Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘צליל בנדריהם’

חפציבה – גיבורת סרט האנימציה הקצר של צליל בנדריהם ‘חפצי מקבלת זין’ – רוצה אהבה. שטרם טעמה ממנה. חברתה מסבירה לה שלשם כך היא צריכה “לעצום עיניים ולפתוח רגליים”. אחרת לעולם לא תהיה אהובה. כדי לקבל אהבה צריך לתת סקס, היא מבהירה. באופן סמלי, יש לחברה הזאת עין אחת.

המשחק בין שם הגיבורה לבין שם הקיצור שהיא מקבלת בשם הסרט משקף את התהליך, החיצוני והפנימי כאחת, שהיא עוברת. חפציבה – מי שרצויה, שיש בה חפץ, רצון. אבל “חפצי” היא חפץ. לא חפץ כרצון אלא כאובייקט. ההתייחסות לאדם כאל אובייקט, כאל חפץ, ידועה כחפצון (objectification), שהוא מנת חלקן של נשים רבות בתרבות שלנו. סרטה של בנדריהם מנכיח חזותית את התהליך שבו מלהיות מי שיש בה חפץ, מי שמכבדת את עצמה, את רצונותיה ואת הקצב המתאים לה, נהפכת חפציבה לחפץ שאפילו הוא שוב אינו חָפֵץ בעצמו. כאשר אנחנו עושים דברים שאיננו באמת רוצים, מתוך לחץ, ולא מקשיבים לקול הפנימי שלנו, אנחנו מתייחסים לעצמנו כאל חפץ. חפציבה לא רק שלא תמצא אהבה, היא תפסיק לאהוב את עצמה.

אבל זהו תהליך הפיך. מהמקום הנורא הזה של שנאה עצמית חפצי תוכל לשוב להיות חפציבה. להיות אהובה ראשית כל על עצמה. צעד ראשון יהיה לרצות את עצמה ולכבד את עצמה כפי שהיא. כאדם שיש בו חפץ. כמו כל אדם.

חפצייש בסרט ישירות ובוטות שברגע הראשון יכולה להרתיע, אך משרתת היטב את המטרה. אנימציית הבובות מאפשרת להראות באופן קולע כיצד בתרבות מסוימת בני אדם אינם אלא איברי מין מהלכים. הסרט הוא תמצית מזוקקת של התרבות הזאת ובה בעת קורא עליה תגר באופן מלא חן, כואב ומעורר מחשבה.

זה הטריילר, שלצערי לא הצלחתי להטמיע כאן. הסרט יוקרן בחול המועד סוכות בפסטיבל הסרטים של חיפה.

הערה מינהלתית: לאחרונה התקבלה תרומה נאה לאחזקת הבלוג דרך כפתור הפייפאל המיועד לכך. אני מבקשת להודות לתורם.


Read Full Post »