Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘פינוי’

כשההתנתקות עמדה על סדר היום כתבתי על זה בקצרה. עכשיו, כששוב עולה הטענה מצד המתנחלים ש"לא יעלה על הדעת" שהצבא יפנה אזרחים, כנראה צריך לחזור לזה.
יש שתי סיבות עיקריות לכך שלא רק שלצבא יש סמכות לפנות אזרחים תושבי השטחים, אלא שזה תקין ואפילו מתבקש.  כדי להבין זאת, יש להבין מכוח מה יושבים המתנחלים היכן שהם יושבים, מבחינה משפטית.

השטח שבו יושבים המתנחלים איננו שטח ריבוני של מדינת ישראל אלא שטח הנתון לתפיסה לוחמתית (belligerent occupation). הוויכוח בישראל איננו על המצב המשפטי-העובדתי הזה, שבו הכיר גם בית המשפט העליון, אלא ויכוח פוליטי בשאלה מה צריך להיות מעמדו של השטח בעתיד. דיני התפיסה הלוחמתית מאפשרים תפיסת שטח רק על-פי צווים צבאיים. וכך נעשה גם לגבי תפיסת השטח לצורך הקמת ההתנחלויות. למעשה, אין למפקד צבאי סמכות חוקית לתפוס קרקע בשטחים אלא אם כן השטח כבוש (occupied). כלומר, המתנחלים יושבים היכן שהם יושבים רק בזכות זה שהמפקד הצבאי התיר להם לעשות זאת. מי שבוחר בכל-זאת לטעון שהשטח איננו כבוש, חייב לתת הסבר משפטי מכוח מה נתפסו שם שטחים.

אחת הנפקויות של תפיסת שטחים באמצעות צווים צבאיים מכוח דיני התפיסה הלוחמתית, היא שישיבתם שם היא זמנית. את זה לא אני אמרתי. את זה אמר בית המשפט העליון; בבג"ץ בית-אל, שבו קבע השופט לנדוי כי

"היישוב האזרחי יוכל להתקיים באותו מקום רק כל עוד מחזיק צה"ל בשטח בתוקף צו התפיסה. החְזקה זו עצמה יכולה לבוא לידי גמר באחד הימים, כתוצאה ממשא ומתן בינלאומי העשוי להסתיים בהסדר חדש שיקבל תוקף לפי המשפט הבינלאומי והוא אשר יקבע את גורל היישוב הזה, כמו של ישובים אחרים הקיימים בשטחים המוחזקים".

ולענייננו – מי שהעלה הוא זה שיוריד. זה נכון משפטית ומכל בחינה אחרת.

הסיבה השנייה היא שכאשר בהפרות חוק של אוכלוסייה היושבת באותו שטח מטפלים שני גופים שונים – בפלסטינים הצבא ובישראלים המשטרה, כפי שרוצים המתנחלים – זה מזכיר את המִלה הזאת שאסור להגיד בקול רם. לא שזה תקדים או פעם ראשונה. הם גם כפופים למערכת חוקים שונה; הם גם נוסעים בכבישים נפרדים. זה לא ממש טיעון שישכנע מישהו מאותו גרעין קנאי של המתנחלים, אני חוששת, אבל בכל-זאת צריך לומר זאת.

עוד בנושא:

כשהנוכחות מלכתחילה אינה חוקית
מהי קטסטרופה הומניטרית
במורד האפרטהייד (ב')
כביש נוסף במורד האפרטהייד

Read Full Post »

פורסם בהארץ 22.9.04

פינוי היישובים מהשטחים הוגדר לאחרונה, בגילוי דעת של אנשי ימין, "פשע נגד האנושות". הפרופ' יצחק זמיר ("גילוי דעת מעודד הפקרות", הארץ, 19.9) צודק במסקנתו כי אין מדובר בפשע כזה, אך אינני סבורה כי יש לחפש את ההגדרה לו בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. לפי חוק זה, מעשה שהוא בגדר פשע כלפי האנושות נעשה רק בתקופת השלטון הנאצי בארץ עוינת. המושג "פשעים נגד האנושות" אמנם נולד במשפטים נגד הפושעים הנאצים, אך פשעים אלה אינם מתמצים במעשיהם, ולצערנו מאז מלחמת העולם השנייה הם שבו והתרחשו במקומות שונים בעולם. מדובר כיום בקטגוריה במשפט הבינלאומי, ובו יש לחפש את הגדרת המונח ופירושו.

הגדרה כזאת מוצעת באמנת רומא, המהווה את חוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). הסעיפים הרלוונטיים לענייננו הם סעיפים 7.1 ו-7.2. הראשון קובע כי "פשע נגד האנושות, למטרות האמנה הנוכחית, הוא כל אחת מהפעולות הבאות כאשר היא מבוצעת כחלק מהתקפה נרחבת או שיטתית על אוכלוסייה אזרחית, מתוך ידיעה כי מתקפה כזאת מתקיימת". מתוך 11 הפעולות שהסעיף מפרט, מבקשים מתנגדי הפינוי להיאחז בסעיף קטן ד': "גירוש או טרנספר כפוי של אוכלוסייה". סעיף 7.2 מפרט את יסודות העבירות לצורך הסעיף הקודם. והנה, סעיף קטן ד' קובע כדלקמן: "'גירוש או טרנספר כפוי של אוכלוסייה' משמעם עקירה כפויה של האנשים הנדונים על ידי גירוש או אמצעי כפייה אחרים מהשטח שבו הם נמצאים כחוק, ללא עילות המורשות במשפט הבינלאומי".

רשויות השלטון בישראל נקלעו לתסבוכת לא פשוטה, שכן הן מעולם לא הכירו באי חוקיות ההתנחלויות

סברו מתנגדי הפינוי כי מצאו אַלְיָה בדמותו של המשפט הבינלאומי להתגדר בה – והנה קוץ. שכן לפי אותו משפט בינלאומי עצמו, נוכחותם בשטח שממנו מבקשים לפנותם איננה חוקית כלל ועיקר. סעיף 49 לאמנת ז'נווה הרביעית אוסר על הכוח הכובש להעביר את אוכלוסייתו לשטח הכבוש. גם לולא היתה אמנת רומא קובעת במפורש כי גירוש או טרנספר כפוי הוא פשע נגד האנושות רק כאשר מדובר בשטח שבו נמצאים המגורשים כחוק, מובן כי המשפט הבינלאומי לא יכול לקבוע כ"פשע" או אפילו כ"עבירה" פעולה שנועדה לבטל מצב שהוא עצמו מגדיר כלא חוקי.

כאן מסתיים העניין לגבי מי שמכיר בתקפותו ובתחולתו של המשפט הבינלאומי. מובן שגם הוא וגם שלטון החוק בישראל פנימה מעולם לא היו נר לרגליהם של מנהיגי המתנחלים, וניסיונם להיאחז כעת בקטגוריות משפטיות המקובלות במשפט העמים מצטייר כנלעג. רשויות השלטון במדינת ישראל, לעומת זאת, נקלעות כאן לתסבוכת לא פשוטה, שכן הן מעולם לא הכירו באי חוקיותן של ההתנחלויות לפי המשפט הבינלאומי. גם בג"ץ סירב באופן שיטתי לקבוע שההתנחלויות נוגדות את המשפט הבינלאומי. לא יהיה זה מרחיק לכת לקבוע כי כיום ההתנחלויות הן אחת הסיבות העיקריות לסירובן של ממשלות ישראל להכיר בכך שאמנת ז'נווה הרביעית חלה בשטחים, אף שישראל היא צד לאמנה לאחר שהממשלה חתמה עליה ואישררה אותה. כיצד תוכל ישראל הרשמית להתנער מהאשמה שבביצוע טרנספר המגיע לכדי פשע נגד האנושות, אם לשיטתה מדובר בישיבה חוקית של אזרחים בשטח שממנו היא מבקשת כעת לפנותם? זוהי רק דוגמה אחת לקשיים שאליהם נקלעה ישראל בגין מדיניות ההתנחלות שלה בשטחים הכבושים, שהורתה עוול ואחריתה פשע.

מי שהרחיב את ההתייחסות המזלזלת "או"ם שמום" גם להוראות המשפט הבינלאומי ימצא, בפנותו להישען עליו, כי נקלע לדרך ללא מוצא. משפט זה הולך ומתבסס כמסד שאין לו תחליף במציאות הבינלאומית המודרנית, ומוטב לה לישראל שלא להוציא עצמה מכללו, גם אם המחיר כואב ועם כל האמפתיה למי שעומדים להיעקר מבתיהם.

לגרסה אנגלית של המאמר
כל המאמרים

Read Full Post »

רק לפני יומיים ראיתי את מירנדה מ'סקס והעיר' מדברת בצ'כית עם קארי, ואתמול נחתתי הישר אל העצומה החדשה הקובעת כי פינוי התנחלויות הוא פשע נגד האנושות.

אמנת רומא קובעת, בין היתר, מה נחשב לפשעים נגד האנושות לצורך שיפוט בבית הדין הפלילי הבינלאומי. אני שמחה להביא, כשירות לציבור המתנחלים, את הרשימה המלאה (סעיף 7.1 לאמנה):
"לצורך האמנה הנוכחית, פשע נגד האנושות משמעו כל אחת מהפעולות הבאות כאשר היא מבוצעת כחלק ממתקפה נרחבת ושיטתית המופנית כלפי אוכלוסייה אזרחית, מתוך ידיעה:
א) רצח.
ב) השמדה.
ג) שיעבוד.
ד) גירוש או טרנספר כפוי של אוכלוסייה.
ה) מאסר או שלילה חמורה אחרת של חירות גופנית תוך הפרה של כללים יסודיים של המשפט הבינלאומי.
ו) עינויים.
ז) אונס, עבדות מינית, זנות כפויה, הריון כפוי, עיקור כפוי, או כל צורה אחרת של אלימות מינית בחומרה דומה.
ח) רדיפה של קבוצה מזוהה על בסיס פוליטי, גזעי, לאומי, אתני, תרבותי, דתי או מיני כפי שמוגדר בפסקה 3, או כל בסיס אחר המוכר באופן אוניברסלי כבלתי-מורשה במשפט הבינלאומי, הקשור לכל פעולה שאליה מתייחסים בפסקה זו או לפשע שנמצא בסמכות שיפוטו של בית הדין.
ט) העלמה כפויה של אנשים.
י) פשע האפרטהייד.
י"א) פעולות לא-אנושיות אחרות בעלות אופי דומה הגורמות במכוון לסבל קשה או לפגיעה חמורה בגוף או בבריאות הגופנית או הנפשית."

לא מצאתי ברשימה הזאת פינוי אוכלוסייה אזרחית ממקום מושבה הלא-חוקי על-פי הדין הבינ"ל בחזרה אל גבולות מדינתה, תוך מתן פיצויים. לא, ברצינות: למרות הניסיון הפאתטי להיאחז בסעיף ד', פינוי שכזה איננו בגדר פשע נגד האנושות ולא יכול להיחשב לכזה. אין זה אומר שפעולה כזאת לא מעוררת בעיות, בעיקר לגבי דור שני ושלישי של מתנחלים. כתבתי על זה כאן. אבל אלו שהלכו בעצמם להתנחל ידעו היטב שישיבתם בשטחים היא זמנית, וכי מעמדם של ישוביהם ייקבע בהסכמים. בית המשפט העליון קבע זאת כבר בבג"ץ בית-אל.

Read Full Post »