Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘סירוב אזרחי’

ולרשטיין לא קרא לאלימות. הוא קרא לסירוב אזרחי. השאלה היא האם מדובר בסירוב שיכול להיות מוצדק מבחינת הערכים שהוא מבקש להגן עליהם. הקריאה להעמידו לדין בגין המרדה די מדהימה: מדובר בעבירה שצריכה להימחק מספר החוקים בגין פגיעתה הקשה בחופש הביטוי. ולמה ולרשטיין בכל זאת היה צריך לשבת בכלא. מזמן.

המערכת הפוליטית רועשת וגועשת, אך לפחות על-פי הדיווח על דבריו של פנחס ולרשטיין לא היתה בהם משום קריאה לאלימות. על-כן לא נעברה עבירה של הסתה לאלימות. עבירה זו קבועה בסעיף 144ד2 לחוק העונשין:

"המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים".

ולרשטיין ללא ספק קרא להפר את החוק. הפרת חוק לא אלימה יכולה ליפול בגדר סירוב אזרחי, שבנסיבות מסוימות יכול להיות מוצדק. בעוד שסירוב אזרחי עצמו הוא פעולה המוגדרת כפוליטית ופומבית, שאלה הדורשת בחינה היא מעמדה של קריאה לסירוב אזרחי. אך חשוב יותר: האם מדובר בעמידה בתנאים של סירוב אזרחי כפי שמגדיר אותם למשל ג'ון רולס, בספרו A Theory of Justice? – "אי-הצדק שנגדו מוחים צריך להוות הפרה ברורה של חירויות האזרחות השווה, או של שוויון ההזדמנויות האזרחי, הפרה שנמשכה לאורך זמן, אל מול אופוזיציה פוליטית". כאן לא מדובר בהפרה לאורך זמן של עקרונות הצדק היסודיים של החברה, אלא בחוק נקודתי. גם השאלה האם יש כאן פגיעה קשה בעקרונות הצדק איננה טריוויאלית כלל ועיקר. למרות שנראה ברור כי בפינוי אנשים מביתם מדובר בפגיעה בזכויותיהם, אני סבורה כי הערכים שבשמם נעשית הפגיעה הזאת דווקא הם הערכים הדמוקרטיים הראויים. זאת בעוד שהערכים שבשמם מתבצעות הפרות החוק של המתנחלים (במקרה שאלו אינן אלימות) הם ערכים שמימושם, כפי שכתב חיים גנז,

"פירושו פגיעה בוטה בזכות האנושית לשלטון עצמי ולכבוד [של הפלסטינים – נ"כ], אותה זכות שעל-יסודה ניתן לייחס לדמוקרטיה ערך כשלעצמה". (ציות וסירוב, הקיבוץ המאוחד 1996).

יש הטוענים שניתן ללא שום פקפוק להעמיד לדין את ולרשטיין בגין עבירת ההמרדה. זאת על-פי סעיף 136 לחוק העונשין המגדיר המרדה, בין השאר:

"(1) להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין; (2) להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין; ".

עמדה זאת הובעה מפי משה נגבי בתכניתו 'דין ודברים' השבוע. מעניין לשמוע דברים כאלו מפי מי שרואה עצמו כלוחם ללא חת לזכויות האדם, שכן כל מי שחופש הביטוי יקר לו סבור כי עבירת ההמרדה צריכה להימחק מעל ספר החוקים. מדובר בעבירה שמקורה בפקודת החוק הפלילי מן המנדט הבריטי, שהפְּסִיקה כבר הבינה שחובה לצמצם את תחולתה אחרת היא לא תעלה בקנה אחד עם אופיו של משטר דמוקרטי, המאפשר מתיחת ביקורת על השלטון. (לפירוט ר' קרמניצר וגנאים, הסתה, לא המרדה, המכון הישראלי לדמוקרטיה 1997).

ולרשטיין. הרג נער פלסטיני

וולרשטיין? ולרשטיין צריך היה לשבת בכלא. לא על הסתה, לא על המרדה – על הריגת רבאח ר'אנם אחמד ב-11.1.1988. ולרשטיין היה גם אז ראש המועצה האזורית בנימין. הוא הואשם תחילה בהריגה אך בעקבות עסקת טיעון הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון ל-4 חודשי מאסר בפועל שיְרוּצוּ בעבודות שירות ול-12 חודשי מאסר על תנאי. (ת"פ 265/88, מדינת ישראל נ' פנחס בן משה ולרשטיין. ר' עוד כאן). צדק, כבר אמרנו?

Read Full Post »

מזמן לא קראתי כתבה כל-כך מבולבלת, בכל הנוגע לסרבנות, כמו הכתבה במוסף הארץ על ועדת המצפון של צה"ל. היה בה המון "מה לא" (מה לא לשאול כדי לאבחן פציפיזם, למשל) אבל "מה כן" (מהו פציפיזם ואיך מאבחנים אותו, מה ההבדל בין סוגי סרבנות שונים) – ללקט בפינצטה, וגם אז, כמובן, לא יוצא מזה שום דבר קוהרנטי.

אז הנה כמה הבחנות נחוצות. זהו שילוב של קטע ממאמר שלי שטרם פורסם, עם קטע מחוות-דעת שהגשתי לוועדת המצפון המדוברת לגבי אחד מן הסרבנים המבקשים להשתחרר משירות סדיר.

שלוש הבחנות נדרשות לדיון בסירוב אזרחי (civil disobedience). הראשונה נוגעת להבדלים בינו לבין סרבנות מצפון; השנייה – להבדלים בין סרבנות טוטלית לבין סרבנות סלקטיבית. ואילו ההבחנה האחרונה היא בין הצדקת הסירוב לבין תגובתן הראויה של הרשויות כלפיו. המשך…

Read Full Post »

פורסם בהארץ 23.10.1996

מי שסבור כי הציות לחוק הוא חובה מוחלטת, חייב להבין כי הוא מצדיק ציות לחוקים הנאציים, למשל.

השאלה אינה אם אסור להפר את החוק, אלא באילו נסיבות מותר ואף מוצדק להפר אותו. משום שברור שלא כל חוק הוא מעל הכל. אני מקווה שה"ה שריד ורובינשטיין, שהתבטאו בנחרצות בשם מפלגתם נגד סירוב מכל סוג שהוא, מבינים לאן מובילה אותם עמדתם.

מותר לפוליטיקאי לשקול שיקולים פוליטיים בזכות או בגנות צעד מסוים, שמעבר להיבט המוסרי והמשפטי שלו יש לו גם משמעות פוליטית; ניתן להתווכח אם הנסיבות הקיימות מצדיקות סירוב; אך ללא הכרה בכך שיש ערכים שהם מעל החוק,לא ניתן כלל לנהל ויכוח.

השמאל הישראלי התנער בצדקנות מהכותרת "מרי אזרחי", שהודבקה לצעדים שהוצעו לו על ידי כמה מחבריו הביטוי "מרי אזרחי לא-אלים" הוא כפל לשון; שכן "מרי אזרחי", על-פי הגדרתו, הוא בלתי-אלים. הקונוטציות של המלה העברית מרי עושות עוול למונח civil disobedience, שנכון יותר לתרגמו "סירוב אזרחי".

ג'ון רולס, מגדולי הפילוסופים הפוליטיים של זמננו, הגדיר במדויק את הנסיבות המצדיקות, לשיטתו, סירוב אזרחי. זוהי פעולה פומבית בלי-אלימה, מצפונית אך פוליטית, העומדת בניגוד לחוק, שנעשית על פי רוב במטרה להביא לשינוי בחוק או במדיניות הממשלה.

הפעולה, מדגיש רולס, אינה חייבת להפר דווקא את החוק שנגדו מוחים, והיא מבטאת אי-ציות לחוק בתוך גבולות של נאמנות לחוק, המתבטאת באופי הפומבי והבלתי אלים של הפעולה ובנכונות לקבל את התוצאות החוקיות של המעשה. אחת הדוגמאות הבולטות לסירוב אזרחי היתה היוזמה של מתנגדי מלחמת וייטנאם שלא לשלם מסים.

התנאים המצדיקים סירוב אזרחי, על-פי רולס, הם נוקשים למדי: האי צדק שמוחים נגדו צריך להוות הפרה ברורה של חירויות האזרחיות השווה, או של שוויון ההזדמנות האזרחי, הפרה שנמשכה לאורך זמן, אל מול אופוזיציה פוליטית. בתנאים אלה, אף שהפעולה עומדת בניגוד לחוק, רואה בה רולס דרך נכונה מבחינה מוסרית לשמור על משטר חוקתי.

מימוש הזכות לסירוב אזרחי, כמו מימוש של כל זכות אחרת, צריך להתבצע מתוך שיקול רציונלי ואיזון בין המטרות הרצויות לנזק שנגרם. יכול הפוליטיקאי לבוא ולשכנע כי יש להימנע מיישומה כדי למנוע מצב שבו הצד השני ינהג כמותנו.

זוהי, אגב, טענה בעייתית שיוצרת סימטריה שאינה קיימת בין סירוב השמאל, שנובע כל כולו ממניעים הומניסטיים, לבין פעולות שנעשו בצד השני, שראשית כל היו אלימות, וכבר בכך הן יוצאות מגדר המונח סירוב אזרחי.

השאלה האם הנסיבות המתקיימות עכשיו בישראל מתירות או מצדיקות סירוב אזרחי היא כבדת משקל ושלילת עצם העלאתה היא תמוהה. יותר מכך, זהו צעד לא נבון ובלתי אחרי מצד מנהיגיה של מפלגה נמתיימרת לשאת את זכויות האזרח ואת הדמוקרטיה (המהותית, המהותית) כדגלה.

כל המאמרים

Read Full Post »