הפריימריז בדמוקרטים, שיתקיימו ביום שני ה-20.7, עומדים בסימן מספר נאה מאד של מתפקדים (הבה נקווה שלא רבים מהם התפקדו מטעמים טקטיים כאלה או אחרים, בעודם מתכוונים להצביע למפלגות אחרות), ובסימן ריבוי מועמדים מצוינים שמתמודדים על מספר לא גדול של מקומות ריאליים.
אני מעריכה מאד אנשים טובים שפונים לפוליטיקה בכוונה לייצר שינוי. הם משקיעים בזה זמן וכסף, ומכתתים רגליים כדי להגיע למתפקדים הרבים ולשכנע אותם להצביע עבורם, ובהמשך את הבוחרים להצביע למפלגה. אז קודם כל תודה לכם. אני לא תמימה, כמובן: תמיד יש גם דרייב של רצון אישי להשיג כוח, לכל הפחות כוח השפעה, שבלעדיו אנשים לא יילכו לפוליטיקה. המבחן הראשון של 51 המועמדים יהיה מה יעשו אלה שלא ייכנסו לכנסת. האם הם ימשיכו להשקיע את מרצם ואונם בפעילויות המפלגה, או ייעלמו.
הסקרים מנבאים לדמוקרטים כ-10 מנדטים, ויש פוטנציאל משמעותי להגדיל את המספר הזה. לכן, גם אם יש שיקולים מתמטיים ואחרים, קצת חבל שלא הסתכלו במפלגה בגדול ואיפשרו להצביע ליותר מ-8 מועמדים. (דרישת המינימום ל-6 חיונית כדי למנוע מיוריזציה). זה סד שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בו בהינתן מועמדים טובים שאני נאלצת לא להכניס לרשימה, בעוד שאת רובם הייתי שמחה לראות בכנסת. צרות טובות, ובכל זאת.
הקמפיינים הנגטיביים שנחשפתי אליהם במערכת הבחירות הזאת הם יחסית די שוליים, נדמה לי, וממילא אני סבורה שיש הפרזה בנטייה לייחס להם השפעה, לשני הכיוונים. (קרי, ההשפעה שאליה הם חותרים, וההשפעה ההפוכה שיש המייחסים לקמפיינים כאלה). אני לפחות, ומקווה שעוד כמוני, מצביעה לפי שיקול דעתי, הידע שעומד לרשותי, והיכרותי או התרשמותי מהמועמדים ומנקיון כפיהם.
ממילא אני גם לא מצביעה לפי רשימות מאורגנות, וכן רוצה להתייחס לבעייתיות שאני רואה ביוזמות מאורגנות שקמו במפלגה, וניפקו רשימת מומלצים בלי שאנחנו יודעים מי עומדים מאחורי הפורומים האלה. נראה לי מינימום לצפות שמי שממליץ על שמות להצביע להם יזדהה בעצמו, בשם ושם משפחה.
ההתארגנות הראשונה היא 'עכשיו באות!', שעשתה עבודת הכנה יפה להביא מידע על מועמדים, אבל מי הם חברות וחברי הקבוצה שיזמה את ההתארגנות הזאת? (ולא, לכתוב "אנחנו השמאל! אנחנו: מירי, נינה, נבות, נאוה, גנית, ליטל, ליאת, דפנה, מתי, ענת, אילנה, עידו, ועוד רבות וטובים." ממש לא עונה לשאלה. אין לכם שמות משפחה? נניח רגע ליומרה שאתם השמאל).
בעיה נוספת היא שהרשימה של 'עכשיו באות!' לא כוללת אף ערבי/ה. כן כן. בתירוץ הקלוש שאין הבטחת ייצוג לערבי/ה בעשירייה הראשונה. ובעוד שהן מצהירות שבכוונתן לפעול לשינוי העניין. אז תתחילו אצלכן בבית. הבטחת ייצוג היא מנגנון תיקון בדיעבד. היא תתייתר אם נצביע כראוי מראש.
ההתארגנות השנייה היא 'פורום דב'. להם אמנם יש ערבי ברשימת המומלצים, אבל גם כאן אין בשום מקום באתר שלהם מידע שמי על קבוצת מייסדי הפורום. לא, לא צריך לכתוב לכם מייל לצורך כך, ובטח לא צריך לקרוא את מוסף הארץ כדי לקבל את המידע הזה. הוא צריך להיות גלוי ושקוף אצלכם.
'פורום דב' הוא התארגנות בעייתית אפילו יותר. כי להבדיל מ'עכשיו באות!, הוא קורא בגלוי להצבעה מאורגנת של כל חבריו לאותה רשימה, כקבוצת מפקד. כלשונם: "זה אומר שביום הפריימריז כולנו מצביעים ומצביעות לרשימת מועמדים אחת". כלומר בלוק. כשר, אבל אני לא חייבת לאהוב את הניחוח שעולה מזה, שמזכיר מקומות אחרים ופחות סימפטיים.
בניגוד לטרנד שפשה ברשתות החברתיות, אין בכוונתי לפרסם את הרשימה שלה אצביע. הבחירות הן חשאיות, אני לא רוצה לפגוע באף אחד/ת שלא היה לי מקום להכניס לרשימה הכה מצומצמת, וממילא לא נראה לי שיש בכך השפעה. רק אגיד שהיא כוללת 4 גברים ו-4 נשים, ומתוכם ערבי. כן אתן המלצה לא לעשות חישובים של הצבעות "אסטרטגיות" אלא להצביע למי שלדעתכם ייצג נאמנה את הערכים שלכם ושאתם רוצים לראות בכנסת.
נקווה שבחוכמת ההמונים תורכב רשימה טובה, מגוונת ומאוזנת בכל ההיבטים, שתוכל למשוך מצביעים כדי להגדיל כוח פוליטי ולהביא את השינוי שכל כך נדרש.
בהצלחה למי שייבחרו, אל יאוש למי שלא (הפעם) – הדרך ארוכה ודורשת אורך רוח, התמדה וסיבולת.
קרוא וכתוב 
מסכימה מאד עם כל מה שכתבת. הסינון הראשוני שלי מתוך 51 המועמדים כלל כ-20 אנשים שהייתי שמחה להצביע לכולם ולראות את כולם בכנסת, וגם זה בעיקר כי עליהם שמעתי עוד קודם – זה לא אומר שאלו שלא שמעתי על העשיה שלהם לא ראויים…
ומתוכם אני צריכה לבחור 8, רשימה שעדיין לא סגרתי סופית, כי אני עוד מתלבטת. ואני מסכימה גם עם זה שאת לא מפרסמת את "הרשימה שלך". אני מאמינה שמי שייבחר מתוך אותם 51 כבר ישפר את המצב הנוכחי.