קרוא וכתוב

זה אולי יהיה לא פופולרי, אבל ההטיה של "ראש" ל"ראשת" כשמדובר באשה העומדת בראש גוף כלשהו – מגוחכת בעיני. להבדיל מתארים שיש להם צורת נקבה כמו מנהל/מנהלת (כללית) או יושב/יושבת (ראש!), ראש נקרא על שם האיבר בגוף. יש ממנו רק אחד וצורתו הדקדוקית זכר. לכן אין שום משמעות להטייתו לגוף "נקבה". עם כל הרצון המובן לתת פייט לעברית הסקסמניאקית.

מזל ש"יד" היא נקבה, אחרת היינו אולי חוזים בבקשה שיקראו לנשים לא יד ימינו אלא ידת ימינו… אבל אם יד היא נקבה איך זה שגברים  מוכתרים כ"יד ימינו" או "יד ימינה"? למה לא "ידון" ימינו/ה? זה נשמע הגיוני ממש כמו "ראשת".

Read Full Post »

ב-25.11 צוין, כמדי שנה, יום המאבק באלימות כלפי נשים. למחרת פורסם על שני מקרי רצח של קטינות. סילבנה צגאיי בת ה-13 הוכתה למוות בדרום ת”א, כנראה בידי בן זוגה לשעבר של אמה. גופתה של יארא איוב בת ה-16 מג’יש התגלתה בפח אשפה. בכך מגיע מספר הנשים שנרצחו השנה ל-24.
יום מאבק באלימות כלפי נשים יש אחד. אלימות נגד נשים – כל יום.

המשך…

Read Full Post »

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים המצוין היום, ה-25 בנובמבר, מדגיש עד כמה אנו רחוקות מביטחון בפני פגיעה. ועד כמה נשים ממשיכות להיתפס כמי שיש להטיל ספק בטענותיהן, כלא אמינות, כמי שמנסות להפליל גברים על לא עוול בכפם או לסגור איתם חשבונות אחרים מתוך שיקולים זרים. ואילו המעשים עצמם, גם כשמודים בהם, לא נתפסים כחמורים.

לא פחות מכך, עד כמה לכל פגיעה פיזית בגופנו מתוספת הפגיעה של הפיכתו למאבק בין ימין לשמאל, שבו כל צד מנגח את האחר כאילו זאת תחרות מי לוקח – המטרידים “שלנו” או “שלכם”. בכך מוסטת תשומת הלב מהמעשים עצמם. בכך משכיחים שנשים נפגעות תמיד, מכל הצדדים. מימין ומשמאל. בכך מה שנשכח הוא גופנו עצמו; כבודנו האנושי; אנחנו הנשים, החשובות כקליפת השום. 

האופן שבו הגוף הנשי נהפך ללא יותר מזירת התגוששות בין ימין לשמאל הוא רק עוד דרך מתוחכמת של דיכוי נשים. מטא-דיכוי. בכך מתבצעת בהן פגיעה כפולה: קודם הן מוטרדות או מותקפות, אחר-כך נאבקים מעל גופן את המלחמות החשובות "באמת". האופן שבו צדדים פוליטיים מנכסים לעצמם את הפגיעה בנשים ומנסים לגזור קופון פוליטי על גופן של נשים מטריד לא פחות מההטרדה המקורית.

ברוכים הבאים לגוף הנשי המנוכס. תמיד לטובת משהו חשוב ממנו.

המשך…

Read Full Post »

מה המשותף בין החשדות שיוחסו לאורן חזן (סגן יו”ר הכנסת וחבר בוועדת חוץ וביטחון), לבין הדוח שקבע כי פקחי האו”ם להאיטי – הקרויים משכיני שלום (peacekeepers) – ניצלו נערות ונשים לקבלת טובות הנאה מיניות תמורת מזון ותרופות שהיו אמורים לחלק להן מתוקף תפקידם שם?

התשובה היא מצב האשה בעולם. היות אשה בעולמנו הוא מצב של פוטנציאל מתמיד לאיום, פגיעה, השפלה, החפצה, שימוש וניצול. מצב שהייתי קוראת לו “קיומי” מבחינת ההרגשה, אך מובן שהוא אינו קיומי במובן המדויק של המלה, ודאי לא טבעי. זהו מצב מותנה חברתית. זוהי הקטגוריה של היות אשה. 

המשך…

Read Full Post »

בבתי ספר ברחבי הארץ לומדות בימים אלה ילדות ונערות שיעור חשוב. כנשים, קיומן בעיני אחרים הוא בעיקר של חפץ. ומכיוון שגופן אינו אלא מכשיר לפיתוי, עליהן לכסות אותו שמא יסיחו את דעת הגברים בסביבתן או יגרמו להם, חלילה, לאבד שליטה ולסטות מדרך הישר. בהקשרים אחרים, כאשר זה נדרש בעיני הקובעים בכגון אלה – והסטנדרט הוא לעולם גברי – עליהן דווקא לטפח את ההיבט הפתייני כדי לזכות בהכרה ובתגמול החברתי; כדי שיראו אותן בכלל, או כדי לשפר את סיכויי המכירה בחברה הקונה עצמה לדעת. הבחנות דקות שגם אותן צריך ללמוד היטב; להפנים את הקודים הנכונים, הגבריים, ולתמרן ביניהם. לא פשוט. יש מה ללמוד. כך או כך, גופן יהיה תמיד או אובייקט מסוכן שיש להיזהר ממנו, או מה שיש להשתמש בו כדי לשאת חן. לעולם לא משהו ששייך באמת להן ושיש להן אוטונומיה עליו. מי אמר שבית הספר לא מכין אותך לחיים?

המשך…

Read Full Post »

בזמנו כתבתי רשימה קצרה – האחר הוא הלא גבר – על כך שמכינויי הגנאי שקיבל ג’ורג’ עמירה בן ה-11 בבית ספרו – הומו, בת, מעודדת, קוקסינל, לא שייך לקבוצת הבנים, קול של בת – עולה כי הקללה האולטימטיווית היא “להיות בת”. או “לא שייך לקבוצת הבנים”. בקיצור: להיות לא גבר.

לא רק בבית הספר. גם בפוליטיקה של “הגדולים”. לא שהיינו צריכים את זה כראיה, אבל תמיד טוב ששמים לנו את זה בגדול מול העיניים. כך קצת יותר קשה להתחמק ולתרץ.
כמה נשים יש באמת ברשימה של העבודה לכנסת הבאה? לא שלוש נשים בחמישיה הראשונה – כל החמישיה הראשונה מורכבת מנשים. כך רצו ה”בדיחות”. מה אגיד? ROFLOL.

כי לקרוא למישהו “אשה” זה ביטוי פג’ורטיבי. ממעיט ערך. מזלזל. “גבר”, לעומת זאת, ממשיך להיות מלה נרדפת לתכונות חיוביות. ולרמוז שמישהו הוא “לא גבר”, אשה רחמנא ליצלן – זהו העלבון האולטימטיווי. ספרו לי עוד על פוסט-פמיניזם.

איור: אורית עריף

Read Full Post »

כל-כך הרבה מתרחש. ושום דבר שבאמת מתחשק לכתוב עליו ממש.
פטור בלא כלום אי אפשר. אז הנה מקבץ קצר לכבוד חג האורים:
או ההיפך / לא ארץ לנשים / מוציאים מהארון: פרק חדש בסדרה של הבריון אוחובסקי / האתרוג של הארץ ופרס התנחומים / הכפתור הנכון.

המשך…

Read Full Post »

בין השאר, כדי להפסיק לקבל דיוור שוביניסטי.

הערב נחת בתיבת המייל דיוור שכותרתו “למה כדאי לך שאשתך תהיה תמיד מאושרת?”. לקופ”ח כללית (סליחה, שירותי בריאות כללית. כולנו “לקוחות”) אין כנראה “לקוחות” נשים (או הומואים, או גברים לא נשואים).

כותרת המאמר שאליו מוביל הדיוור היא ‘המתכון לחיים מאושרים: אשה מאושרת’ והליד שלו גורס:

עכשיו זה בדוק מדעית: מחקר של כ־400 זוגות נשואים מצא שככל שהאישה מאושרת יותר בחיים המשותפים, כך הבעל מרוצה יותר מהחיים באופן כללי – גם אם הזוגיות לא קוסמת לו. גברים, תתחילו לפנק.

אם זה כל כך דוחק לפרסם את המאמר הזה במסגרת דיוור בריאות (הרי “כללית הכי טובה למשפחה” כידוע), אפשר היה כמובן להציג את תוצאות המחקר תחת כותרת והפניה שלא מדירות למעלה מ-50% מלקוחות הקופה. אבל זה המתכון לחיים מאושרים. חיים הם גבריים, והאושר הגברי הוא המטרה.

את הצימוק של כל הסיפור אפשר למצוא כשרואים מהי כותרת דף האינטרנט של המאמר:
“גבר, אתה רוצה שהאשה תפנק אותך?”
אלא מה.

אני מיד ניגשת למשימה למצוא אשה. אחר כך אשתדל גם לעשות אותה מאושרת. בכל זאת, זה המתכון לחיים מאושרים.

(ואולי יום אחד, כשתהיה לי אשה ואז יהיה לי זמן, אקליד את כל המאמר המופתי של ג’ודי סייפרס “אני רוצה רעיה” שפורסם בקובץ ‘אשה נשים נשיות’).

יש כמובן עוד תשובות לשאלה שבכותרת. אולי נגיע אליהן בקרוב.

Read Full Post »

כאשר קיימת אפליה יש צורך לתקנה. כיצד לתקנה? מכיוון שאפליה היא פגיעה בשוויון, תיקונה יהיה הגברת השוויון. אך אך שאלת השוויון איננה אדישה לשאלה שוויון במה. כאשר מדובר באפליה במתן זכות, בזכאות, או בהקצאת טובין – נדרוש לתקן את האפליה באופן המתאים: אם בזכות אדם עסקינן, הרי כל אדם זכאי לה מתוקף אנושיותו, היותו אדם. שוויון הוא גם כשלעצמו זכות אדם מהותית, לקבל יחס שווה וכשווה, וגם עיקרון על בשיח זכויות האדם, הדורש להקנותן ללא אפליה לכל אדם ללא הבדל. אם בזכאות מדובר, הרי כל מי שעומדים בקריטריונים לה צריכים לקבלה באופן שוויוני. לעומת זאת, כאשר מדובר במצב שבו נפגעות זכויות, הרי לא נבקש שלכולם תינתן הזכות השווה לפגוע בזכויות של אחרים. התיקון יהיה דווקא בביטול הפגיעה הראשונית, או למצער בצמצומה. תיקון של פגיעה בזכויות אדם הוא בדרך של הגנה על זכויות הכול, לא של רמיסת זכויות באופן שווה.

המשך…

Read Full Post »