Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘פוליטיקה’

אני מודה שכשצפיתי לראשונה בנאום הבכורה של ח”כ רות קלדרון (יש עתיד), הרמתי גבה. זה נראה לי זר ומוזר. לא שייך לפרלמנט. מהר מאוד נשביתי בקסם הדברים. הנאום אמנם היה חריג, אך היה בו גם משהו מרענן מאוד. אין לי ספק שאני מעדיפה ח”כיות דוגמת רות קלדרון (וח”כיות וח”כים רבים אחרים שנכנסו לחיים הפוליטיים בבחירות האחרונות), על-פני רוב אלה שישבו במשכן הזה בארבע השנים האחרונות.

נאומה של קלדרון זכה להדים רבים והופץ באופן חסר תקדים במדיה החברתית. גם ביקורת לא איחרה לבוא, וזה בסדר. זה ודאי דבר שאשה פוליטית צריכה להתרגל אליו, כחלק מהדיון הציבורי. אך באופן לא מפתיע, ממש כרגיל (צר לומר), הביקורת משמאל לבשה צורה של סיכול ממוקד צדקני וטהרני, המבקש להרוס כל מי שחושב מילימטר מהמרצפת שלי. יענו: לא אמרת בדיוק מה שאני חושב… במה היא לא הואשמה. התבטלות ורגשי נחיתות (של חילונית מול דתיים), והתעסקות בעיקר עם עצמה הן רק שתי טענות בכתב האישום המפורט. והיא עוד העזה “להתחבר” לדבריו של בנט, ושמחה על שותפות בדברי תורה של היו”ר מש”ס, החצופה. מותר לא לאהוב את הפרשנות שלה. אבל כרגיל, הפרוגרסיווים והמחוכמים בעיניהם-הם מעידים בעיקר על עצמם. ומרוב שהם מתבשמים באוונגרדיות שלהם, אינם חשים שדווקא הם ממחזרים פוליטיקה ישנה ובעיקר בלתי מוצלחת (במובן הפשוט שהיא לא מצליחה להביא את הסחורה. וכדאי מאוד לקרוא בהקשר זה את מאמרו של אילון שוורץ ממכון שחרית). לא ברור מה הרגיז אותם יותר, בדה-קונסטרוקציה שעשו לכל מלה שלה: שהיא ציונית או שהיא הזכירה שהיא חצי בולגרית.

הביקורת היחידה על רות קלדרון שנראית לי רלוונטית היא הדיבור אל יהודים בלבד (דרך התלמוד) בכנסת ישראל. היה בכך סוג של הדרה של מוסלמים ונוצרים. הדיבור על “כולנו” ו”שלנו” בלי לזכור את זה – הוא בעייתי. כל שאר הביקורת, כאמור, היא סוג של התענגות עצמית (שבאופן מעניין, אך שוב לא מפתיע, דווקא קלדרון מואשמת בה). הנאום היה פוליטי לעילא (די לראות את התגובות ברחוב החרדי); והיה בו מעשה פמיניסטי חשוב. (ההתפתחויות המרתקות ביותר בפמיניזם הישראלי קורות, לטעמי, דווקא באורתודוקסיה הדתית. רק שרוב החילונים לא מודעים לכך משום שהם אינם מתעניינים בקהילה הזאת ומדברים עליה מתוך הסטריאוטיפ). ודאי שלא היה בו דבר מתבטל מצד החילוניות אלא להיפך. ומי שכותב כך לא בדיוק הבין (אבל לא בפעם הראשונה ולא רק בעניין זה). גם הדיבור על עצמה לגיטימי לחלוטין – מדובר בנאום הבכורה שלה. שבו אמרה מראש שתציג את עצמה, עולמה ומה שהיא מתכוונת לעשות בכנסת. אסון: יש לה אג’נדה! ו”אנחנו” מוכנים לקבל רק אג’נדה אחת: זאת שלנו.
יישר כוח, חברת הכנסת רות קלדרון. 

משום מה לא הצלחתי להטמיע את הנאום מיו-טיוב. אפשר לצפות בו כאן.

Read Full Post »

כמו כל זכות, גם הזכות להשתתפות פוליטית כוללת בחובה את הזכות שלא לממש אותה. ממש כפי שזכותי לחופש הביטוי לא מחייבת אותי להתבטא וזכותי לחופש התנועה לא מחייבת אותי לצאת מהבית. לכן זוהי ודאי זכותם של אנשים לא להצביע. זוהי (אי) פעולה שיכולה להצביע על מחאה לא פחות מאשר על אדישות או יאוש.
Having said that, יש לשאול האם זוהי פעולה ראויה, והאם זוהי פעולה נבונה. שכן כפי שעצם קיום הזכות איננו אומר שמימושה הוא בהכרח ותמיד הדבר הנכון לעשותו (באנגלית זה נשמע יותר טוב, בגלל משחק המילים בין right כזכות ל-right כנכון), כך גם עם הזכות לא לממש אותה.

המשך…

Read Full Post »

מסמך דיסקין הוא מסמך טורד מנוחה.

השאלות החשובות העיקריות הן כמובן דמותה המצטיירת של ה"הנהגה" שיש לנו, שהיא מעוררת חלחלה.
אבל יש עוד כמה שאלות העולות בשוליו. הנה שלוש.

המשך…

Read Full Post »

בפוסט האחרון עמדנו על כך כי נשים חזקות המועמדות לכנסת במקום ריאלי זוכות אצל הפרשן הפוליטי יוסי ורטר לתואר “ילדות שובבות”; וחטאיהן – החל מג’ינג’יוּת וכלה בישיבה על שולחן – נמנים ומוזכרים. אפשרות אחרת היא לנהוג מנהג נחום ברנע, ולתאר פוליטיקאית כזאת, שעה שהיא רצה בבגדי ספורט מהוהים על חוף הים, כמופיעה “בבגד גוף שחור, צמוד, חושפני, שנועד להבליט את מה שביקשה להבליט”. נו בטח, אחרת איך תיבחר. (“היום, אני משער, היא יכולה להרשות לעצמה להצטלם בלבוש מלא”). דווקא זאת ש”אוכלת בידיים” זכתה אצלו באותו טור למחמאות על רצינות, כנות ומאבקה העקבי, במסגרת הטקטיקה הידועה של הפרד ומשול. אבל אז היא עוד לא היתה מועמדת.

ברם מה קורה אם הן בכל זאת מצליחות בפוליטיקה ואפילו נהפכות – אבוי – למנהיגות של מפלגה או רשימה? יש שלוש כאלה בזירה הפוליטית הישראלית, כידוע. ובכן, בסוף השבוע קיבלנו את התשובה. או אז הן שלוש הוויבערס (או “שלושת הוויבערס”, אם להשאיר את העברית הקלוקלת המקורית).
טל שניידר הביאה בבלוג שלה את ההגדרה ל’וייבערס’ כפי שמופיעה במילון הסלנג השלם של רוביק רוזנטל: 1. נשים הנוהגות לפטפט ולרכל.  2. נשים יהודיות פראיות ומטורללות.

אל דאגה, אם כן. תמיד יבוא הגבר – ולענייננו אין זה חשוב אם הוא הפוליטיקאי עצמו או רק מי שמפרשן אותו – ויעמיד אתכן, וייבערס, במקום.
ממש sequel.

Read Full Post »

בין ורטר ללוי: על הייצוג התקשורתי של יצוג הנשים בפוליטיקה

יוסי ורטר מעיתון הארץ קיבל אתמול את אות מיס פיגי של הבלוג (זאת הפעם השנייה, אגב), על הפסקה שחתמה את מאמר ה"פרשנות" שלו ביום שישי, שכבר הספיקה לעשות די הרבה רעש (הנה שתי תגובות מוצלחות כאן (FB) וכאן):

מרב מיכאלי וסתיו שפיר הן הילדות השובבות של הרשימה. שפיר היא ג'ינג'ית וזה אומר הכול. למיכאלי יש ברקורד אפיזודות מביכות ביותר: אכילה בידיים, ישיבה על שולחנו של ראש ממשלה, וחשיפת חזייה בטלוויזיה. מדבר אחד היא בטוח תצטרך להיגמל במהרה: מהנוהג המטופש והילדותי, לדבר בשפת נקבה. אם היא תבחר לנאום כך במליאה ובוועדותיה, היא תהפוך מהר מאוד לבדיחה של הכנסת ה-19.

המשך…

Read Full Post »

הדבר העיקרי ואולי היחיד הטוב שניתן לומר על מערכת הבחירות הקרובה, הוא שהיא תהיה קצרה. למגינת לבם של כל גוזרי הקופונים למיניהם. תעשייה שלמה הרי מתפרנסת מבחירות; כולל יחצ”נים, פרסומאים וגם כלי תקשורת, שכידוע חלקם נמצאים לאחרונה במצב לא משהו. אין שום סיבה למערכת בחירות שאורכת יותר משלושה חודשים; וגם את זה אפשר לקצר כמו שיודעים לעשות במדינות אחרות, קצת יותר גדולות (בריטניה, למשל), שבהן מכריזים על בחירות תוך כמה שבועות.

המשך…

Read Full Post »

מה שמסתמנת כפרשייה החדשה בלשכת נתניהו מדגישה היבט מוכר בנסיבות שבהן אשה נהפכת לקורבן להפעלת כוח מטרידה מצדו של גבר.
“אחת ההערכות בלשכת ראש הממשלה היא שהפרשה התפוצצה כחלק ממאבקי כוח במקום”. לשכת ראש ממשלה בלי מאבקי כוח היא כמו… טוב, לא חשוב כמו מה. זה ברור שמאבקי כוח הם חלק אינטגרלי מהפוליטיקה. וכשהם מסתבכים בפרשיות הטרדה למיניהן (זאת לא חייבת להיות הטרדה מינית), האשה נהפכת לקורבן כפול. גם להטרדה וגם למאבקי הכוח המתקיימים על גבה. היא תמיד תצא מפסידה. כדאי לזכור זאת וחשוב לומר זאת כבר כעת. כי לא יהיה זה מרחיק לכת לנחש שבקרוב מאוד נשמע את נתניהו, הקוזק הנגזל, מתבכיין על זה ש”גורמים פוליטיים מנסים להפיל אותו” או משהו כזה. הדרת נשים? זאת הכול מזימה כדי להפיל את ביבי. הטרדה בלשכה? גורמים עוינים שתלו מוטרדת.”סרק סרק”!

המשך…

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »