Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘שלי יחימוביץ’

ייאמר מיד שהסיפור הזה – של פרסום המייל של נתן אשל שהגיע אל שלי יחימוביץ בטעות – הוא שולי יחסית להתנהגותו של אשל, שבגינה הגיע להסדר טיעון שקיבל תוקף של פסק-דין משמעתי (PDF), על פיו יפרוש מן השירות הממשלתי. ושלה הוסיף חטא על פשע בהכריזו ש"כנראה שלנשים אין בעיה לשקר" (אות מיס פיגי. אמנם קטן על זה, אבל פטור בלא כלום אי אפשר). ואללה? כנראה שלהכחיש שאתה מעורב במו"מ הקואליציוני בעודך מבקש חוות דעת משפטית שתכשיר מעורבות כנ”ל זאת אמת צרופה.

המשך…

Read Full Post »

שלי יחימוביץ, המתמודדת לראשות מפלגת העבודה, התראיינה בשבוע שעבר למוסף הארץ. ראיון שרצוף עמדות וקביעות בעייתיות מאוד, בעיני. בניגוד ליחימוביץ, אני סבורה שההתנחלויות בחטא הורתן, ומתנגדת לחייב את שירת ההמנון בגנים. בעיני יש קשר מובהק בין תפיסה של צדק חברתי לבין חוסר אפשרות לתמוך במפעל הכיבוש וההתנחלויות המדכא מאות אלפי בני אדם, פוליטית וכלכלית, ומשאירם נטולי זכויות. לא רק שמפעל ההתנחלויות הוא חטא, הרי על אף שעיקר האשמה רובצת על ממשלות ישראל לדורותיהן, אינני משחררת את המתנחלים עצמם מאחריות מוסרית להשתתפות פעילה בסיטואציה של דיכוי. בדיוק כפי שאינני משחררת אף פועֵל (agent) מבחירה שיש לה השלכות ונפקויות מוסריות, גם אם "נשלח" במשימה לאומית.

המשך…

Read Full Post »

העיתונאי המוערך נחום ברנע פירסם ביום שישי האחרון אייטם תמוה בטור שלו ב'ידיעות'. ברנע תיאר בו צילום של מועמדת לפריימריז במפלגת העבודה ב-2005, שצולמה באותה עת צועדת את צעדת הבוקר שלה "בבגד גוף שחור, צמוד, חושפני, שנועד להבליט את מה שביקשה להבליט". בינתיים נבחרה המועמדת, גילה את אזנינו. "היום, אני משער, היא יכולה להרשות לעצמה להצטלם בלבוש מלא". מהמועמדת העלומה עבר ברנע לעיתונאית מרב מיכאלי, תוך שהוא מחמיא לה על רצינותה, כנותה ומלחמתה העקבית למען השקפותיה הפמיניסטיות. אפרופו פרשת קצב הביעה מיכאלי את המשאלה, ממשיך ברנע, שיפסיקו אחת ולתמיד להתייחס אל נשים כאל אובייקט מיני.

המשך…

Read Full Post »

כבוד השופטת יחימוביץ

שלי יחימוביץ קיבלה כותרת נאה בעקבות פרסום גרסתה של המתלוננת נגד קצב אחרי שנפגשה עמה. מפגש פרטי עם המתלוננת על-מנת לעודד אותה בשעות קשות ראוי לכל שבח; אבל שעה שמתנהלת חקירה, יחימוביץ איננה רשאית לנהל "חקירה" פרטית ולאחר מכן לשים עצמה כשופטת. אפילו אם זה נראה כפעולת תגמול לבימה הנרחבת שמקבלים סניגוריו של הנשיא להבאת הכחשותיו. שהרי לִרְשוּת המתלוננת, שלא כמו לנשיא, לא עומד גדוד של יועצי תקשורת ויחצ"נים (על-חשבון מי, אגב?) הנכונים לכל ספין (באמת, כיצד טרם צץ לו היחצ"ן העילג עם ה"שלי רעה רעה" שלו?).  אבל במדינת ישראל יש עדיין משטרה ובתי משפט, ותפקידם טרם הועבר אל הרשות המחוקקת.
אפשר היה לומר שיחימוביץ טרם הפנימה שעברה מהתקשורת לפרלמנט, אלא שגם לו היתה עושה זאת כעיתונאית זה לא היה ממש ראוי. מה שיחימוביץ יכולה וצריכה לעשות זה לפעול להדחת הנשיא, פעולה השמורה בחוק לכנסת. זאת משום שהנשיא אמנם חף מפשע עד שלא הוכח אחרת, אבל שלא כמו כל חשוד אחר, אסור שידבוק בו ולו רבב. בדיוק כפי שמוקנות לו זכויות-יתר וחסינויות מיוחדות, כך גם הדרישות ממנו אינן כמו מאחד האדם.

רבב על בגדו של הנשיא

טוב יעשה הנשיא אם ילך הביתה ולא יאחז בקרנות המזבח של תפקידו שאיננו מאפשר להעמידו לדין; גם אם בסופו של דבר לא יוגש נגדו כתב אישום. לא ניתן לחיות עם נשיא – סמל המדינה – שהמשטרה מחרימה ממשכנו הרשמי מסמכים ומחשב. לא ניתן לחיות עם נשיא החשוד בבעילה אסורה והטרדה מינית ואולי אף במכירת חנינות. תשאלו איך יימנע מצב שבו כל אדם יוכל להדיח בפועל נשיא על-ידי הגשת תלונה נגדו? לשם כך קיימת בדיקה מוקדמת במשטרה. תלונה שאין לה כל בסיס נדחית כבר בשלב הזה. המצב שאליו הגיעה חקירת המשטרה השאיר את האפשרות זאת הרחק מאחור. לכן גם אם מושא החקירה נהנה עדיין מחזקת החפות כאזרח מן השורה, כל יום שקצב ממשיך לשבת בבית הנשיא מבייש את כולנו.
אחת הבעיות החמורות של החברה הישראלית היא שלא קיים בה המושג של it is not done. במקומות אחרים התרבות הזאת קובעת גורלות – ואת האקלים הפוליטי הכללי – יותר מכל פלפול משפטי. מדינה שאין בה המושג של "לא ייעשה", אולי שורדת את טילי החיזבאללה אבל לא לאורך זמן יהיה לאזרחיה ברור בשביל מה.

Read Full Post »

הבאזז של יחימוביץ (1)

כל-כך הרבה מילים נשפכו סביב הצטרפותה של שלי יחימוביץ לעבודה, עד שחככתי בדעתי אם להוסיף משהו. טוב, משהו צריך להיאמר על הבאזז הזה עצמו. יחימוביץ היא אשה עם דעות כמו שצריך, שעומדת על שלה בלי להתכופף, ומפגינה לוחמנות, אסרטיביות, אומץ ורהיטות – כולן תכונות שאני מעריכה. אבל עם כל הכבוד (ויש כבוד), מדובר כו-לה בעיתונאית, חריפה ככל שתהיה. אז זהו, שחלק גדול מהבאזז סביבה, אם לא כולו, נובע מהיותה עיתונאית; ועיתונאים, כידוע, אוהבים לכתוב על קולגות. קצת ריסון עצמי לא היה מזיק.

הבאזז של יחימוביץ (2)

ועכשיו משהו בקשר לתוכן. התבטאותה הראשונה של יחימוביץ אחרי טקס ההצטרפות המתוקשר נגעה ליחס לחרדים. יש לומר משהו על מה שיש בהתבטאות ועל מה שאין בה. לגבי מה שיש בה נדרשת הבחנה: נכון שההתבטאויות ביחס לחרדים נגועות פעמים רבות בנימות אנטישמיות, המזכירות את הז'רגון האנטישמי המסורתי כלפי יהודים, והן ראויות לכל גינוי והתנגדות. לא נכון שהחרדים הם "מיעוט נרדף". ולגבי מה שאין בה: מִלה אחת של ביקורת על מעמדן של נשים בחברה החרדית, מפי הפמיניסטית הידועה. אפשר לטעון בעד ונגד קואליציות אד-הוק עם הפוליטיקאים החרדים בנוגע לנושאים שהיא והם רואים עין בעין, כמו פורנוגרפיה. מכיוון שיחימוביץ, הפעם כבר כפוליטיקאית, בחרה לאותת לחרדים שהיא אִתם ובהזדמנות זאת לסחוט עוד כותרת או שתיים, כדאי לשאול אותה מה דעתה על-כך שהפרטנרים לעתיד שלה אינם מאפשרים לנשים להיות חברות במפלגות שלהם ולהתמודד לכנסת כמו יחימוביץ.

ואפרופו חרדים ויחימוביץ, מדן מלר קיבלתי באי-מייל את התזכורת בדמות הקטע משמאל.

אביר זכויות האדם

בייגה שוחט דוחה את התפטרותו מהכנסת כדי שיוכל להצביע בוועדה למינוי שופטים נגד מינויה של פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון. אי-כיבוד ההסכם מצד הליכוד, שיגרום לכך שהעבודה תאבד את מקומה בוועדה לאחר התפטרותו של שוחט, בוודאי איננו ראוי. ומכיוון שבהסכם מדובר, ניתן אולי לשקול צעדים משפטיים כנגד אי-כיבודו. אבל מִלה אחת צריך לומר גם על המחזה הלא-ייאמן הזה, שבו חבר כנסת דוחה את התפטרותו רק כדי לחסום מועמדת לבית המשפט העליון. כבר כתבתי שניתן להיות בעד או נגד גביזון, או לחלוק על עמדותיה; אך לומר על המשפטנית המובילה של האקדמיה הישראלית שהיא איננה "מועמדת ראויה" – נו נו. היא כנראה לא מגיעה לשיעור קומתם האינטלקטואלית של אליקים רובינשטיין, עדנה ארבל ואשר גרוניס… עד כדי כך ששוחט עומד לשלם "מחיר אישי",לדבריו, בדחיית התפטרותו. כנראה ייכנסו כמה ג'ובות פחות לחשבון הבנק העומד לתפוח מהחברויות בדירקטוריונים שמצפות למי שהיה שר האוצר. מן הסתם ראוי יותר, בעיני שוחט, לקבוע את הרכבו של בית המשפט העליון לשנים רבות וביום שלמחרת לפרוש מן החיים הפוליטיים.
המתנגד הזה, שחוסם כעת בגופו את מינויה של גביזון, כך נדמה לו לפחות, לא הצטיין כחבר כנסת רגיש במיוחד לזכויות אדם, בלשון המעטה. יש עדיין הזוכרים כיצד תקף את מי שהתנגדו בזמן האינתיפאדה הראשונה לחוק שהעניק לכוחות הביטחון חסינות מפני הרג, פציעה ונזק שגרמו לפלסטינים. גביזון עברה שינויים רבים בשנים האחרונות, אך את מה שתרמה לקהילת ולשיח זכויות האדם בישראל – אי-אפשר לקחת ממנה. עם כל ביקורתי על חלק מהשינוי בעמדותיה, לו הייתי צריכה לבחור בין יושרתה של גביזון לבין זו של שוחט – לא הייתי מהססת לרגע.

גם להארץ לא מגיע בדיוק ציון לשבח על הכתבה המגמתית והחד-צדדית בנושא שפורסמה במוסף, עם דוברים שרובם הגדול לא מתראיינים בשמם. ראו עוד כאן.

זכותון: אנשים עם מוגבלויות

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות יצוין כמו כל שנה ב-3 בדצמבר. האו"ם הקים ועדה אד-הוק שתנסח אמנה בינלאומית חדשה לקידום והגנה על זכויותיהם וכבודם של אנשים עם מוגבלויות. מידע נוסף מופיע באתר המיוחד המוקדש להשתתפות ושוויון מלאים, UN Enable, שבו ניתן לעיין גם בטיוטת האמנה המוצעת. ההגנה שמקבלים אנשים עם מוגבלויות באמנות הקיימות לזכויות אדם נדונה כאן.

Read Full Post »