Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘פרקליטות’

בין היוצאים להגנתה של פרקליטות המדינה, במהומה האחרונה, בלט יהושע רזניק, לשעבר המשנה לפרקליטת המדינה. ראוי לציון מיוחד, שכן בין רזניק לארבל בפרט ולפרקליטות בכלל יש הרבה דם רע. אבל מה חלקו של רזניק ביצירת התנאים להשתלחות של היועמ"ש בפרקליטות? בכתבה שפורסמה במוסף הארץ בנובמבר, תוארה 'ההגמוניה הנשית' בפרקליטות כסיוט של רזניק. באופן מיוחד, המשולש הנשי הצפוי של נשיאת בית המשפט העליון-שופטת בית המשפט העליון-פרקליטת המדינה. דומה כי את הצלע האחרונה הוא הצליח לערער חזק; נשאר הקרב על נשיאות בית המשפט העליון, שאליו נתפנה אחרי שנעשה סדר בפרקליטות ולשם כך נדאג להצניח לשם איזה גבר, שנויים במחלוקת ככל שיהיו הרקורד המקצועי שלו והתאמתו לתפקיד.

ביץ'. את הדם מתחת לצִפורניים לא רואים, בגלל הלכּה.

"הן ביצ'יות מטורפות עם דם מתחת לציפורניים", התבטא (בעילום שם, כמובן) עורך דין פלילי "ידוע", בלשון הכתבה, על הפרקליטוֹת. נזכרתי בציטטה האלמותית הזאת כשנתקלתי שוב בתואר הזה, ואולי במקום הפחות צפוי, באחת התגובות לרשימה (שכבר עברה לארכיון) בעניין דוח מזוז באתר שמבקש להציב חלופה לשיח ההגמוני. רבות מהתגובות שהתאמצו מאד להיות חתרניות התמקדו במוצא של המעורבים: מזוז המזרחי נגד ארבל האשכנזיה, "האליטרית מרחביה", בלשון אחת התגובות (היא מקרית-אונו אבל לא חשוב). דווקא שם הכתירה אחת המגיבות את ארבל כ"ביץ'". (מיסוגניה, כידוע, יכולה לפגוע גם בנשים).

בעצם זה לא חדש שאנשי שמאל, גם רדיקלי, האמונים על ערכי השוויון ועל רטוריקה של חשיפת מבני כוח דכאניים, עיוורים באופן עקבי לאבחנות פמיניסטיות; שנושא הנשים ומאבקן נמצא כמעט תמיד בתחתית סדר העדיפויות שלהם. מבחן רורשך פשוט בוחן וחושף את אופיין האמיתי של התארגנויות פוליטיות למיניהן על-פי כמות הנשים שנמצאות בקדמת רשימתן לכנסת, נניח. ובכל זאת, מדהים למצוא את אי-המודעות הזאת באופן מזוקק כל-כך. מדהים עוד יותר להיווכח בחוסר- התגובה שבו כינוי כזה מתקבל, באזורים גבהי-תודעה שכאלה. רק לשם התרגיל, נסו להחליף את האשה בערבי או מזרחי ובהתאם את מלת הגנאי.

עוד בנושא –
הבעיה: יותר מדי נשים

Read Full Post »

הקילר

אין בכוונתי להתייחס להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה עצמה, בפרשת האי היווני. לצורך העניין אפשר להניח כי אכן ניתן להסיק מחומר הראיות בתיק מסקנות שונות ואף מנוגדות לגבי דיוּתן של הראיות לביסוס כתב אישום.

לעומת זאת, בתדרוך המלווה לעיתונאים (על-פי הדיווח עליו) חרג היועץ מהתנהגות ראויה והפגין חוסר אחריות כלפי המערכת שהוא עומד בראשה. די היה בהחלטה עצמה שמתוכנה עלתה ביקורת חריפה על הפרקליטות והתנהלותה בתיק, בין אם הביקורת מוצדקת בין אם לאו.

בחרונו, ריסק היועץ המשפטי לממשלה את הפרקליטוּת, שמעבר לתפקידה העצמאי הוא עצמו עדיין זקוק לה ויהיה זקוק לה כמלווה את עבודתו ומייעצת לה, בעיקר בתחום המשפט הפלילי שהוא איננו מומחה לו. הוא גם קבר קבורת חמור את המלחמה בשחיתות השלטונית בישראל. מהיום כל ניסיון להשתמש בכלי המשפט נגד מה שלכאורה נופל בגדר שחיתות כזאת, יקוטלג מיד כעוד "סימון מטרה" מצד הפרקליטות. מזוז נתן כלי משחית בידי הפוליטיקאים; הם לא יהססו להשתמש בו.
יש דרכים למתוח ביקורת על הכפופים לך, אם אתה סבור כי נהגו שלא כהלכה. תדרוך לעיתונאים שמטיח בהם האשמות חסרות תקדים מבלי שיוכלו להגיב איננו אחת מהן.

יש מי שרואה בעיתוי של מזוז עשיית חסד עם עדנה ארבל, שמינויה לבית המשפט העליון נכנס לתוקף לפני פרסום החלטתו. אבל יכול להיות שהשיקולים שלו שונים. כל הסיכויים הם שבג"ץ לא יתערב בהחלטתו, ומסיבות טובות. אולי מזוז מנסה גם לחשק את בית המשפט מלמתוח ביקורת על שיקוליו: העובדה שמדובר בעמיתה לספסל השיפוט תגביל את מי שישב בדין בהתבטאויותיו, ביודעו כי אלו עשויות להתפרש כהגנה על קולגה ולא כענייניות.

מזוז "הצליח" להסיט את הדיון הענייני בפרשה אל דיון אישי במעורבוֹת בגיבוש המלצות הפרקליטות. בדרך הוא עלול להרוג את הפרקליטות עצמה ואת התפקיד החשוב ששמור לה במערכת המשפט בישראל. בין השאר צוטט מזוז כאומר "המשפט הפלילי הוא כמו גומי, תמתח אותו יותר מדי והוא יחזור ויכה בך בזמן הזיכוי". מזוז עלול לגלות כי גם overkill יכול לחזור ולהכות בך.

Read Full Post »

מוסף הארץ יוצא בכתבה גדולה על הא-בעיה של פרקליטות המדינה. כלשון ההפניה מעמודו הראשון של העיתון היום: "האם ההגמוניה הנשית בפרקליטות המדינה משפיעה לרעה על תדמיתה ותפקודה?".
פחות מעניין אותי כרגע להתייחס להתבטאויות המיסוגניות (או כאלו המשקפות אי הערכה עצמית מצד נשים) שהכתבה משופעת בהן. יש לשער שלא מעט אינטרסים אישיים הקשורים למעמד ולקידום של בכירים בפרקליטות בהווה ובעבר ממלאים תפקיד בהתבטאויותיהם.

"אז זו הסיבה לפערים במשכורות שלנו?!"

מה שמטריד יותר הוא שמוסף של עיתון המחשיב את עצמו מכובד (והוא אכן קרוב לוודאי הפחות גרוע בעיתוני ישראל), בכלל רואה בכך "בעיה" הראויה לכתבה. הא, יש מקום מכובד אחד בישראל שיש בו הגמוניה נשית? נסתער עליו. מעניין שכל 90% המקומות היוקרתיים שבהם יש הגמוניה גברית לא זוכים לא רק לכתבה אלא אפילו לא למלת ביקורת אחת (ואפשר להתחיל אצלכם בבית: בהנהלת המערכת של עיתון הארץ יושבת אשה אחת). עשרות הוועדות והכנסים שמתקיימים על טהרת המין הגברי נותרים ללא כל התייחסות. העובדה שהצמרת המדינית והביטחונית במדינה משכפלת את חבריה – מתקבלת כמובנת מאליה. בכתבה עצמה, אגב,  אין מלה אחת על השאלה למה נשים מגיעות יותר לפרקליטות המדינה: בעיקר משום שזוהי האופציה הנוחה יותר לגידול משפחה, מה שכרוך בוויתור מצד נשים על פרקטיקה פרטית ששכר נכבד בצידה.

ואם כבר מנסים למצוא צידוק לכתבה שעיקרה רכילותי, המנסה לתפוס טרמפ על הבלגן האחרון בפרקליטות, מוכרחים שהוא יהיה שוביניסטי? כן כן, אני יודעת, אתם רק "משקפים מגמות קיימות". כנראה שבאמת כבר אין על מה לכתוב.

Read Full Post »