Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘סמכות שיפוט אוניברסלית’

לא מפליא. כמעט מתבקש. על-פי הדיווח, הצעת חוק שחתומים עליה 20 חברי כנסת (מהקואליציה ומהאופוזיציה) מבקשת “להוציא מחוץ לחוק עמותות המעורבות בפעילות שנועדה להביא למעצר קציני צה"ל ובכירי ממשל בחו"ל בגין פשעי מלחמה”.

כתבתי מספר פעמים על העובדה שחקירה והליכים משפטיים חיצוניים מתאפשרים כאשר המדינה עצמה לא חוקרת חשדות לפשעים שבוצעו. (למשל כאן, אייטם שני). אמנת רומא, שמכוחה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), קובעת במפורש שסמכות השיפוט שלה היא משלימה. אמנת ג’נווה הרביעית מקנה סמכות שיפוט אוניוורסלית למדינות שהן צד לה בגין הפרות חמורות שלה, על-פי העיקרון של הסגר או העמד לדין. זהו עיקרון כללי במשפט הבינלאומי שסמכותן הפנימית של מדינות קודמת לסמכות בינלאומית. ורק משהן כושלות לממש אותה הוא נכנס לפעולה.

באופן אישי לא אשאב שום סיפוק מכך שאראה ישראלים מועמדים לדין בחו”ל. להיפך. אתבייש. אבל אתבייש בעניין עצמו: בכך שהם נחשדים בביצוע מעשים כאלה. לא בכך ש”הגויים” שופטים אותם. מכיוון שטענות חזקות הועלו, ראוי היה שישראל תבדוק ברצינות אותן ואת התנהלותה. קודם כל כי כך צריכה לנהוג מדינה בעלת מערכת משפט מתפקדת. ורק אחר-כך כדי שאחרים לא יעשו זאת במקומה. כי היום גם המשפט מתנהל בעולם גלובאלי.

גם קריאותיהם של ארגונים לזכויות אדם לחקור הופנו קודם כל לישראל. יש להבין שחקירה, הענשה ומתן תרופה בגין הפרות הן חלק מהמימוש המלא של זכויות אדם, ומחובתן של מדינות להבטיח אותן.

ארגוני זכויות אדם אף הם צריכים לעמוד לביקורת. אני עצמי מותחת עליהם ביקורת כאשר אני סבורה שהיא נדרשת. גם בעיני לא תמיד העובדים שם מפרידים כהלכה בין השקפות פוליטיות מובהקות לבין תפקידו של ארגון זכויות אדם. אבל זה לא אומר שאין לעמוד על דרישה מסוימת הנובעת מטעמים של זכויות אדם -  כמו הדרישה לחקור – רק כי היא שנויה במחלוקת פוליטית. קיומם של ארגונים לא-ממשלתיים, של ארגוני זכויות אדם, של חברה אזרחית – הוא חיוני. התפקיד שלהם חשוב מכדי לזרוק את התינוק עם מי האמבטיה.
אם שום דבר אחר לא אכפת לנו, בואו נזכור שאולי גם אנחנו נזדקק, יום אחד, שירימו את הקול בשבילנו. ולפי קצב הארועים שהצעת החוק הזאת מסמנת, הוא קרוב עד להבהיל.

עוד בנושא: מי מפחד משיפוט בינלאומי

 

Read Full Post »

ידיעה בעמודו הראשון של הארץ היום מספרת על אולטימטום בריטי שהוגש לישראל, לפתוח בהליכים משפטיים נגד המעורבים בהריגתו של הצלם ג'יימס מילר או שייפתחו הליכים כאלה על אדמת בריטניה, בשל הפרה של אמנת ג'נבה. הליכים אלה יהיו כרוכים בבקשת הסגרה.

העיקרון העומד בבסיס הדרישה הבריטית איננו חדש. זהו העיקרון של "הסגר או העמד לדין" (aut dedere aut judicare), המחייב מדינות להעמיד לדין ולהעניש את מי שביצעו פעולות הנחשבות לפשעים במשפט הבינלאומי. לענייננו, אמנת ג'נבה הרביעית קובעת בסעיף 146 כי המדינות החתומות נוטלות על עצמן להעביר כל חקיקה הכרחית להענשת מי שביצע, או ציווה על ביצוען של הפרות חמורות של האמנה, לחפש [כך, באופן אקטיבי! – נ"כ] אנשים שביצעו לכאורה, או ציוו על ביצוען, של הפרות חמורות כאלו ולהעמיד למשפט אנשים אלו, ללא התחשבות באזרחותם. הן רשאיות, אם הן מעדיפות, להסגיר אנשים אלו למשפט במדינה חתומה אחרת.
במקרה דנן, ההפרה החמורה היא הריגה מכוונת (סעיף 147 מגדיר מה נחשב להפרות חמורות – grave breaches – של האמנה).

כלומר, אמנת ג'נבה מקנה למדינות שהן צד לה סמכות שיפוט אוניברסלית בעבירות המהוות הפרות חמורות שלה.
הפעם לא מדובר ב-NGOs המגישים תביעות אלא בהליכים שייפתחו על-ידי בריטניה באופן רשמי. אולי זה ידרבן את ישראל להפסיק למרוח חקירות ולשים קץ לתרבות הפטור מעונש (impunity).

עוד בנושא: אין דין ואין דיין

ומלבד זאת, יש לעצור את רצח העם בדארפור

Read Full Post »