כשהאל מנסה את המאמינים – זהו חלק מהתיאולוגיה. המאמינים נוטים לפרש התנסויות קשות שהם עוברים בחייהם כמבחן או ניסיון שבו מעמיד אותם האל. (במקרה הטוב שזה איננו עונש). כך בתיאולוגיה בכלל, ובתיאולוגיה היהודית אולי באופן מיוחד, עם הניסיון הפרדיגמטי של עקדת יצחק (שלפחות רוב הפרשנויות רואות בו את הניסיון האמוני האולטימטיווי). אבל, יש גם ההיפך. בפרשת השבוע שנקראה אתמול, פרשת 'שלח', מתלונן אלוהים: "…וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו את קולי". זוהי התופעה ההפוכה, שבה המאמינים בוחנים את האל. האם הוא באמת קיים? כל יכול? מיטיב? חשבונאות שנגררים אליה כאילו מישהו הבטיח לנו גן של ורדים. שלא יהיה קשה אף פעם.
Posts Tagged ‘תיאולוגיה’
"וינסו אותי": האמנם הגוף בוגד בנו?
Posted in פלסף, שונות, tagged אמונה, בגידת הגוף, גוף נפש, מבחן, מחלה, ניסיון, פרשת שלח, תיאולוגיה on 26 ביוני 2016| 2 Comments »
יש אלוהים?
Posted in מאמרים אקדמיים, tagged אלוהים, הוכחות לקיום האל, תיאולוגיה on 16 במרץ 2004|
השד יודע (או אולי אלוהים?) מה היה יעודה של הרשימה הזאת, שמצאתי במגירה מאובקת (של המחשב). כנראה סקירה (בסיסית לגמרי) שביקשו ממני לכתוב לאיזה אתר, פעם. אבל אלוהים תמיד אקטואלי.
לכאורה, נראה כי עבור המאמינים אמונה באל (בתוקף היותה אמונה) איננה זקוקה לראיה, ועבור הלא-מאמינים היא מיותרת, שכן הם מתייחסים לאמונה הדתית באופן פונקציונליסטי, כמספקת צרכים אחרים (פסיכולוגיים או חברתיים). אלא שדיון פילוסופי ארוך ומעמיק התקיים בשאלת קיום האל, ופילוסופים רבים ניסו לספק הוכחות לקיומו ובכך להכניס את האמונה באל לתחום ההתדיינות התבוני. הוכחות אלו זכו לפריחה בעיקר בימי-הביניים, שאז ניסו פילוסופים ותיאולוגים ליישב את האמונה באל עם המסורת הרציונלית-התבונית. אחרים, השתמשו באל כמעניק גושפנקה לתורותיהם, ועלינו לזכור כי חיו בתקופה שבה הדת היתה האופציה היחידה. מכל מקום, גם היעדרו של האל הציב בעיות קיומיות ומוסריות לאופן קיומו של האדם בעולם, שכן "אם אלוהים מת – הכל מותר", כדברי דוסטוייבסקי בתגובה לקביעתו של ניטשה שאלוהים מת. גם בעולם חסר אלוהים משפיע היעדרו על הנסיונות הפילוסופיים החילוניים למצוא עיגון מוסרי לחיים הראויים. המשך…