הטור גברת מג’ונדרת של צפי סער עוסק היום בין השאר ב”מחלוקת הגופיות” בשייח ג’ראח. בניסיון להציג את הטיעונים שעלו הוא מאפשר לחזור ולהתייחס לכמה טענות בעייתיות עד מאד שעלו בוויכוח במקומות שונים, גם כאן בתגובות לפוסט הקודם. סער מנסה ללכת בין הטיפות ולצאת בסדר עם כל הצדדים. ניסיון שלא רק מכניס אותה לסתירות אלא גם, כידוע, אף פעם לא עולה יפה. (“מי שעומד באמצע חוטף משני הצדדים”, זכור לי משפט מאחד מסרטיו של ג’אד נאמן). אז הנה: על ההגחכה, ההסטה, יחסיות תרבותית ונשים כסוכנות של דיכוי חברתי.
לא עצם לבישת גופיות היא עניין פמיניסטי, כפי שמיהרו ללגלג על המוחות. טקטיקה ראשונה של הקטנה: הגחכה וזלזול. תראו במה אתן מתעסקות. זה הפמיניזם שלכן? על זה אתן נאבקות? בזה אתן מתעסקות? פמיניסטיות של גופיות ספגטי.
קרוא וכתוב 