Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מדינה דו לאומית’

ברשימה קודמת, הצגתי בין השאר את הלבטים שקדמו לנסיעתי לכנס באוניברסיטת יורק. (בהזדמנות זאת תודה לרבים שכתבו לי בתגובה ולא הספקתי להשיב להם אישית לפני שנסעתי). האם חזרתי בשלום? תלוי מאיזו בחינה.

מכיוון שחששתי מראש שהכנס ייהפך לגרסה אקדמית של דרבן, לא ממש הופתעתי לשוב ולשמוע את אותם טיעונים פלסטינים המושמעים מזה עשרות שנים. גם אם לעיתים בהקצנה קשה לשמיעה; וגם אם פה ושם תוך שימוש במונחים חדשים, כדי להתאים את השיח לבון-טון הפוליטי-האקדמי (ההתאמה למציאות פחות חשובה…). כך שמענו שישראל היא מדינת אפרטהייד גזענית; שהציונות היא תנועה קולוניאלית שנישלה, טבחה וטיהרה את אוכלוסיית הילידים ("indigenous") הפלסטינים; שהסיבה היחידה לאי-נכונותם של היהודים בישראל לוותר על מדינת לאום יהודית היא אי-רצונם לאבד כוח ופריווילגיות; ושיש בציונות נטייה איהנרנטית (כך!) לפשעי מלחמה. המשך…

Read Full Post »

מחר אני נוסעת לכנס באוניברסיטת יורק שבטורונטו, בנושא של המודלים האפשריים לפתרון הסכסוך, שתי מדינות או מדינה אחת? התבקשתי, מאד מאוחר, לדבר בכנס על הנושא של הפליטים הפלסטינים.

התלבטתי קשות אם להיענות לבקשה, והאמת שאינני יודעת אם טוב עשיתי שהחלטתי בחיוב. מדובר בכנס בעייתי מאד. בתחילת דרכו הנושא שלו הוגדר כמדינה אחת כדרך לפתרון הסכסוך, ורק לאחר מכן  בעקבות input של ישראלים מרכזיים שאליהם פנו להשתתף בוועדת ההיגוי, כבחינת מודלים אפשריים. אני מעריכה שהפנייה המאוחרת אלי באה כדי לנסות לאזן את התכנית: התבקשתי במפורש להציג את הגישה הישראלית לתביעת השיבה, על סמך דברים שכתבתי. למרות מאמציהם של מארגני הכנס, עדיין התרשמתי שהתכנית איננה מאוזנת וגם היתה לי התכתבות אתם בנושא.
מנסיוני, כנסים כאלה, גם כשהם מאורגנים בתום לב ועם כל הרצון הטוב, "נחטפים" לעיתים קרובות על-ידי חלק מהמשתתפים או אפילו הקהל. הפזורה הפלסטינית, ממש כמו היהודית, מתאפיינת בכך שהיא עוד יותר קיצונית מהקולקטיב החי בישראל. הדבר נכון במיוחד לגבי תביעת השיבה, שהוא הנושא של הפאנל שלי, הטעון במיוחד. חששתי, אפוא, שהכנס יהיה מעין "דרבן" אקדמי. המשך…

Read Full Post »

ה-29 בנובמבר הוא מועד מתאים להביא שוב את הביקורת שפירסמתי לפני חמש שנים בהארץ ספרים על גיליון מס' 11 של מצד שני, שעסק בהחלטה 181 של האו"ם (החלטת החלוקה).

מזה זמן שחלק מסוים של הזירה האינטלקטואלית רוחש מגמות של חזרה מהרעיון של שתי מדינות לרעיון של מדינה אחת, דו-לאומית. קישרתי את המאמרים האלו בסימניה שלי בטור הימני, אבל זה הזמן לרכז אותם:

פתח טוני ג'אדט ב-New York Review of Books עם ישראל: האלטרנטיבה; החרתה החזיקה אחריו וירג'יניה טילי ב-London Review of Books על הפתרון של מדינה אחת; בגיליון הבא של ה-New York Review of Books התפרסמו צרור תגובות לג'אדט ותשובתו למגיבים ונרשמו כמה ביטולים של המנוי על העיתון היוקרתי; מאמר של אדוארד רוטשטיין בניו-יורק טיימס שמציע לנסות את הרעיון הדו-לאומי קודם במקום אחר… וכמובן גם אצלנו פרשו מירון בנבנשתי וחיים הנגבי את משנתם הדו-לאומית, איש איש בדרכו. ואתמול התייחס לכל אלו יואל אסתרון ב-הארץ במאמרו מי בעד חיסול ישראל?

החלטה 181 של האו"ם
מפת החלוקה (מוגדלת)

Read Full Post »