לפני ימים אחדים ראיתי כי מישהו כתב באחת הרשתות החברתיות על ההבדל בין שמאל לימין, כשמתפרסמים באחד מהצדדים דברי בלע נגד הצד השני: כשזה קורה מימין נגד השמאל, הימנים מסתייגים קלות מהסגנון ויוצאים נגד השמאל. וכשזה קורה משמאל נגד הימין, השמאלנים מתפרקים מהסגנון ויוצאים נגד השמאל. וזה, כך הכותרת שהוא נתן לתיאור שלו, “למה אנחנו מפסידים”.
Posts Tagged ‘עיתונות’
המכים על חזה זולתם
Posted in מדיה, שונות, tagged Cosi fan tutte, הארץ, ימין, מדיה חברתית, עיתונות, פייסבוק, שמאל on 16 באפריל 2017|
החירות לכתוב, לא החובה לקרוא
Posted in זכויות אדם, מדיה, tagged ביקורת, הארץ, חופש הביטוי, עיתונות, עמוס שוקן on 6 באוגוסט 2014| 6 Comments »
ביטויים החוסים תחת חופש הביטוי אינם חסינים מפני ביקורת. גם ביקורת על צורותיה השונות היא חלק מאותו חופש ביטוי עצמו. כתבתי על כך בעבר בפוסט כשל הביקורת: על הזכות לבקר מימוש זכויות.
הרעש סביב חופש הביטוי לאחרונה מצריך להזכיר זאת, משום שבין השאר הוא מעלה שוב גם את חוסר ההבנה הזה. כך, למשל, תמונה שהופצה אתמול בפייסבוק מביאה זאת לסוג של פאתטיות:
כביכול, לעיתונאי הארץ יש הזכות לכתוב כרצונם בעיתון, אבל לאחרים אסור בעקבות זאת להמליץ לא לקרוא אותו. לא, זאת כבר מתקפה על חופש הביטוי!
הזמן השחור
Posted in מדיה, tagged דויד גרוסמן, הארץ, ועד עיתונאי הארץ, יובל בן עמי, עבודה מאורגנת, עיתונות, עמוס שוקן, רותי סיני on 25 בפברואר 2012| 25 Comments »
כמו דויד גרוסמן, גם אני הרגשתי מחנק נורא אחרי שקראתי כיצד שוחרר עומר אבו ג'ריבאן מבית החולים שיבא מבולבל, לא מתמצא, בקושי הולך ומחובר לקטטר, והושלך על-ידי השוטרים שהיו אמורים להחזירו "לשטחים" לצד הדרך, יחף ורק פיג'מה לגופו. שם התגלה לאחר יומיים ללא רוח חיים באפו. אחרי שקראתי את דבריו של גרוסמן, חוסר היכולת לנשום רק גבר. מהזוועה. צריך להיות גרוסמן כדי ליצוק את החומרים שמהם עשויה הזוועה הזאת במילים; כדי להתמיר אותה לכדי פואטיקה גדולה. עוצרת נשימה במובן הליטראלי והרע של המלה. שמדירה שינה מהעיניים. שמכווצת את הבטן לכלל כאב אחד מרוכז, כאילו מישהו הכניס בה אגרוף. לא כאילו.
ערכים? בעיתונות?!
Posted in מדיה, tagged ג'ו קונפינו, גרדיאן, דהמרקר, הארץ, עיתונות, ערכים, שקיפות on 28 בספטמבר 2010| 2 Comments »
לא לעיתים קרובות מזדמנת נחת כזאת. לקרוא עורך בכיר בעיתונות המסביר שעיתונות צריכה להיות ערכית ואחראית, לפעול בשקיפות ולהחיל על עצמה את מה שהיא דורשת מאחרים.
הדובר הוא ג’ו קונפינו, עורך בכיר בגרדיאן, האחראי מטעם העיתון על סוגיית הקיימות. הראיון שערך אתו אשר שכטר מתפרסם היום במוסף השבועי של המדגיש. וציטוטים נבחרים ממנו מצדיקים פוסט מיוחד.
לא בחדשות
Posted in מדיה, tagged אתיקה, חדשות, יואל אסתרון, לשון, עיתונות, תקשורת on 18 בספטמבר 2010| 17 Comments »
בדרך מקרה התגלגלה לידי פנינה. סביר להניח שלו הייתי נוקטת בלשון הקלישאה העיתונאית הזאת, היא היתה נפסלת על ידי הפנינה עצמה: סגנון חדשות. חוברת צנומה בכריכה חומה, בהוצאת “חדשות”, שהוציא בזמנו העורך דאז (1992) יואל אסתרון. עניינה: “אתיקה, ניגוד אינטרסים, תפקוד הכתב/ת, שיקול דעת, טעויות ותיקונן, מקורות מידע, הגינות, חדשות ודעות, טעם, שפת ‘חדשות’”. מדריך שנערך על פי תומס ליפמן, The Washington Post Desk-Book of Style.
כדי לעשות צדק עם היהלום הזה, וכדי להרבות התענגות, היה צריך להביא אותו כולו ככתבו וכלשונו. מה שכמובן בלתי אפשרי. הנה כמה דוגמאות שנראות לי חביבות במיוחד לאור מצבה של העיתונות היום. עם שורת מחץ.
אתיקה? באינטרנט? סליחה?!
Posted in מאמרים עיתונאיים, tagged אינטרנט, אתיקה מקצועית, עיתונות, קפטן אינטרנט, תקשורת on 21 במאי 2003|
פורסם בקפטן אינטרנט, 30.3.1999
האינטרנט הוא מדיום בהתהוות. זוהי עובדה מלהיבה אך גם תובענית. האופן שבו מתעצבת עיתונות הרשת, או עיתונות דיגיטלית (E-media) בתחילת דרכה, קובע נורמות שישפיעו מאוד על התקשורת החדשה בעתיד. חלוצי המדיום נדרשים, על כן, להיות מודעים לאחריות שמוטלת עליהם. באופן מצער, דומה כי העובדה שכל זה מתרחש בסייברספייס, גורמת למדיום החדש להפגין דווקא קלות ראש מסוימת, שאינה מתיישבת עם המקצועיות הדרושה.
נכון, גם בשאר כלי התקשורת המצב לא מרנין. לדבר על אתיקה מקצועית לאחר פרשת האזנות הסתר נראה כמו תמימות. אך הדרישה להיות מקצועי והגון היא דרישה שתוקפה לא קהה. המדיום לא אמור לקבוע את איכות התכנים, ולא את מקצועיות העושים במלאכה. דווקא מכיוון שמדובר במדיום חדש, אפשר וצריך לעשות אותו טוב יותר מהישן. המשך…