Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘שוויון’

כאשר קיימת אפליה יש צורך לתקנה. כיצד לתקנה? מכיוון שאפליה היא פגיעה בשוויון, תיקונה יהיה הגברת השוויון. אך אך שאלת השוויון איננה אדישה לשאלה שוויון במה. כאשר מדובר באפליה במתן זכות, בזכאות, או בהקצאת טובין – נדרוש לתקן את האפליה באופן המתאים: אם בזכות אדם עסקינן, הרי כל אדם זכאי לה מתוקף אנושיותו, היותו אדם. שוויון הוא גם כשלעצמו זכות אדם מהותית, לקבל יחס שווה וכשווה, וגם עיקרון על בשיח זכויות האדם, הדורש להקנותן ללא אפליה לכל אדם ללא הבדל. אם בזכאות מדובר, הרי כל מי שעומדים בקריטריונים לה צריכים לקבלה באופן שוויוני. לעומת זאת, כאשר מדובר במצב שבו נפגעות זכויות, הרי לא נבקש שלכולם תינתן הזכות השווה לפגוע בזכויות של אחרים. התיקון יהיה דווקא בביטול הפגיעה הראשונית, או למצער בצמצומה. תיקון של פגיעה בזכויות אדם הוא בדרך של הגנה על זכויות הכול, לא של רמיסת זכויות באופן שווה.

המשך…

Read Full Post »

או: שוויון בקיבוץ תל אביב

למה תמיד על הארץ? מה עם ווינט ונרג, להם לא מגיעה ביקורת? הם הרי הרבה יותר גרועים.
בקיצור: מה את נטפלת? זאת שאלה שמופנית אלי לא אחת אחרי פוסט ביקורתי. עניתי עליה כבר לא פעם. הפעם אענה בסיפור.

לפני שנים רבות (כך מתחילים כל הסיפורים. הפעם זה סיפור שהיה באמת), עזבו כמה חברים חדורי אידיאולוגיה את הקיבוץ אל העיר הגדולה. למה? כי אין שוויון בקיבוץ, הם אמרו. זאת אומרת לא באמת.
ומה, תשאלו, בתל אביב או לאן שהם עזבו יש יותר שוויון? כמובן שלא. רק מה, שם לא מתיימרים.

הנמשל ברור. מי שמתיימר להיות איכותי יותר, נאור יותר, אתי יותר; מי שמיצב עצמו שנים כ”עיתון לאנשים חושבים” – שלא יתפלא שהאנשים האלה חושבים שצריך גם למדוד אותו בסטנדרטים שהוא מתיימר לעמוד בהם. שיש ממנו ציפיות שאין מאחרים, שעליהם הוא מתנשא ולהם הוא מטיף; שלראות את האלון עידנים הופכים אותו להיפסטרים שחושב שהוא מה זה מא-גניב – יביא לביקורת. וחריפה; שלראות את עורכיו ומו”לו מאתרגים את הגרועים בשוביניסטים – יגרור תגובה; שאם הוא החליט להיהפך מעיתון לביטאון – תמונת הראי של ‘מקור ראשון’ – הוא יקבל התייחסות בהתאם. אל תפתח ציפיות אצל אחרים אם אינך רוצה שהם יסתמכו עליהן.

זאת יומרה וזאת שכרה.

תמונה: יעל בוגן, העין השביעית

Read Full Post »

אמש יצא לי לראות חלק מהתכנית בטבעת זו. הפרק שהיה מוקדש לחלוקת המטלות בבית נפתח בשיחה בין גלית גוטמן לפסיכולוג ד”ר משה אלמגור. באיזה שהוא שלב אומר לה אלמגור:

אם הם לא מסכימים על הדבר הזה, על חלוקת התפקידים, השאלה שהם רבים עליה היא שאלה הרבה יותר עמוקה. היא שאלה של מהות הקשר ביניהם. אז חלוקת התפקידים הופכת להיות ההסחה מהשאלה היותר קשה, זה האם אנחנו מתאימים להיות ביחד. עכשיו, זו שאלה ענקית. זו שאלה שהתשובה עליה יכולה להפיל את הנישואין. אז מה עדיף?

אלמגור מצביע קודם לכן, באופן נבון, על ההבדל בין שיתוף לשוויון. אבל המהלך שהוא מבצע כאן הוא מהלך טיפוסי של פסיכולוגיזציה. במקרה הזה, פסיכולוגיזציה של הפוליטי. שכן מרגע שהוא טוען שאנשים שאינם מסכימים על חלוקת התפקידים ביניהם רבים בעצם על משהו אחר – הוא מעקר כל יכולת לקרוא תגר על תפיסות רווחות בחברה; על אופני שליטה ודיכוי עמוקים; והופך אותן לבעיות פרטיות של התאמה בזוגיות. כביכול, אם אני מתווכחת עם בן-זוגי על האופן הנאות לחלק בינינו את מטלות הבית, משמע אנחנו לא מתאימים.

 

המשך…

Read Full Post »

היום הוא יום הבריאות העולמי. רופאים לזכויות אדם משיקה קמפיין לסגירת פערים בבריאות. הנה דוגמא אחת.

בתמונה נראות שתי תחנות לבריאות המשפחה. מימין: תחנה סגורה בכפר הבדואי אבו תלול (אל-אעסם). משמאל: תחנה בשיכון בבלי בתל-אביב. שלוש התחנות שנסגרו בנגב ב-2009, בהוראת משרד הבריאות, סיפקו שירותים ל-18,000 בני-אדם.
עוד פרטים כאן
. ורק בריאות, כמובן.

Read Full Post »

הפקולטה למשפטים (הפורום למשפט ופילוסופיה) בשיתוף עם החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ארגנו כנס בינלאומי מכובד שנושאו שוויון.
בכנס משתתפים 20 דוברים, במתכונת של מרצה ומגיב. ועכשיו נחשו, כמה נשים משתתפות בכנס שנושאו, כזכור, "שוויון"?
התשובה: אחת.   כמגיבה.

ולמשתתפים מכובדים בכנס, בעלי דעות מתקדמות עד רדיקליות, שבדרך-כלל מספרים לנו רבות על שוויון, גם באופן אקדמי וגם מחוץ לאקדמיה, בטלוויזיה, בעיתונות ובבלוגים – זה כנראה לא מפריע. בכל אופן לא מפריע להם להשתתף.  או שהם מדקלמים לעצמם את התירוצים הרגילים שאנחנו מקבלות להיעדרן של נשים מכנסים אקדמיים. שמענו כבר את כולם. והם תמיד אותו דבר.  או שאולי יעירו על כך הערה מתוחכמת בפתח הרצאתם, לכסות את ערוותם המשותפת, וירגישו נפלא.

לצערי לא מצאתי כרגע גרסה מקוונת להזמנה שאפשר לקשר אליה. תודה לד"ר יופי תירוש שהעבירה לי את ההזמנה באי-מייל, בליווי ההערה הקולעת (המצוטטת ברשותה): "נראה מרתק. אני רק מציעה להוסיף עוד פייפר אחד, שנושאו 'מה ניתן ללמוד על שוויון מתוכנית הכנס על שוויון'."

Read Full Post »

"בצה"ל מתחשבים בלוחמות ולא בדתיים", זוהי כותרתה של ידיעה בהארץ מהיום, שעל-פיה בעוד שקיימת מודעות בצבא לצרכיהן של הלוחמות ולחשיבות שילובן ביחידות הקרביות, אין התחשבות דומה בדרישות הלגיטימיות של לוחמים דתיים, הנפגעים מכך.

נשמע ממש לא בסדר. ומה הן אותן "דרישות לגיטימיות"? – דרישות שוועדה מיוחדת קמה לשבת על מדוכתן, שכן עצם צירוף נשים ליחידות אלו פוגע ברגשותיהם הדתיים של החיילים. אחד הכללים שקבעה הוועדה הוא שמירה על זכותם של חיילים דתיים לשרת במסגרת שבה אין לוחמות.

עיון קצת יותר מעמיק בסוגייה מעלה כי לא ברור כלל כי אלו הן דרישות לגיטימיות. להבהרת הנקודה אעזר במושג 'העדפות חיצוניות,' שרונלד דבורקין מנתח בספרו Taking Rights Seriously. המשך…

Read Full Post »

ב-17 במאי 1954, נתן בית המשפט העליון של ארה"ב את החלטתו בתיק
Brown v. Board of Education. במה שהיה לאבן-דרך במאבקה של התנועה לזכויות האזרח בארה"ב, פסק בית המשפט פה-אחד כי קיום מערכות חינוך נפרדות ללבנים ולשחורים איננו שוויוני ומנוגד לתיקון ה-14 לחוקה. בכך הפך בית-המשפט את ההלכה של "נפרד אך שווה" (שנקבעה ב-1896) וקבע שהיא בגדר סגרגציה מפלה.

פסק-הדין
כרונולוגיה: הדרך המפותלת לחינוך שווה
ארכיון דיגיטלי של אוניברסיטת מישיגן
– איגוד החינוך הלאומי חוגג יובל להחלטה
הבטחה שלא קוימה: הגרדיאן בודק את מצב הסגרגציה הגזעית
– מוסף הספרים של הניו-יורק טיימס על המחלוקת לגבי הפסיקה ומורשתה
– וקאס סנשטיין, פרופ' למשפטים באוניברסיטת שיקגו, סוקר בניו-יורקר כמה וכמה ספרים העוסקים בהיבטים שונים של פסק-הדין:

Read Full Post »