קרוא וכתוב

קשה לומר מלה רעה על מינויה של פרופ' יעל (יולי) תמיר לשרה בממשלת ברק. קודם כל, כי זה מינוי מצוין. יולי תמיר היא אשה ברוכת כשרונות שהוכיחה את עצמה גם בפוליטיקה החוץ-פרלמנטרית וגם באקדמיה. שנית משום שזהו מינוי של אשה, שגם אם מותיר את הממשלה הרחק מעבר לקו הסיום הרצוי של ריבוי נשים בתפקידים בכירים בפוליטיקה, בכל זאת עדיף על מינוי של גבר נוסף. על כישוריה של יולי אני יכולה להעיד באופן אישי, כמי שמכירה אותה. וביקורת על מינוי אשה ודאי קשה לי במיוחד, כפמיניסטית.

אבל את המלה הרעה הזו, מה לעשות, חייבים לומר. יולי תמיר התמודדה בפריימריס של ישראל אחת, וכשלה. כשהוא מקפיץ אותה ללשכת המיניסטר(ית), עוקף אהוד ברק את תוצאות הפריימריס, במהלך לא ממש דמוקרטי, שמחזק את המאפיינים הפחות רצויים של שלטון היחיד שהוא מבסס כאן. השלטון הזה ראוי פחות לכינוי "מריטוקרטיה" (שלטון המוכשרים) ויותר לכינוי "יחידוקרטיה" – שלטון סיירת מטכ"ל. הסיירת, כידוע, קרויה בפי בוגריה "היחידה", כאילו יש רק יחידה אחת בצה"ל. וגם אם התואר "בוגר היחידה" לא היה תנאי הכרחי לקבלת משרה אצל ברק, הוא ממש לא הזיק, אם לנקוט לשון המעטה. ברק ריצף את פרוזדורי השלטון שלו בגנרלים וקצינים בכירים במילואים, כאלו שמסננים בנון-שלאנטיות, כשמכירים להם את אורנה אנג'ל, שעמדה בראש עמותת ברק לראשות הממשלה וניהלה את מטה המתנדבים שלו, שתצלם להם בהזדמנות זאת שני עותקים מהמסמך. אשה היא אשה, בסופו של דבר, וצריכה לדעת את מקומה: אי-שם בין מכונת הצילום למכונת הקפה. בתחילת דרכה הפוליטית אמנם לא נתנו ליולי תמיר לחתום על "מכתב הקצינים", ממנו התפתחה תנועת המחאה הגדולה ביותר בישראל "שלום עכשיו", למרות היותה קצינה, בגלל היותה אשה. אבל מאז היא הספיקה להינשא למי שהיה אחד הבכירים בסיירת מטכ"ל, וזה ודאי לא הזיק לקשר שנוצר בינה לבין ברק. אם להיות קצת יותר מדויקים, זאת רק הרחבה של קבוצת "הקשישים", אלו שמשתחררים משורות הסיירת רק עם המוות, כך שיכלול גם את נשותיהם. נשים, כידוע, הן רק הרחבה של בעליהן, הן לא עומדות ברשות עצמן.

את יולי תמיר הקדימו בפריימריס שלוש נשים. באופן אישי, הייתי ממש מרוצה אם הן יחד עם יולי תמיר היו ארבע השרות החדשות בממשלה. באופן זה היה ברק מתחיל לעמוד בהבטחותיו לייצוג נשי גבוה בממשלתו, וגם נותן ליולי תמיר את מה שהיא ראויה לו בזכות. במקום זאת, הוא מחזק את הנטייה הפסולה לכלוא נשים בגטו, וגורם להן להתקוטט על מקום אחד שהוא מואיל בטובו להקצות להן. באופן אישי אני מכירה נשים שעולות עשרות מונים על כל אחד ואחד מחברי הכנסת הגברים הנוכחיים. לא רק הן מפסידות מכל המהלך הזה, שהופך מינוי של אשה לטובה אישית של ברק. ישראל מפסידה.

וואלה! היום, 5.8.1999