעירה שכמה רגעים קודם לכן דחף את לשונו לפיה. ולְמה אפשר לצפות מהבוס שלו, אהוד ("שלא על דעתי") אולמרט, שבסך-הכול רוצה להמשיך ללכת לעבודה בבוקר.

הבו לנו מלחמה

אני שומעת אתמול ברדיו את הפרשן מסביר למגיש את התרחיש שעל-פיו ש"ס תפרוש מהקואליציה. יש תאריך משוער. טוב, אלא אם כן יעשו מבצע בעזה, ואז כולם יתאחדו ואי אפשר יהיה לפרוש. אולי אפילו הליכוד ייכנס לקואליציה. גם למבצע יש תאריך משוער. (עד כאן הפרשן). כן, אין כמו  מלחמה נחמדה כדי לאחד את השורות. ועשרות ומאות ההרוגים והפצועים שלנו ושלהם? וגלעד שליט שנמק שם? עזבו, כסף קטן. יש סדרי עדיפויות של ממש. ומה זה המחיר הזה לעומת הצורך הקריטי, הלאומי. מה זאת אומרת איזה? לשמור על הכיסא, כמובן.

נמאסססס (על האתיקה של החסימה)

לאחרונה קיבלתי הזמנות לכמה כנסים. שניים מהם של המרכז לאתיקה בירושלים. 'על ערכי צה"ל במלחמת לבנון השנייה בעקבות ועדת וינוגרד', ועל 'אחריותם האישית והציבורית של מנהיגים'. בראשון השתתפו חמישה גברים: ארבעה דוברים ויו"ר. בשני – שישה גברים: חמישה דוברים ויו"ר.
אז  אולי צריך לקיים כנס על האתיקה של הדרת נשים במרכז לאתיקה.  (גילוי נאות: עבדתי פעם במרכז הזה, אבל אז לא התקיימו בו כנסים כאלה).
והיום התקיים במכון ון-ליר קיים כנס על  'מחסומים, חוסמים ונחסמים'. מבין 12 המשתתפים – אשה אחת, כיו"ר מושב (עלה התאנה המוכר). מעניין, זכור לי שדווקא בנושא זה פועל ארגון, המורכב מנשים בלבד. אף אחת מהן לא הופיעה בכנס. או כל אשה אחרת, שאולי יש לה מה לומר בנושא. אז שוב הצעה לכנס אלטרנטיווי: איך חוסמים נשים בכנסים.

Read Full Post »