Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘עינויים’

הרשאה לענות

כותרת בעמודו הראשון של הניו-יורק טיימס מהיום מספרת שצוות משפטנים העביר במרץ 2003 תזכיר לשר ההגנה האמריקאי, שקבע כי הנשיא בוש איננו מוגבל על-ידי אמנה בינלאומית האוסרת על עינויים או על-ידי חוק פדרלי נגד עינויים, משום שבסמכותו כמפקד העליון של הצבא לאשר כל טכניקה הדרושה לביטחון המדינה.

לאחר שהניו-יורק טיימס הניח את ידיו על המסמך, ממהרים פקידים בכירים בפנטגון לומר כי היה זה רק תזכיר ביניים, שלא היתה לו השפעה על הליכי החקירה המתוקנים שאישר רמספלד באפריל 2003 בכל הנוגע לאסירים המוחזקים במפרץ גווטנאמו. תזכיר נוסף סיפק טיעונים במטרה למנוע האשמת פקידים אמריקנים בפשעי מלחמה בשל האופן שבו אסירים נעצרו ונחקרו. תזכיר אחר קבע כי אמנות ג'נבה אינן חלות על המלחמה באפגניסטן.

עינויים אינם אסורים רק באמנה הבינלאומית נגד עינויים, שארה"ב היא צד לה. האיסור עליהם הוא חלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי, המחייב גם מדינות שאינן חתומות על אמנה מסוימת. עינויים הם בגדר עבירה שחל עליה העיקרון 'הסגֵר או העמד לדין' (aut dedere aut judicare).

פסק הדין מ-1999, שבו קבע בג"ץ כי שיטות החקירה שהפעיל השב"כ אינן חוקיות.

עוד בנושא:
"תנועת הידיים המגוננות על הראש"
על עינוּיָם של אחרים

Read Full Post »

תמונות העינויים מעירק עוכרות שלווה והופכות קרביים.

לתת קישור לאמנה הבינלאומית נגד עינויים ויחס או עונש אכזרי, בלתי-אנושי ומשפיל (CAT)?  לדוח הרשמי של הצבא האמריקאי (דוח טאגובה), אודות פעולות המעצר והמאסר בכלא אבו-ר'אריב? (תודה לאבנר כהן).

כמו תמיד, הספרות עושה זאת טוב מכל היתר. בחרתי בשיר שכתבה ויסלבה שימבורסקה ובקטע מתוך המסה 'העינויים' של ז'אן אמרי. המשך…

Read Full Post »

כתב-העת השמאלי Dissent פותח דיון על עינויים, שהתחדש בעקבות ה-11/9. (הקישורים בטקסט להלן הם ישירות למאמרים).
סטנפורד לוינסון, פרופסור למשפטים וממשל באוניברסיטת טקסס, בוחן את המתח בין האיסור לענות (שהוא מוחלט במשפט הבינלאומי) לבין הפרקטיקה שמפירה אותו, ושואל האם יש נסיבות שבהן עינויים יכולים להיות קבילים.
ריצ'רד וייסברג (Cardozo Law School) והנרי שו (אוקספורד) משיבים לו ולוינסון שב ומגיב.

Read Full Post »

« Newer Posts