Posted in מדיה, tagged טלוויזיה, לוויות, צוק איתן, רביב דרוקר, תקשורת on 29 ביולי 2014| 1 Comment »
לפני ימים אחדים כתב רביב דרוקר בבלוג שלו פוסט שבו התייחס לכמה היבטים של התנהלות התקשורת בזמן ‘צוק איתן’. עם חלקם אפשר ודאי להסכים. ערוצי הטלוויזיה מצויים למעשה מזה כמה שבועות ב’משדר מיוחד’ מתמשך (מטעמים שונים), ויש מקום להעלאת שאלות וביקורת על תפקיד התקשורת בעת כזאת ועל מה מנחה את הסיקור התקשורתי.
לא אתייחס כאן לדוגמאות שונות שדרוקר מביא, כמו ביקורתו על הדיווח בשידור על כל אזעקה, על אף שאיני מסכימה איתה. משום שמה שאני מבקשת להתרכז בה היא האמירה, המקוממת לטעמי, “לא צריך להראות את כול ההלוויות”.
Posted in מדיה, פמיניזם, tagged ביטחון, חדשות, טלוויזיה, נשים, תקשורת on 22 ביולי 2014| 4 Comments »
עם פתיחת המבצע בעזה, התמלאו משדרי ומגזיני החדשות בערוצי הטלוויזיה השונים, הנמשכים לאינסוף, בשורות שורות של גברים. בפנים חמורות סבר וטון יודע כל, מנתחים הפרשנים והמומחים את המצב ומשמיעים את דעתם המלומדת. לצורך כך אוּוררו מהנפטלין אפילו חובב מועדוני חשפנות ועבריין מין מורשע. שהרי הכול מחוויר לעומת הפלאפלים על הכתפיים, המבטיחים את כרטיס הכניסה לזמן השידור.
פה ושם הפציעה אשה (ככל שעובר הזמן צריך יותר מרואינים), והבנתי שבערוץ הראשון אפילו נשזף פאנל שלם של נשים! בענייני ביטחון! התגובות הנפעמות רק מצביעות, כמובן, על הנורמה השלטת, של פאנלים גבריים, שלאורה (או לחושכה) זה נראה לנו כה חריג וראוי לציון.
Posted in מדיה, שונות, tagged בכירות, פוליטיקה, תקשורת on 24 במרץ 2014| 7 Comments »
עוד טרם פורסם שמו של “השר הבכיר” החשוד לכאורה וגו’, תהיתי ביני לביני: מה הופך שר לבכיר? האם התיק שהוא מחזיק מקנה לו את התואר? חברותו בקבינט? אילו תיקים עונים להגדרת הבכירות? ושמא התואר עומד דווקא ביחס הפוך לחשיבות התיק, בבחינת פיצוי על שוליותו?
והנה, בתזמון מופלא, מישהו שואל על מודעה שהועלתה בפייסבוק על כנס בהשתתפות “פסיכולוג קליני בכיר”: “מה הופך פסיכולוג קליני לבכיר?” אכן מה? שאלה טובה. מרצה בכיר היא דרגה אוניברסיטאית. אבל כאשר מדובר באנשי מקצוע שאינם חברי סגל אקדמי (יהיו רופאים, פסיכולוגים או אחרים), מה באמת הופך אותם ל”בכירים”?
מי יודע. עיתון מסוים, למשל, נוהג להכתיר משפטנים היוצאים בגילויי דעת התואמים לדעותיו הפוליטיות כ”משפטנים בכירים”. תמיד הם בכירים, כל המשפטנים שלו.
ואולי – הבה לא נשכח שגם “זמר בכיר” היה לנו – פשוט עצם זה שהשר נחשד הופך אותו ל”בכיר” כשהוא מוצג בתקשורת? שכן אז לא סתם שר נחשד בעבירות שכאלה, אלא שר בכיר! לא, לא יתכן.
Posted in מדיה, פמיניזם, tagged גינקולוגיה, זכויות נשים, רפואה, תקשורת on 27 באוקטובר 2013| 10 Comments »
למה נשים עצבניות 14 ימים בחודש? כדי לדעת את התשובה תצטרכו להיכנס למאמר המלומד של אריה ישעיה, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות ומזכיר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית. תוכלו לשפוט בעצמכם אם למדתם דבר מה.
אני מניחה שהרופא המכובד איננו אחראי לכותרת המבזה. שכל כולה זועקת “כנסו כנסו!!1!” כאחרון הטוקבקים בטמקא. ובכלל כבר מזמן אי אפשר לצפות למשהו מהבמה הזאת. לפחות לא רופא שמפגין באופן מביך את בורותו המקצועית, כאותו נוירולוג שכתב שם לא מזמן על פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית (CFS) כאילו היו אותה מחלה.
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged אתיקה עיתונאית, גאולה אבן, גדעון סער, ידיעות אחרונות, רשות השידור, תקשורת on 24 במאי 2013| 2 Comments »
כתבתי כבר פעמיים על הקושי האתי שמולו ניצבות גאולה אבן ורשות השידור. בפוסט שני גוונים של אפור (מתי גילוי נאות אינו מספיק), שנכתב אחרי שהיא נאלצה לעשות גילוי נאות בשידור חי על הקשר העז והאישי שלה, במילותיה, עם גדעון סער. ולפני כן בפוסט בשביל זה יש כללים, שהתייחס לתגובה הלא מספקת של רשות השידור בתחילת הפרשה, כשמדובר היה בהגשת משדר הבחירות על-ידי אבן. ולכך שבדיוק בשביל מקרים כאלה יש כללי אתיקה ואין זה נכון "לסמוך" (על אבן) או "לחכות" שתתעורר בעיה.
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged אתיקה עיתונאית, חופש העיתונות, מועצת העיתונות, תקשורת on 22 ביולי 2012| Leave a Comment »
מיהו איש רוח? על-פי מועצת העיתונות – נכון לעכשיו – זהו עיתונאי המועסק גם ככותב נאומים לראש הממשלה. כך עולה מההחלטה לדחות תלונה שהוגשה למועצה על כך ששני עיתונאים – דרור אידר מ"ישראל היום" ואורי אליצור מ"מקור ראשון" – מועסקים גם ככותבי נאומים ויועצים למשרד ראש הממשלה. ההחלטה, של המשנה ליועצת המשפטית של המועצה, נומקה בין השאר בטעם ש"אין פסול בכך שאנשי הרוח יעשירו בשפתם את שרוצים מנהיגי ציבור להביא בפני הציבור" (כפי שנכתב במכתב החתום בידי מזכ"ל המועצה, אריק בכר, המודיע למגיש התלונה, עו"ד ערן חרמון, על גניזתה).
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged אורי בלאו, אתיקה עיתונאית, הסדר טיעון, חוק העונשין, יועמ"ש, תקשורת on 5 ביולי 2012| Leave a Comment »
כדרכן של פשרות, הסדר הטיעון שנחתם בין הפרקליטות לאורי בלאו לא ירצה אף אחד מהצדדים. לא את המתנגדים להעמדתו לדין – מחמת התקדים המסוכן שנוצר כאן לדעתם מהעמדה לדין של עיתונאי על שביצע את עבודתו – שכן הסדר הטיעון משמעו למעשה הרשעה, על-פי כתב האישום המתוקן שיוגש. (וכדברי בא כוחו, בלאו לא כפר בעובדות שבכתב האישום). ולא את הסוברים, מן הצד השני, שהיה צריך למצות עם בלאו את הדין, שכן ארבעה חודשים עבודות שירות הם סנקציה קלה מאוד.
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged אתיקה עיתונאית, מועצת העיתונות, פייסבוק, פשעים נגד האנושות, צפי סער, רגולציה, תקשורת on 19 ביוני 2012| 10 Comments »
פשע! נגד! האנושות!
קשה לכתוב טור שבועי בעיתון על סוגייה אחת. כל עיתונאית מכירה את התחושה: לפעמים צריך לחפש מתחת לאדמה את הנושא, את הזווית, את הייחודיות; לא לחזור על עצמך. התוצאה, לפעמים, היא שנכתבות שטויות, או שהכותב מפליג למחוזות רחוקים שהקשר בינם לבין מה שהטור אמור לעסוק בו קלוש.
קשה לי במיוחד לבקר טור פמיניסטי, שעצם קיומו בתקשורת הוא ברכה. אבל כשצריך אז צריך. לצפי סער זה קורה יותר מדי לאחרונה והטור היום של ‘גברת מג’ונדרת’ הוא דוגמא בולטת. האייטם הראשון עוסק בגירוש הילדים הסודאניים. זה מושווה לחטיפת ילדי תימן ונקבע שהוא מהווה פשע נגד האנושות. שכולנו משתפים איתו פעולה.
Posted in מדיה, פמיניזם, tagged הארץ, זכויות נשים, עמוס שוקן, תקשורת on 15 ביוני 2012| 6 Comments »
מתוך טור העיתונות היומי של ולווט, על מוסף הארץ החדש:
המדור תוצרת הארץ משתרע עד ע' 16. לאחר מכן יש כפולה הנקראת "באנה באנה | נשים מתפרעות על עמוד"
הא! דאבל מינינג. אבל זה לא עמוד אלא כפולה, והעמוד לו ייחלתם לא קיים פה.
בתחתית הכפולה יש קרדיטים.
מערכת | מהממת: מיקה אלמוג | הורסת: אור ישראלי | לוהטת: לילך ברנע-לשם | משגעת: שחר סגל | ממכרת: ליאת שביט מטריפה: רונה תמיד | מפנקת: מאיה סובול | אלוהית: ענבל ארבל
מהממות. הורסות. לוהטות. משגעות, ממכרות. מטריפות. מפנקות. אלוהיות.
כל מִלה נוספת מיותרת.
(כן, ברור, הכול בהומור. זה שאין לפמיניסטיות).
פעם אחת אסכים עם עמוס שוקן: קרדיט – כזה – הוא קלקול. אבל הוא מצביע על משהו מקולקל עמוק הרבה יותר מבתקשורת.
Posted in חוק ואתיקה, מדיה, tagged אורי בלאו, אתיקה עיתונאית, החזקת מסמכים סודיים, מועצת העיתונות, תקשורת on 6 ביוני 2012| 3 Comments »
הצעת החוק שמדוּוח כי הגישה ח”כ זהבה גלאון – להסיר אחריות פלילית מעיתונאי שהחזיק במסמכים סודיים לשם מילוי תפקידו – היא בעִתה. לא, למעשה העת היתה כשפרצה פרשת בלאו. אם לא קודם. שכן אם החוק במתכונתו הנוכחית בעייתי, אם סוברים שיש להכניס בו חריג לעיתונאים, מעבר לסעיף 113(ה) לחוק העונשין – המקנה הגנה למי שהחזיק במסמכים סודיים בתום לב ולמען מטרה סבירה – יש לפעול לתיקונו. הכפפה הזאת, שזרקתי מזמן, לא הורמה עד היום. וכל שחזינו בו הן הודעות, עצומות והפגנות נגד הפגיעה בחופש העיתונות המתבטאת בהחלטה להעמיד לדין את אורי בלאו. ללא יוזמה מקבילה לתקן את החוק, אם סבורים כי הוא פגום, כל שנותרנו אִתו הוא טעם חמצמץ של קולגיאליות גרידא. וכבר כתבתי אז: “בין שאר תפקידיה הביקורתיים של התקשורת מצויה גם הביקורת על אי אכיפת החוק ועל אי-שוויון בפני החוק. לתפקיד הזה היא צריכה לבוא בידיים נקיות. ואלה קצת מתלכלכות שכשמדובר בקולגה פתאום צריך לא לאכוף את החוק.” הרצון לתקן את החוק על אף שהוא מקנה הגנות, כאמור, נובע מהטענה המוצדקת כי חופש העיתונות עלול להיפגע מעצם האיום להעמיד לדין והאפקט המצנן שלו, אף אם אחר-כך זה מסתיים בזיכוי.
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.
לחצו על התמונה לפרטים ורכישה
קרוא וכתוב 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.