מאז החליט ללכת לבחירות, לא מפסיק בנימין נתניהו להאשים את כל מה שזז בכך שזהו קמפיין מתוזמר של השמאל להפיל את שלטונו. אכן.
נתחיל בכך שבדמוקרטיה לא מפילים ממשלה, בדמוקרטיה מחליפים ממשלה. זה הרעיון של הטקס הזה מאחורי הפרגוד, שבו יש פתקים עם אותיות של מפלגות שונות ולא רק של מפלגתו של נתניהו (שומו שמים! גם זה קמפיין מתוזמר להפלת ממשלתו!). יש אמנם מדינות שבהן מתקיימות “בחירות” עם פתק אחד מאחורי הפרגוד, שבו השליט מקבל 99% מקולות האזרחים. וייתכן שנתניהו מבקש להידמות להן. אולי זה המודל שראה בעיני רוחו כשהחליט, מרצונו החופשי, ללכת לבחירות.
שלטון מפילים בדיקטטורה, לא בדמוקרטיה. אבל אולי נתניהו יודע משהו על שלטונו שאנחנו לא.
כמה קשה ודאי לחיות כך: מפוחד ורדוף. חש מאוים מכל עבריו. רואה צל הרים כהרים. ומציג באופן ציני מחושב כל פעולה דמוקרטית לגיטימית כקנוניה. כמה מדכא ועצוב שאנו חיים תחת שלטונו של איש קטן כזה, שלא בוחל בשום אמצעי כדי לשמר את שלטונו. וממשכן לשם כך את עתיד כולנו. שמעולם לא נטע באזרחים תקווה אלא רק הפחיד, איים והסית. בקמפיין מתוזמר שלא נגמר.
בתוך הדיון המעניין בשאלה מה מאפיין דמוקרטיה, נוהגים לערוך סיווגים והבחנות שונות. למשל, בין דמוקרטיה פורמלית לדמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה רזה ודמוקרטיה עבה. דבר אחד מוסכם: אין דמוקרטיה ללא אפשרות של ממש להחליף את השלטון. בבחירות סדירות ופתוחות (שבהן משתתפת יותר ממפלגה אחת, לתשומת לבו של נתניהו). לכן בדמוקרטיה חייבת להיות גם אופוזיציה, שמטבע הדברים שואפת להחליף את השלטון. בחירות כאלה הן תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי גם אם לא תנאי מספיק. זאת המשמעות לכך שהעם (גוף האזרחים) הוא הריבון. וכפי שהוא מקים לעצמו ממשל
כך הוא רשאי להחליפו. כי כן, אלו הן אמיתות ברורות מאליהן ש“כדי להבטיח זכויות אלה, מוקמים ממשלים בקרב בני האדם, השואבים את סמכויותיהם הצודקות מהסכמת הנשלטים, שבכל עת שצורת ממשל כלשהי נהפכת להרסנית למטרות אלה, זוהי זכותו של העם לשנות או לבטל אותו ולייסד ממשל חדש, שיושתת על עקרונות אלה, ולארגן את סמכויותיו באופן שייראה לו כמבטיח במרב את ביטחונו ואת אושרו”. (למי שלא מזהים המקור כאן)
זכותו של העם. לכו להצביע.
הוא לא מתכוון לאופוזיציה שמעמידה עצמה לבחירה או לביקורת ענינית אלא הוא טוען לקנוניה מאורגנת של ספנים שקריים ועכלילות דם שקריות וציניות שמטרתן להפיל את שלטונו בדרך לא ישרה, מניפולטיבית שמהווה סכנה לדמוקרטיה. ע"ע מני נפתלי.
אני נאלץ לחלוק על חלק מהקביעות. די לעשות סקירה קלה של העיתונות כדי לראות את ההטייה בסיקור ובטורי הדעות.
אם נוסיף על כך את אסופת הסרטונים האחרונה מבית ״המחנה הציוני״- שמשדרים יאוש מוחלט מהמדינה ״אבל עוד יש סיכוי אם רק נחליף את ביבי״, דומני שיש כאן קבוצה אחרת של פיליטיקאים ציניים העסוקים בלנטוע בליבות האזרחים את זרע היאוש, ולא בוחלים בשום אמצעי כדי להחליף את השלטון ה״דמוני״ של נתניהו.
האזרחים בהחלט צריכים להצביע למי שראוי בעיניהם, מאידך- התקשורת כבר מזמן לא ממלאת את תפקידה, ומהווה שופר תעמולתי (שיושרו מוטל בספק רב, אם בלל קיים)- הרבה יותר מאשר כלי המנגיש מידע לציבור.
איני אוהב את נתניהו [בלשון המעטה] ולעולם לא אצביע עבורו, אבל היושר מחייב להודות גם שמתנהל נגדו מסע הסתה שבאמת אינו בוחל בדבר והוא צודק כשהוא מזהה את נוני מוזס ואת ידיעות אחרונות כמי שאינם בוחלים בכל שיטה. הביביטון הרבה יותר הוגן בדרכי התעמולה . לא אסלח לנחום ברנע ולאחרים בידיעות [סימה קדמון לא כותבת חוץ מאשר על נתניהו] את העובדה שבגללם אני נאלץ להסכים עם נתניהו ואפילו קצת לחמול עליו. אני מתקשה להבין איך מי שגוננו על אולמרט ומעלליו עד הסוף ממש מעזים להציג עצמם כלוחמים בשחיתות של נתניהו.
נותר שבוע לבחירות מציע לעבור אותו תוך התעלמות מכל מה שסובב את התהליך וכל זאת למען ההגיינה הנפשית
ההתבטאות האחרונה בסגנון "קמפיין מתוזמר של השמאל" נוגעת לעצרת פוליטית שהתקיימה, אכן, בקריאה להחליף את השלטון. שערורייה! נדמה לי שהפגנה היא עדיין אמצעי לגיטימי בדמוקרטיה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4634386,00.html
ראשית, את מזכירה את הביטוי "להפיל את השלטון". זה כשרונו של נתניהו להשתמש במלים גבוהות, מליצות שחודרות לתודעה של השומע והדובר "שותל" את מסריו. כך, החל להשתמש במלה "להכפיש" – מלה מגעילה, בעלת צליל לא נעים, שיש בה שכנוע תת הכרתי של המאזין. אלה רק דוגמאות לשיטה, שמצליחה בידיו.
אני חולק עליך במשפט "כמה מדכא ועצוב שאנו חיים תחת שלטונו של איש קטן כזה"…
אנחנו לא חיים תחת שלטונו של איש. אנחנו בחרנו כנסת והכנסת בחרה ממשלה. הדמוקרטיה, כידוע, איננה אידיאלית. אבל טעות להגיד שאנחנו חיים תחת שלטונו.
ואני מקווה מאד שהממשלה הבאה תהיה שונה לחלוטין.
יש סיכוי שתכתבי לפני הבחירות את דעתך על הצבעה למפלגות שונות? יהיה טוב לקרוא דעה מושכלת בנושא.
לא 🙂
[…] האלה מעוררות בי קבס מיוחד, כך שסברתי שהפוסט האחרון הוא הראשון והאחרון בעניינן. אבל הנה הערה קצרה נוספת, […]
[…] בו ושוב לחזור בו מעניין המדינה הפלסטינית; לא להציג את הניסיון להחליף את שלטונו כבלתי לגיטימי; לא להסית ולזרוע בין האזרחים פירוד, שנאה, גזענות […]