Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘צא"פ’

טוויטר רגש: יש שמועה שמשה סילמן נפטר. והוצא צא"פ על מותו. המלה "שמועה" נשמטה כמעט מיד. זאת נהפכה לחדשה ודאית. גם הצא"פ שהוצא בזדון, אלא מה: נתניהו הורה ל"אנשיו" במשטרה. חלק מהמדיניות המכוונת להחניק את המחאה החברתית! צ'אושסקו! עדיין מרגישים צורך להיות מאופקים? והעיקר – תפיצו!!

משה סילמןזה עבד כל כך טוב שווינט, ואחריו אתר הארץ, הזדרזו להעלות מבזקים ובהם הודעה מ'שיבא' שמצבו של סילמן ממשיך להיות קשה.

צא"פים לא מוציאים על מקרים כאלה. לכל היותר משהים פרסום עד שכל בני המשפחה מקבלים הודעה. שמגיע להם לא לדעת על זה מהאינטרנט. אנושי.
וכאילו אפשר להשתיק מוות כזה. אבל העובדות לא ממש חשובות ואיש גם לא טורח לבדוק. עצם זה ש"יש שמועה ש…" נחשבת למקור אמין. תפיצו!! גם הנסיונות המאוחרים יותר לתקן כבר לא ממש הועילו.

אבל מה זה מעניין את אנשי הקונספירציה. ובמה בדיוק הם טובים יותר מאלו שהם טוענים נגדם לקונספירציה, כשבכזאת קלות הם מפיצים שמועה על מותו של אדם?… אנשים שבשבילם המטרה מקדשת את האמצעים – גם כשהאחרונים הם בני אדם – קיימים, מסתבר, בכל הצדדים.

איסורי פרסום: זה קצת יותר מורכב

Read Full Post »

אתמול הותר לפרסום כי נסגר תיק אונס נגד איש תקשורת "מוכר". התיק נסגר בשל חוסר ראיות. על הפרשה הוטל חודשים רבים צא"פ נרחב. תחילה ע"י המשטרה לצרכי חקירה וכשזאת ביקשה להסירו – לבקשת החשוד. כעת צומצם הצא"פ רק לזיהויו של איש התקשורת.

כמו בעבר – למשל ברשימה אחד משלהם שפירסמתי בעין השביעית – גם כעת אני מתכוונת לכתוב רק על ההיבט התקשורתי של הפרשה. (על צא"פים ואיסורי פרסום בכלל בהקשר זה כתבתי בזמנו כאן בבלוג). בעין השביעית שאלתי, בזמנו, האם התקשורת חורגת ממנהגה ואינה מנסה לבטל או לעקוף את צו איסור הפרסום בפרשה רק משום שהחשוד הוא עיתונאי.

מה קרה כעת, משהוסר הצא"פ על פרטי הפרשייה עצמה?

המשך…

Read Full Post »

מעת לעת עולה הצעה לתקן את החוק כך שאי-פרסום שמות חשודים יהיה ברירת המחדל. התומכים גורסים כי איסור כזה חיוני להגנה על שמם הטוב של הנחקרים, באותם מקרים לא מעטים שבהם הם משוחררים אחר כך לחופשי, ללא הגשת כתב-אישום. העובדה האחרונה לא זוכה להבלטה שלה זכה מעצרם, אם בכלל. והנזק כבר נגרם. בעידן גוגל הוא גם ארוך-טווח. גם המשטרה מפרסמת יותר מדי פרטים מחקירות ומפירה את זכותם של חשודים לחיסיון.

אבל דווקא ההתנגדות לאיסור פרסום של שמות חשודים מגיעה באופן מסורתי מכיוון השיח של זכויות האדם: פרסום מהווה ערובה לכך שלחשוד יינתנו ערבויות ההליך ההוגן. שהוא לא ייעלם יום אחד מביתו כאילו בלעה אותו האדמה, כפי שקרה במשטרים אפלים (לא חלילה אצלנו..). הוא גם מצמצם את האפשרות למנוע מהחשוד גישה לעורך-דין או את חקירתו בעינויים. פרסום, אפוא, יכול לסייע לפיקוח על מעצרים ועל זכויות עצירים. וגם למעקב ופיקוח על התנהלותן של המשטרה ושל הפרקליטות בחקירות, סגירת תיקים וניהול כתבי-אישום.

המשך…

Read Full Post »