אפשר להעריך את נסיונו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, למנוע מערכת בחירות שלישית השנה. אבל יש לומר כי הצעתו לצדדים להיכנס לממשלה "פריטטית" תוך תיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שיאפשר נבצרות בלתי-מוגבלת של ראש ממשלה – היא לא פחות ממדהימה מנקודת המבט של שלטון החוק, וגורמת לו נזק כבד.
משמעותה היא חקיקה פרסונלית: מטעמים של קוניונקטורה פוליטית וכדי לפתור בעיה אישית של מועמד המסובך עד צוואר בכתבי אישום בכפוף לשימוע (שהחל השבוע). שהרי לו היה זז הצידה היתה יכולה לקום בן רגע ממשלה. ונשיא המדינה, הוא ולא אחר, הציע לתקן חוק יסוד לצורך כך.
Posts Tagged ‘בנימין נתניהו’
הנזק של ריבלין לשלטון החוק
Posted in חוק ואתיקה, tagged בחירות, בנימין נתניהו, חוק יסוד הממשלה, חקיקה פרסונלית, נשיא המדינה, ראובן ריבלין on 3 באוקטובר 2019| 3 Comments »
היועמ”ש והבחירות
Posted in חוק ואתיקה, tagged אביחי מנדלבליט, בחירות, בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, חקירות, פוליטיקה on 30 בדצמבר 2018| 4 Comments »
היועץ המשפטי לממשלה איננו מתכוון לפרסם סמוך לבחירות את החלטתו האם יש להעמיד את נתניהו לדין, מחשש שהודעה כזאת תהיה בגדר התערבות בבחירות, או למצער מראית עין כזאת. כמובן שלהחלטה כזאת יש פוטנציאל של השפעה על הבחירות. אבל האם להחלטה לא לפרסם את ההכרעה אין השפעה על הבחירות?… ודאי שיש. המשמעות שלה היא שכשנבקש באפריל לממש את זכות הבחירה שלנו כאזרחים, לא יהיה לפנינו מרב המידע הרלוונטי כך שנוכל לבצע בחירה מושכלת וחופשית. השאלה האם ראש הממשלה המיועד מטעם הליכוד יעמוד לדין היא שאלה דרמטית וקריטית. זה מידע שחייב להיות לפנינו – האזרחים, מקור הסמכות של השלטון – עת אנו ניגשים לבחור.
“כשהאמת אינה חופשית, החופש אינו אמיתי”, אמר ז’אק פרוור. ההחלטות שלנו צריכות להיות מיודעות, אחרת אנחנו סוברים בטעות שהפעלנו חופש בחירה בעוד שלמעשה פעלנו בעיוורון.
אחת שתיים שלוש דג מלוח: השמאל כ-Red Herring
Posted in שונות, tagged בנימין נתניהו, הסחת דעת, הסתה, טרור, שמאל on 20 בינואר 2016| 1 Comment »
ישנה אמרה נפלאה המיוחסת (בטעות או לא) לגנדי, ומצוטטת רבות, והולכת כך:
בתחילה הם מתעלמים ממך.
אז הם צוחקים ממך.
אז הם נלחמים בך.
ואז – את/ה מנצח.
מפתה, ולכן כך יש העושים, להשתמש בציטוט הזה אפרופו מצבו של השמאל; הרדוף והמשוסה בידי פוליטיקאים, המלבים במכוון את יצרי ההמון. ולטעון שהנה הגענו לשלב הלחימה שהוא, כאמור, ממש שלב אחרון לפני הניצחון. כביכול ככל שאתה מהווה איום גדול יותר כך ינסו יותר להיאבק בך.
נתניהו: האדנות והגזענות
Posted in שונות, tagged אברה מנגיסטו, בנימין נתניהו, הפרד ומשול, ליאור לוטן, נתינים, שלטון, תומס הובס on 10 ביולי 2015| 5 Comments »
ירחיק עצמו נתניהו ככל שינסה מהשיחה המבזה שניהל שליחו ליאור לוטן עם משפחת מנגיסטו (לפטר את לוטן, שבינתיים התנצל, הוא לא פיטר) – מהשיחה עולה רוח המפקד של נתניהו בכל הדרה המפוקפק. זוהי הרוח המופחת בפיו, במילותיו ובהתנהגותו, הנושבת בלשכת נתניהו ובין מקורביו. שגם בלי הנחיות מפורשות ורשימת מסרים כבר יודעים לפעול על פיה ולרצות את אדונם.
ההסתה, העם, המדינה והשלטון
Posted in חוק ואתיקה, שונות, tagged אזרחים ערבים, בחירות, בנימין נתניהו, גזענות, דמוקרטיה, הארץ, הסתה, שמאל on 24 במרץ 2015| 5 Comments »
אני ממעטת מאוד לכתוב בעמוד האישי שלי בפייסבוק, מלבד להעלות שם קישורים לפוסטים חדשים בבלוג. בשבוע האחרון חרגתי ממנהגי פעמיים. בפעם הראשונה ביום הבחירות ובפעם השנייה יומיים אחריו. הפוסט הזה ילך בעקבותיהן. לאן נוליך את החרפה: על ההסתה של נתניהו; מדינה על תנאי: על מה שחלקים בשמאל לא מבינים.
לאן נוליך את החרפה
ביום הבחירות, מיד אחרי שבדרך חזרה הביתה התקשיתי להאמין למשמע אזני ברדיו – ראש הממשלה מסית בקולו נגד 20% מאזרחי המדינה המממשים את זכותם הדמוקרטית להצביע ודוחק במצביעי הימין ללכת לבחור כי “הערבים נעים בכמויות לקלפיות” – כתבתי:
ולשמחה מה זו עושה: לקרוא את המפה
Posted in שונות, tagged בחירות, בנימין נתניהו, משה כחלון, סקרים on 15 במרץ 2015| 11 Comments »
הבחירות האלה מעוררות בי קבס מיוחד, כך שסברתי שהפוסט האחרון הוא הראשון והאחרון בעניינן. אבל הנה הערה קצרה נוספת, מכיוון אחר לגמרי. שכן נראה לי שמצהלות החגיגה לא רק מוקדמות (it’s not over till it’s over), אלא פשוט לא קוראות נכון את המפה.
דמוקרטיה היא קנוניה של השמאל להפלת השלטון
Posted in שונות, tagged בחירות, בנימין נתניהו, דיקטטורה, דמוקרטיה, הכרזת העצמאות האמריקאית, שמאל on 11 במרץ 2015| 9 Comments »
מאז החליט ללכת לבחירות, לא מפסיק בנימין נתניהו להאשים את כל מה שזז בכך שזהו קמפיין מתוזמר של השמאל להפיל את שלטונו. אכן.
נתחיל בכך שבדמוקרטיה לא מפילים ממשלה, בדמוקרטיה מחליפים ממשלה. זה הרעיון של הטקס הזה מאחורי הפרגוד, שבו יש פתקים עם אותיות של מפלגות שונות ולא רק של מפלגתו של נתניהו (שומו שמים! גם זה קמפיין מתוזמר להפלת ממשלתו!). יש אמנם מדינות שבהן מתקיימות “בחירות” עם פתק אחד מאחורי הפרגוד, שבו השליט מקבל 99% מקולות האזרחים. וייתכן שנתניהו מבקש להידמות להן. אולי זה המודל שראה בעיני רוחו כשהחליט, מרצונו החופשי, ללכת לבחירות.
שלטון מפילים בדיקטטורה, לא בדמוקרטיה. אבל אולי נתניהו יודע משהו על שלטונו שאנחנו לא.
כמה קשה ודאי לחיות כך: מפוחד ורדוף. חש מאוים מכל עבריו. רואה צל הרים כהרים. ומציג באופן ציני מחושב כל פעולה דמוקרטית לגיטימית כקנוניה. כמה מדכא ועצוב שאנו חיים תחת שלטונו של איש קטן כזה, שלא בוחל בשום אמצעי כדי לשמר את שלטונו. וממשכן לשם כך את עתיד כולנו. שמעולם לא נטע באזרחים תקווה אלא רק הפחיד, איים והסית. בקמפיין מתוזמר שלא נגמר.
בתוך הדיון המעניין בשאלה מה מאפיין דמוקרטיה, נוהגים לערוך סיווגים והבחנות שונות. למשל, בין דמוקרטיה פורמלית לדמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה רזה ודמוקרטיה עבה. דבר אחד מוסכם: אין דמוקרטיה ללא אפשרות של ממש להחליף את השלטון. בבחירות סדירות ופתוחות (שבהן משתתפת יותר ממפלגה אחת, לתשומת לבו של נתניהו). לכן בדמוקרטיה חייבת להיות גם אופוזיציה, שמטבע הדברים שואפת להחליף את השלטון. בחירות כאלה הן תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי גם אם לא תנאי מספיק. זאת המשמעות לכך שהעם (גוף האזרחים) הוא הריבון. וכפי שהוא מקים לעצמו ממשל כך הוא רשאי להחליפו. כי כן, אלו הן אמיתות ברורות מאליהן ש“כדי להבטיח זכויות אלה, מוקמים ממשלים בקרב בני האדם, השואבים את סמכויותיהם הצודקות מהסכמת הנשלטים, שבכל עת שצורת ממשל כלשהי נהפכת להרסנית למטרות אלה, זוהי זכותו של העם לשנות או לבטל אותו ולייסד ממשל חדש, שיושתת על עקרונות אלה, ולארגן את סמכויותיו באופן שייראה לו כמבטיח במרב את ביטחונו ואת אושרו”. (למי שלא מזהים המקור כאן)
זכותו של העם. לכו להצביע.
שלי התבלבלה
Posted in זכויות אדם, חוק ואתיקה, tagged בנימין נתניהו, הזכות לפרטיות, נתן אשל, שלומית ברנע-פרגו, שלי יחימוביץ, תכתובת on 29 בינואר 2013| 28 Comments »
ייאמר מיד שהסיפור הזה – של פרסום המייל של נתן אשל שהגיע אל שלי יחימוביץ בטעות – הוא שולי יחסית להתנהגותו של אשל, שבגינה הגיע להסדר טיעון שקיבל תוקף של פסק-דין משמעתי (PDF), על פיו יפרוש מן השירות הממשלתי. ושלה הוסיף חטא על פשע בהכריזו ש"כנראה שלנשים אין בעיה לשקר" (אות מיס פיגי. אמנם קטן על זה, אבל פטור בלא כלום אי אפשר). ואללה? כנראה שלהכחיש שאתה מעורב במו"מ הקואליציוני בעודך מבקש חוות דעת משפטית שתכשיר מעורבות כנ”ל זאת אמת צרופה.
שובו של הפוליטי
Posted in שונות, tagged בנימין נתניהו, לימור לבנת, מחאה חברתית, פוליטיקה, צדק חלוקתי on 13 באוגוסט 2011| 12 Comments »
השרה לימור לבנת הנהנה במרץ באולפן למשמע דבריו של אחד הפעילים שרואיין בשטח. "זאת לא מחאה פוליטית", הטעים. "אני מסכימה אתו", אמרה לבנת בסיפוק כשהמיקרופון עבר אליה באולפן. "לא מדובר במחאה פוליטית".
זאת כמובן טעות מצדו של המוחה, ואחיזת עיניים מצדה של השרה. המחאה היא פוליטית לחלוטין משום שהיא עוסקת בעניין פוליטי מובהק: שינוי סדר העדיפויות החברתי. אפילו שינוי השיטה. אפשר להתווכח איך יושג צדק חלוקתי, אבל הוויכוח הוא פוליטי לחלוטין, וגם הדרך להשגת המטרה.