קרוא וכתוב

משלג תמיד למדתי שיעור בנוכחות. חברת הנפש שלי כמעט 13 שנים תמיד היתה גם סוג של יוגית. מעצם כלביותה, אבל גם הודות למזגה הטוב באופן יוצא דופן. זכרונות מהעבר אולי יש לכלבים, לפחות בדמות הטבעות טראומתיות (פחד לחזור למקום שבו חוו חוויה לא נעימה או מפחידה). אבל תפיסה של עתיד ומודעות אליו – לא. לכן הם מצויים בהווה. עם כל מה שהוא מביא. שמחה והנאה כמו כאב וחוסר נוחות. הם נוכחים עם מה שנמצא כאן ועכשיו. כעת, כששלג נוטה למות בגלל גידול סרטני אלים ביותר, ואני מלווה אותה בתהליך המייסר הזה, היא מנהירה לי כמה שיעורים באופן מיוחד.

המשך…

Read Full Post »

משרד החקלאות בפעולה / נפלאות המלטונין / ובינתיים ב(ה)ארץ [1] / ובינתיים ב(ה)ארץ [2]

משרד החקלאות בפעולה

103 דולר עלה הטופס של אישור הבריאות של שלג על-מנת להכניסה לארץ. 79 דולר לווטרינרית (49 דולר לבדיקה ו-30 דולר ל"מילוי הטופס". אמריקה, אמרנו?), ו-24 דולר לאישור הטופס על-ידי השירותים הווטרינריים של ארה"ב. לא כולל דמי משלוח הלוך וחזור אליהם בדואר מהיר, שנדרש כי הווטרינר של משרד החקלאות בארץ הטעה אותי ואמר שחייבים להוציא את האישור בשבוע שלפני הטיסה, כמו בארץ, בעוד שבארה"ב הטופס המונפק תקף ל-30 יום. הטופס על ארבעת העתקיו הונח בביטחה ליד הדרכון. הוא נשאר שם. אף נציג של משרד החקלאות לא נכח בשדה התעופה ואיש לא העיף אפילו מבט, כשעברתי עם הכלבה במכס אחרי שאספתי את המזוודות. כך מכניסים בעלי-חיים לארץ היום, בעידן המחלות המדבקות. לשלג שלום.

נפלאות המלטונין

בדרך לשם הוא איפשר לי לישון כמה שעות בטיסה, ובעיקר קיצר את היעפת מהשבוע הרגיל לשלושה ימים, בלי כדורי שינה. בדרך הנה אמנם בקושי עצמתי עין, אבל נכנסתי למחזור השינה בלילה, שוב בלי כדורי שינה. טיפ: כדי שהוא יעבוד היטב, צריך להתחיל לקחת אותו שלושה לילות לפני הטיסה, ולהמשיך כשלושה-ארבעה לילות אחריה, או עד שאתם מרגישים שחזרתם לעצמכם מבחינת שנת הלילה. נדמה לי שבארץ אי-אפשר להשיג אותו בלי מרשם רופא, אבל בחו"ל הוא נמכר מעבר לדלפק. רכישה מומלצת בפעם הבאה שאתם שם, אם אתם מתכננים טיסה טרנס-אטלנטית.

ובינתיים ב(ה)ארץ [1]

בכל פעם שאני חוזרת מתקופה בארה"ב, אני מגלה פיצ'ר נוסף בהארץ המגלה דמיון משונה לניו-יורק טיימס. בפעם הקודמת זה היה המדורצ'יק על השבוע החולף ב'הארץ השבוע' של יום שישי, שחיקה את זה המופיע ב- Week in Review של הניו-יורק טיימס ביום ראשון. הפעם זה "החדשות – עיקר כותרות היום בהארץ", המופיע בעמ' 2 של חלק החדשות, בדיוק כמו בניו-יורק טיימס. הממ… יכול להיות שהצעד הבא יהיה לאמץ את מדיניות התיקונים של הניו-יורק טיימס, על מדור התיקונים והערות העורך שלו? או אולי public editor, המפרסם בעיתון ביקורת על מדיניותו? טוב, נו, לא להגזים.

ובינתיים ב(ה)ארץ [2]

הוחלף עורך המוסף. רוגל אלפר היה מבקר טלוויזיה מוכשר ושנון, שהצהיב את המוסף והוריד אותו לשפל חסר תקדים. זה לא הפריע לכל מיני כותבים ומגיבים, בזמנו, לטעון שהוא פוטר "באופן שרירותי" ושהוא פוטר בגלל כתבת התחקיר על אולמרט, שפורסמה כמה ימים לפני שנודע על הפיטורין. (תחליטו: באופן שרירותי או מסיבות פוליטיות?). כאילו שתחקיר כזה לא נעשה בידיעת ובאישור עורך העיתון. בבוסטון דווקא אמרו ("מקורות יודעי דבר") שעילת הפיטורין (נכון יותר, ההעברה מתפקידו) היתה שליחת כתב לסדנת לימוד איך מתחילים עם נשים ומכניסים אותן למיטה; משימה שסוקרה בהרחבה במוסף וסימלה את הנמיכות הדוחה שאליה הגיע העיתון שפעם קרא לעצמו עיתון לאנשים חושבים. גם אם זאת לא היתה עילת הפיטורין, היא היתה צריכה להיות. ויש עוד. אבל למה שזה יפריע למישהו לקבוע נחרצות אחרת, ולגלות לוחמנות מול טחנות רוח פוליטיות שלא היו ולא נבראו? זה קצת מזכיר לי עיתונאי שבכל פעם שרוצים להחליף אותו זאת "פגיעה בחופש הביטוי". לעורך החדש צריך לאחל בהצלחה. יש לו הרבה עבודת שיקום.

כן, חזרתי לקלחת (ואני כבר מתגעגעת). מעכשיו פוסטים כחול-לבן. ברוכים הנמצאים. שבת שלום.

Read Full Post »

צ'ופרים לבוחרים

כלכלת הבחירות של מופז

שר הביטחון שאול מופז פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבלת אישור לחזור להרוס בתים של מחבלים מתאבדים. לא מזמן קיבל מופז המלצה של ועדה שהקים הצבא עצמו להפסיק את ההריסות משום שהן לא אפקטיביות (לא משום שהן לא מוסריות, חלילה…). נו, אז אם הן לא אפקטיביות הן עכשיו ייעשו אפקטיביות, רק כי מופז מתמודד על הנהגת הליכוד ורוצה לחלק צ'ופרים?

יש מאין

גלעד עדין, שמונה למנכ"ל הזמני של חדשות 10, שלח מכתב לעובדים עם היכנסו לתפקידו. "אני משוכנע שמעכשיו נצליח להתמקד בעיקר – להביא סיפורים בלעדיים, לשרת את הצופים שלנו, ליצור יש מאין…" הו, לא. נשמע נורא יצרני, אבל ליצור יש מאין – זה בדיוק מה שעושה התקשורת בלי הרף ואסור לה לעשות. ליצור סערות בשלולית, להעלות אבק (ואחר-כך להתלונן שקשה לראות, כמו שאמר ברקלי), להוביל קמפיינים ואחר-כך לדווח על כך ש"המערכת גועשת". בואו תתרכזו בלדווח, לפרש ולחקור. יש מספיק יש, לא צריך להמציא אותו מהאין.

רק דוגמית

והנה דוגמא לאייטם הקודם. "עכשיו כשהאבק שוקע", כותב על פרשת מינוי גביזון יובל יועז, מי שהיה מעלה האבק הראשי. "עם סיום הפסטיבל על שם גביזון", ממשיך וכותב מי שקרא את הפסטיבל הזה על שמה. יש לו גם החוצפה להמשיך לספר לקוראים מה "ראוי" לעשות. אה, מה יש להוסיף מילים. רק עוד אחת: חשבתי שהארץ נגד סיכולים ממוקדים.

יום זכויות האדם הבינ"ל 2005: הקץ לעינויים

היום הוא יום זכויות האדם הבינלאומי. היום מצוין בתאריך 10 בדצמבר, שבו התקבלה ב-1948 בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה האוניברסלית לזכויות האדם. הפעם מצוין היום באו"ם בסימן הקץ לעינויים. ב-7 בדצמבר נפתחה בארמון האומות בז'נבה, מקום מושבה של נציבת זכויות האדם של האו"ם, תערוכה בנושא "לרפא את פצעי העינויים". הסקנדל האחרון באירופה הוא סביב הגילוי של "טיסות העינויים" של ארה"ב, שעשו שימוש בנמלי תעופה אירופיים, ובהן מוטסים חשודים במעורבות בטרור למדינות שבהן ייחקרו בעינויים. דיוויד אהרונוביץ' בטיימס הלונדוני.

כרזה של אמנסטי

משפט השבוע

בעולם כמו שלנו צריך להחליט על מה להתרגז. חייבים איזה שהוא סדר עדיפות. לא מלה במלה, אבל זה מה שדרש השבוע מוטי קירשנבאום. לאמץ בחום.

לוח 'קרוא וכתוב'

אני מחפשת כלוב טיסה לכלבה בינונית (גובה 50 ס"מ, משקל 15 ק"ג). אם למי מכם או ממכריכם יש כזה, אשמח לשאול או לקנות יד שנייה. צרו קשר דרך קישור "כתבו אלי" למעלה. תודה מראש ממני ומשלג.

Read Full Post »

לרגל הצטרפותה של שלג למשפחתנו, שידור חוזר של הביקורת שכתבתי על הספר מפגשים טיפוליים עם חיות מחמד, שפורסמה ב"מעריב" בספטמבר 2000.

Read Full Post »