Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘עיתונאות’

על פי רוב, עיתונאים מתנגדים לאיסורי פרסום. עקרונית, הם בעד חופש המידע וזכות הציבור לדעת. קונקרטית, הם בעד חופש הפרנסה (שלהם). הכול בסדר. ולפעמים המניע הקונקרטי מתחפש לטעם עקרוני. 

לכן מה משונה לקרוא ששני עיתונאים – רונן ברגמן ודן מרגלית – מבקשים דיון בדלתיים סגורות בתביעת דיבה שהגיש נגדם בועז הרפז, בעניין הספר שפירסמו אודות הפרשה שעמד במרכזה. הבקשה מנומקת בטעמים… ביטחוניים. לפחות ברגמן (אחרי מרגלית אני לא כל כך עוקבת) הוא מהקולות הרמים שנשמעים תדיר נגד איסור פרסום. אבל זה כשאחרים מעלים נימוקים ביטחוניים. אז הוא מן הראשונים לקפוץ נגדם.

כמובן שייתכן שהכול ענייני והכול מתוך אחריות. מקצועית. ועוד יותר מכך אחריות לביטחונה של ישראל וסודותיה. על פי הפרסום, הספר עבר צנזורה אבל “חלק מהראיות והעדויות מהן למדו הנתבעים על הסיכון הביטחוני החמור שגרם הרפז לא פורטו בהרחבה בספר, בין היתר בשל פסילת הצנזורה”. לא יהיה זה מרחיק לכת לשער שהתביעה נסובה על מה שנכנס לספר ופורסם, לא על מה שהושמט… אבל מן הסתם הנתבעים יבקשו לחזק את עמדתם באמצעות החומרים שברשותם, שלא בהכרח פירסמו.

אז מסתבר שכמו שקורה הרבה פעמים, גם ברגמן ומרגלית מדברים לא מהעיקרון אלא מהפוזיציה. טעמים ביטחוניים לאיסור פרסום הם משוקצים כאשר הם מונעים מהם לפרסם, ומקודשים כאשר אפשר באמצעותם להתגונן מתביעת דיבה המוגשת על מה שפירסמו. נזכור את זה בפעם הבאה שהשניים יתקפו איסור פרסום שהוטל מטעמים ביטחוניים.

————
הערה מנהלתית: לבלוג נוסף בימים האחרונים כפתור המאפשר תרומות לאחזקתו דרך PayPal. התקבלו מספר תרומות וברצוני להודות לתורמים.

Read Full Post »

טמקא מדווח מפי המקור שלו:

'אלי ישי יצא גבר ועזב ישיבת ממשלה', כתבה יוזמת מחאת האוהלים בפייסבוק, אחרי הפגישה עם שר הפנים מש"ס, שהתנגדה לדרישת ראש הממשלה לאשר את עיקר המלצות הדו"ח. (…) 'בקיצור, סחתיין אלי. לליברמן יש מה ללמוד..:)’.

ל"עיתונאות" החדשה, העושה את מלאכתה על ידי העתקת סטטוסים מפייסבוק – מגיע פוסט בפני עצמו. לא זה יהיה הנושא כאן, אלא מה יש לדפני ליף עוד ללמוד.

כן, מסתבר (ולא בהפתעה), שלא די להיות אשה הסוחפת אחריה המונים, מנהיגה בולטת של המחאה החברתית. כמו עוד עניינים, השוביניזם זוקף את ראשו לא אחת דרך השפה. מטבעות לשון, בעיקר, הן מהמורות ידועות שכן חלק ממה שהופך אותן למטבעות לשון הוא ההרגל. אבל יומרה לסדר יום חדש טוב לה שלא תתבטא בשפה שוביניסטית כמו "יצא גבר". מטבע לשון המזהה בין המגדר הגברי לבין החיובי, הראוי והאמיץ. או, על דרך המטונימיה, מזהה בין איבר מסוים בגופו של הגבר לבין תכונות אלה. עד כדי כך שלעיתים גם לנשים מודבק אותו איבר ה"חסר" להן ("יש לה ביצים") או שהן פשוט נהפכות כל כולן ל"גבר". (כמו: "היא הגבר היחיד בממשלה" וכיו"ב).
לא ערכתי סקר מוסמך, אך אני מתרשמת כי המכשלה השוביניסטית הזאת, של "גבר" כמחמאה, נפוצה במיוחד גם בין גברים בעלי מודעות חברתית יחסית.

טוב, מה את רוצה, זה רק אופן דיבור. נכון?
ובכן, כשהייתי ילדה ממש צעירה, הערתי יום אחד לבנות כיתה שהתבטאו "איזה צבע ערבי". הסברתי להן שלקרוא "ערבי" למשהו חסר טעם או שלילי זה משפיל וגזעני. זה, יש לי הרגשה, ישכנע את אלה מאסכולת ה-façon de parler. מה לעשות, הטריק הישן הזה של החלפת המסומן עובד אצל מי שהמחושים שלו קהים קצת. וזה קורה בדרך כלל לגבי נשים.

אז סחתיין, דפני, על ההובלה הנשית. אבל זה לגמרי לא מספיק. יש לך עוד (די הרבה) מה ללמוד.

זכויות נשים_קטן

Meme: שחר
איור: אורית עריף, שבנדיבותה שלחה לי את האיור הזה בזמנו עם הרשאה להשתמש בו. תודה גדולה!

Read Full Post »

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה בשלושה חודשים את ההחלטה בהצעת החוק שקידם נחמן שי, לעגן בחוק חיסיון מקורות לעיתונאים (באמצעות תיקון פקודת הראיות). בשלושת החודשים הללו אמורות מועצת העיתונות ולשכת העיתונות הממשלתית לקבוע מיהו עיתונאי. כלומר, על מי יחול החוק. הגיוני. ברגע שמסדירים דבר-מה בחוק צריך להיות ברור מה תחולתו. אם מדובר במקצוע מסוים שהחוק מקנה לו הגנה, צריך לדעת מי נכנסים בגדרו. דא עקא, שבניגוד למקצועות או עיסוקים אחרים הנהנים מחיסיון (כמו עורכי-דין, רופאים, פסיכולוגים ועוד), עיתונאי איננו מקצוע או עיסוק המוסדרים בחוק ולא מורשים על-ידי המדינה. ולא סתם: בגלל הקשר הישיר של העיסוק לחופש הביטוי, לא נכון שהמדינה תסדיר אותו ותהפוך אותו לעיסוק מורשה, כלומר, תקבע מי רשאי לעסוק בו.
יש גם דעה אחרת, הגורסת שהכוח הרב שבידי התקשורת מחייב ריסון, כמו כל כוח בדמוקרטיה. שלא כמו האמירה הרווחת, גם מטעויות של עיתונאי אפשר למות. אולי לא כמו מטעויות של רופאים, אבל הכוח שמחזיקים עיתונאים בידם לרומם או להשפיל יכול בהחלט להרוס את חייו של אדם. לא צריך לקרוא שוב את ‘הכבוד האבוד של קתרינה בלום’ כדי להבין זאת.

המשך…

Read Full Post »