קרוא וכתוב

פורסם בהארץ 23.10.1996

מי שסבור כי הציות לחוק הוא חובה מוחלטת, חייב להבין כי הוא מצדיק ציות לחוקים הנאציים, למשל.

השאלה אינה אם אסור להפר את החוק, אלא באילו נסיבות מותר ואף מוצדק להפר אותו. משום שברור שלא כל חוק הוא מעל הכל. אני מקווה שה"ה שריד ורובינשטיין, שהתבטאו בנחרצות בשם מפלגתם נגד סירוב מכל סוג שהוא, מבינים לאן מובילה אותם עמדתם.

מותר לפוליטיקאי לשקול שיקולים פוליטיים בזכות או בגנות צעד מסוים, שמעבר להיבט המוסרי והמשפטי שלו יש לו גם משמעות פוליטית; ניתן להתווכח אם הנסיבות הקיימות מצדיקות סירוב; אך ללא הכרה בכך שיש ערכים שהם מעל החוק,לא ניתן כלל לנהל ויכוח.

השמאל הישראלי התנער בצדקנות מהכותרת "מרי אזרחי", שהודבקה לצעדים שהוצעו לו על ידי כמה מחבריו הביטוי "מרי אזרחי לא-אלים" הוא כפל לשון; שכן "מרי אזרחי", על-פי הגדרתו, הוא בלתי-אלים. הקונוטציות של המלה העברית מרי עושות עוול למונח civil disobedience, שנכון יותר לתרגמו "סירוב אזרחי".

ג'ון רולס, מגדולי הפילוסופים הפוליטיים של זמננו, הגדיר במדויק את הנסיבות המצדיקות, לשיטתו, סירוב אזרחי. זוהי פעולה פומבית בלי-אלימה, מצפונית אך פוליטית, העומדת בניגוד לחוק, שנעשית על פי רוב במטרה להביא לשינוי בחוק או במדיניות הממשלה.

הפעולה, מדגיש רולס, אינה חייבת להפר דווקא את החוק שנגדו מוחים, והיא מבטאת אי-ציות לחוק בתוך גבולות של נאמנות לחוק, המתבטאת באופי הפומבי והבלתי אלים של הפעולה ובנכונות לקבל את התוצאות החוקיות של המעשה. אחת הדוגמאות הבולטות לסירוב אזרחי היתה היוזמה של מתנגדי מלחמת וייטנאם שלא לשלם מסים.

התנאים המצדיקים סירוב אזרחי, על-פי רולס, הם נוקשים למדי: האי צדק שמוחים נגדו צריך להוות הפרה ברורה של חירויות האזרחיות השווה, או של שוויון ההזדמנות האזרחי, הפרה שנמשכה לאורך זמן, אל מול אופוזיציה פוליטית. בתנאים אלה, אף שהפעולה עומדת בניגוד לחוק, רואה בה רולס דרך נכונה מבחינה מוסרית לשמור על משטר חוקתי.

מימוש הזכות לסירוב אזרחי, כמו מימוש של כל זכות אחרת, צריך להתבצע מתוך שיקול רציונלי ואיזון בין המטרות הרצויות לנזק שנגרם. יכול הפוליטיקאי לבוא ולשכנע כי יש להימנע מיישומה כדי למנוע מצב שבו הצד השני ינהג כמותנו.

זוהי, אגב, טענה בעייתית שיוצרת סימטריה שאינה קיימת בין סירוב השמאל, שנובע כל כולו ממניעים הומניסטיים, לבין פעולות שנעשו בצד השני, שראשית כל היו אלימות, וכבר בכך הן יוצאות מגדר המונח סירוב אזרחי.

השאלה האם הנסיבות המתקיימות עכשיו בישראל מתירות או מצדיקות סירוב אזרחי היא כבדת משקל ושלילת עצם העלאתה היא תמוהה. יותר מכך, זהו צעד לא נבון ובלתי אחרי מצד מנהיגיה של מפלגה נמתיימרת לשאת את זכויות האזרח ואת הדמוקרטיה (המהותית, המהותית) כדגלה.

כל המאמרים