Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מנוי’

לפני שבועיים דיווחתי כאן על שיחת טלפון קפקאית-מה, שניהלתי עם מחלקת המנויים בהארץ.
אתמול קיבלתי שיחה מאותה מחלקה עצמה. "מדברים מהארץ. אנחנו מבקשים לעניין אותך במנוי", זימרר המטלפן. עדכנתי אותו שאני עצמי דווקא התעניינתי לאחרונה במנוי מסוים אבל התבשרתי שאני לא עונה לקריטריונים שאותם לא היו מוכנים לגלות לי. המממ… בואי נראה מה רשום, בדק (במאגר שאני כבר לא אמורה להופיע בו, שהרי שוב אינני מנויה). "זה כי היית מנויה אצלנו בשנה האחרונה", ניסה. "לא, אני כבר שלוש שנים לא מנויה". "אה, קיבלת מגזין חודשי". לא ידעתי על מה הוא מדבר אפילו. איזה מגזין? "מגזין דה-מרקר". "? – אולי קיבלתי מכם פעם מתנה, אבל זה היה נורא מזמן". "אז זה לא היה בשנה האחרונה? אם כך זאת פשוט טעות", הרגיע אותי, "תוכלי לעשות מנוי לסו"ש". יש קריטריונים, המשיך להסביר, ובין היתר מי שהיה מנוי בשנה האחרונה לא כשיר. (היתכן שיש כאן סקופ, ומתגלה ומפורסם לפחות אחד מן הקריטריונים העלומים למנוי סוה"ש הנחשק [נגיד] של הארץ?) שיתפתי אותו בחששי שנכנסתי לרשימה השחורה. "אין אצלנו נקודות שחורות ולבנות, אנחנו לא זברה", דחה אותי בבוז משועשע. נשאר רק עניין המחיר, הגבוה בלמעלה מ-30% ממה שמקבלים מנויי סו"ש אחרים בישוב שלי. הוא הבטיח לבדוק. אני ממתינה בסבלנות כדי להחליט אם אני מעוניינת.

מלבד לחכות שהוא יחזור אלי עם תשובה, נותר כעת רק לתהות אם מדובר בשיחת טלפון מקרית לחלוטין, או שמא מישהו בשוקן (היעלה על הדעת?) קרא כאן.

Read Full Post »

קוראים נאמנים במיוחד זוכרים אולי שלפני כשלוש שנים ביטלתי את המנוי על הארץ, לאחר יותר מ-25 שנים שבהן הייתי מנויה על העיתון. כתבתי על הסיבות פה ושם. מאז אני מעיינת במהדורת האינטרנט שלו, שהולכת ונהפכת לבעייתית יותר ויותר, הן מבחינה עיתונאית הן מבחינה אינטרנטית.

מסיבות שונות שקלתי לאחרונה לעשות מנוי לעיתון הנייר לסוף השבוע בלבד. זוהי אופציה שהוצעה לי כשביטלתי את המנוי, אבל אז לא רציתי בה. התקשרתי, אפוא, למחלקת המנויים של העיתון, כדי לברר את האפשרות ולבדוק אילו תנאים יוצעו לי. לא לפני שבדקתי עם השכנים איזה מחיר הם משלמים על אותה חבילה. חמושה בעט ובנייר המתנתי בסבלנות למענה הקולי עד שנציג חביב עלה על הקו. הצגתי את קושייתי ונשאלתי אם הייתי פעם מנויה. הייתי, כידוע. אז בדקו אם אני במאגר על-פי מס' הטלפון שלי. אמרתי משהו ביני לביני על זה שזה one way ticket: רק נכנסים ולא יוצאים, ומזל שזה (בינתיים) לא ביומטרי. הנציג הודיע שמשהו אכן "יוצא", זיהה אותי בשמי ואז הודיע לי חגיגית שאני "לא זכאית"(!) לעשות מנוי רק לסוף השבוע.

אני: "לא זכאית? למה?"
הוא: "יש קריטריונים".
אני: "אוקיי, אבל מהם הקריטריונים שאני לא עומדת בהם?"
הוא: "יש קריטריונים. אי אפשר להגיד אותם. זה לא אני מחליט, זה אלה שמעלי. אני בקומה שנייה, יש מי שיושב למעלה". ללמדני שלא מדובר רק בעניין מטאפורי של הקודקודים ש"למעלה", הם יושבים מעליו גם פשוטו כמשמעו, כנראה בקומה שלישית(?). [אחרי שראיתי את עג'מי, מזל שלא בחניון ליד].
אני: "בסדר, אני מבינה שיש קריטריונים. אבל הם צריכים להיות שקופים".
הוא: "ככה זה. אי אפשר להגיד. את רוצה לדעת כמה זה עולה?"
אני: "כמה עולה מה שאני לא יכולה לעשות?"
הוא: " טוב, אבל שאלת. זה יעלה לך …". כאן הוא נקב במחיר הגבוה ביותר מ-30%(!) ממה שמשלמים השכנים שלי באותו ישוב. דא?

נציג השירות, כמובן, אינו יודע על מה ולמה אינני עומדת בקריטריונים, וקרוב לוודאי שאיננו יודע מהם בכלל. אבל אולי ממישהו יותר למעלה שם אפשר לקבל הסבר על אילו קריטריונים צריכה לענות מי שכן רשאית לעשות מנוי למהדורת סוף השבוע בלבד אצל שוקן? ומדוע הם אינם נמסרים? מה פשר הנקודה השחורה שמופיעה ליד פרטָי במאגר? ואיך זה שפתאום יצאתי מקבוצת הזכאים? מה עשיתי רע (או טוב)?
לא שאני בטוחה שעכשיו כבר אעשה. אני לא מתעקשת להיות חברה במועדון שלא רוצה בי.

עוד בנושא:
ערב הווי למנויי הארץ

Read Full Post »