Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רוזלין היגינס’

בושה / אסמכתא / בדיקה / צדקה / וברכה

בושה

ילד בן 11, אזרח ישראלי, עומד להיות מגורש מהארץ יחד עם אמו שכן לאם אין מעמד בארץ ולא מתכוונים להסדיר לה אותו. ככלל, אזרחים אסור למעשה לגרש, שכן מוקנית להם זכות כניסה קבועה לארץ (סעיף 6ב' לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לכן דוברת מינהל האוכלוסין לא מתכחשת לזכותו של הילד לשוב ולהיכנס לישראל כרצונו. רק שברור שאם האם מגורשת – הוא לא יישאר כאן לבד. על ערלוּת הלב הזאת כתבתי לגבי פרשה אחרת, שבה גירשו "רק" את האב והפרידו אותו מבתו הקטנה שנשארה בישראל עם אמה (הזוג נפרד).
שוב ושוב נתקלים בעוולות שמייצרת מדיניות ההגירה הישראלית, המתירה מאד לגבי הגירת יהודים (ובני משפחתם) אך חוסמת באופן דרקוני הגירה והתאזרחות של כמעט כל אחד אחר. את המדיניות הזאת הגיע הזמן לשנות. אבל במקרה הזה, אם הדיווח מדויק, הרי שדומה כי מנעו מן האם אזרחות גם בניגוד לחוק הקיים, בעייתי ככל שיהיה. האֵם לא קיבלה בזמנו מעמד של עולה (המקנה אזרחות על-פי חוק האזרחות) למרות שבעלה היה זכאי חוק השבות, משום שעלתה שנה אחריו. לעומת זאת, סעיף 4א(ב) לחוק השבות קובע כי הזכויות שמקנה החוק לבני משפחה של יהודי העולים ארצה אינן תלויות בשאלה האם אותו יהודי עודו בחיים או לא, או אם עלה ארצה או לא. לכן – בניגוד לפרשות שניתנה – גם אם עלתה האם שנה מאוחר יותר אחרי בן-זוגה, היא עדיין היתה צריכה לקבל מעמד של עולה ומכוחו אזרחות ישראלית.

אסמכתא

נשיא המדינה משה קצב צוטט כמי שאמר "מדיניות החיסולים היא נורמה צודקת מבחינה מוסרית ומשפטית". אז עכשיו אני רגועה. אם סמכות כזאת, מוסרית ומשפטית, אומרת שהמדיניות מוצדקת – תם הוויכוח.

בדיקה

דיוויד רמניק, עורך הניו-יורקר המבקר בארץ, מתאר מנגנון מעורר קנאה של בדיקת עובדות במערכת שלו. אחרי כל ראיון מתקשרים אל המרואינת מהמערכת ומוודאים אִתה, בשפתה, כל עובדה שנרשמה מפיה בראיון. לעיתון שראיין את רמניק יש עוד הרבה מה ללמוד. אם לא בבדיקה מוקדמת, לפחות בתיקון בדיעבד. בשני העיתונים הזרים שקראתי השנה על בסיס יומיומי בחו"ל – הגרדיאן והניו-יורק טיימס – מקפידים לתקן כל פסיק, לא רק שגיאות מהותיות, במדור מיוחד. בגרדיאן זה בכלל אחד המדורים הטובים בעיתון… ב(ה)ארץ, כידוע, אין בכלל תיקונים. רק הבהרות. (אלא אם כן אתה משפטן שאיים בתביעה של סכומי עתק).

צדקה (תתחיל מבית)

המכון הישראלי לדמוקרטיה יזם כנס שבו ניתנה למועמדות בכירות לכנסת בימה להשמיע את קולן בנושאי ביטחון, כלכלה וחברה. קונטרה לכנס הרצליה המדיר נשים ומיעוטים. יוזמה ברוכה. כדאי רק להתחיל, אולי, בייצוג הולם לנשים בכנסים של המכון לדמוקרטיה עצמו. הוא לא מצטיין בכך, בלשון המעטה.

ברכה

השופטת האנגליה רוזלין היגינס נבחרה לנשיאת בית הדין הבינלאומי (ICJ). היגינס היא האשה היחידה שכיהנה אי-פעם בבית הדין, ובין המשפטניות הטובות והמוערכות ביותר, בכלל ושם בפרט. בזמנו כתבתי על חוות הדעת הנפרדת שלה בעניין החומתגדר.

ואם אתם מחפשים משהו על הקריקטורה הדנית – זה כאן.

Read Full Post »

בשבת הגעתי לקרוא את מקצת מן הדעות הנפרדות שכתבו כמה שופטים ב-ICJ בעניין החומתגדר וחשבתי שכדאי להביא משהו מדבריה של השופטת היגינס. אימוץ קו הטיעון שלה היה מוסיף אמינות לחוות הדעת.

רוזלין היגינס

השופטת האנגליה רוזלין היגינס, משפטנית חריפה ומוערכת, הצטרפה לחוות הדעת של בית הדין, אך כתבה דעה נפרדת הכוללת כמה אמירות נוקבות למדי. בין השאר היא מתייחסת למורכבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלדעתה לא זכתה להתייחסות ההולמת בבקשה של העצרת הכללית לקבל חוות דעת ולא התבטאה בה עצמה באופן מאוזן.

בסעיף 19 היא מצהירה חד וחלק: "אני סבורה כי על בית המשפט היה לנצל את ההזדמנות ולומר, באופן הברור ביותר, את מה שלמרבה הצער נראה כיום כדורש אישור מחדש מתמיד אפילו בין משפטנים בין לאומיים, קרי, שהגנת אזרחים היתה ונותרה חובה שלא ניתן לעקוף של הדין ההומניטרי הבינלאומי, לא רק עבור הכובש אלא גם עבור אלו המבקשים להשתחרר מכיבוש". בסעיף הבא היא מסבירה שהצטרפה בכל זאת לחוות-דעתו של בית הדין משום שהיא מסכימה עם כמעט כל מה שכתב בסעיפים הרלוונטיים. הבעיה שלה היא עם מה שלא כתב…

תומס בורגנתל

גם היא וגם בורגנתל מתייחסים לכך שבעצם אין אזכור בסעיף 51 למגילת האו"ם שמתקפה חמושה צריכה לבוא מצד מדינה (אם כי זאת הפרשנות המקובלת לכך, ר' תיקון ברשימתי המקורית). אבל הסמיך באמת בא אחר-כך, כשהיא קובעת בסעיף 34: "קשה לי להבין את עמדת בית המשפט כי הכוח הכובש מאבד את זכותו להגן על אוכלוסיית האזרחים שלו בבית אם ההתקפות יוצאות מהשטח הכבוש (…) יתר-על-כן, פלסטין לא יכולה להיחשב לישות בינלאומית המוזמנת להליכים אלו, ולקבל את הגנתו של הדין ההומניטרי, ועם זאת לא [להיחשב ל] ישות בינלאומית מספקת כדי שיחול עליה האיסור על מתקפה מזוינת על אחרים. זהו פורמליזם שאיננו חסר פניות".

תשאלו למה היא בכל זאת הצטרפה לחוות דעתו של בית הדין? יש לה לכך תשובה כפולה. הראשונה לא כל כך משכנעת: היא לא השתכנעה שאמצעי שאיננו בבחינת הפעלת כוח (כמו בניית החומה) נופל בגדר סעיף 51. זה לא משכנע מפני שאדרבה, אם אפשר להשיג את אותה מטרה בלי להפעיל כוח זה עדיף. אבל התשובה השנייה שלה היא החשובה והיא עיקר הטיעון: גם אם זוהי פעולה של הגנה עצמית, אומרת היגינס, יש להצדיקה כהכרחית וכמידתית. "בעוד שנראה כי החומה אכן הביאה להפחתה בהתקפות על אזרחים ישראלים, ההכרח והמידתיות של התוואי שנבחר, על הקשיים הנלווים שנגרמו לפלסטינים שאינם מעורבים בהתקפות אלו, לא הוסברו".

Read Full Post »